Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישראל יהושע זינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף י. י. זינגר)
ישראל יהושע זינגר
ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן
ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן
קובץ:Di Chaliastre Mendel Elkin Perec Hirszbajn Uri Cwi Grinberg Perec Markisz Melech Rawicz Izrael Jehoszua Singer 1922.jpg
מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922

ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 189310 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

קורות חיים עריכה

זינגר, בנו של ר' פינחס מנחם זינגר, נולד בעיירה בילגוריי שבפולין. הוא אחיהם של סופרי היידיש אסתר קרייטמן ויצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות. כשהיה בן 15 עברה המשפחה לוורשה. בגיל 18 החל לכתוב, וכתביו הראשונים פורסמו ב-1916 בעיתוני יידיש. בין השנים 19181921 חי בקייב, ושם פרסם את סיפורו "פערל" (ביידיש: "פנינים"). ב-1921 הפך לכתב של העיתון היידי-אמריקאי הנפוץ "פארווערטס".

ב-1927 התפרסם הרומן הראשון של זינגר, "פלדה וברזל" (ביידיש: "שטאָל און אייזן"). ב-1932 הופיע ב"פארווערטס" מחזהו "יושע עגל" (ביידיש: "יאשע קאלב"), שזכה להערכה והומחז, והוא המצליח מבין כתביו.

בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1936 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי" (ביידיש: "די ברידער אשכנזי").

חוה קלר מבית Kon (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אדם שעליו מבוסס אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:

"יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים דוד יוסף קון (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר קון שימוש בתבנית פל עבור "Oskar Kon" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(פול'). הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.

אביהם של האחים קון היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם לוי יצחק קון שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התיידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל לוי יצחק קון לקח את בנו הצעיר אוסקר קון כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."

ב-1938 פרסם זינגר את ״החבר נחמן״ (ביידיש ״חבר נחמן״), וב-1943 את ״בית קרנובסקי״ (״די משפחה קארנאווסקי״. זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51. לאחר מותו, ב-1946, התפרסם אוסף זכרונותיו, ״מעולם אשר היה ואיננו״ (״פון א וועלט וואס איז נישטא מער״).

מספריו עריכה

  • פלדה וברזל, 1927
  • יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932 (רומן; הוצאה נוספת: 1933).
  • האחים אשכנזי, 1935
  • החבר נחמן, 1943
  • בית קרנובסקי (די משפחה קארנאווסקי) - 1943
  • על עולם שאיננו עוד - חלקה הראשון של אוטוביוגרפיה שיצאה לאור אחרי מותו.
  • 22 סיפורים, תורגמו לעברית על ידי אהרון צפנת, מ' ניומן, תשל"ב

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ישראל יהושע זינגר]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

קובץ:Quill and ink.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא יידיש. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.