Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישראל דב אודסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל בער אודסר)
הרב ישראל דב אוֹדֶסֶר
קובץ:רבי ישראל דב אודסר.jpg
לידה 1886
ה'תרמ"ו
טבריה
פטירה 23 באוקטובר 1994 (בגיל 108 בערך)
י"ח בחשוון ה'תשנ"ה
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות בירושלים
כינוי "בעל הפתק", "סבא ישראל", "סבא המלך"
חיבוריו ספריו
השתייכות חסידות ברסלב
רבותיו רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים
תלמידיו יצחק אייזיק זילברמן, אהרון פץ, מאיר ימיני, מוריס שושן, שרון תל צור (שלצר), דניאל אמבש, דוד אבודרה, ישראל דגן, שמעון מטודי, אורי אליאב, ציון ברזילי, הרב ישראל יצחק בזנסון, אברהם זגדון (אנ')
בני דורו שמואל הורביץ
חתנים שמואל קרויזר, ישראל שפר

הרב ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו, 1886י"ח בחשוון ה'תשנ"ה, 23 באוקטובר 1994) היה מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן.

מכונה גם "בעל הפתק", "סבא ישראל" ו"סבא המלך"[1].

ביוגרפיה עריכה

קובץ:רבי ישראל בער אודסר - ניו יורק - צילום מקורי.jpg
ישראל דב בער אודסר

נולד בטבריה לאביו יצחק שלמה בן שמעון אודסר ממשפחה של חסידי קרלין ונקרא שמו ישראל דב בער על שם רבי ישראל הבעל שם טוב ותלמידו דב בֶּער המגיד ממזריטש.

סבו ששימש כדיין ושוחט באודסה עזב את משרתו ועלה עם רבו אברהם הכהן מקליסק בשנת תקל"ז בעלייה המפורסמת לארץ ישראל.

לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה, שם מצא בפח האשפה ספר "השתפכות הנפש" ללא כריכה, ולכן לא ידע מי מחבר הספר. הוא התרשם מאוד מהספר, למד בו בקביעות והחל ליישם את הכתוב בו, בפרט תפילה והתבודדות. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב ואסור ללמוד בהם, ולקח ממנו את הספר. אירוע זה הביא את אודסר להתקרב לחסידות ברסלב.

בגיל 17 פגש את רבי ישראל קרדונר, חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך לחסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו במימון חתונתו. התגורר בסמוך לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה.

הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

כ-15 שנים לפני פטירתו החל לפרסם את הפתק, והתראיין בערוצי הטלוויזיה.

נקבר בהר המנוחות בירושלים.

לאחר פטירתו הקימו תלמידיו חברת הוצאה לאור הנקראת "קרן ר' ישראל דב אודסר" המפיצה את ספריו לצד שאר ספרי חסידות ברסלב. תלמידיו הדפיסו מהדורות מלאות יותר של חיי מוהר"ן עם השמטות מכתבי יד ברסלביים[2].

בשנת 1999 התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

את דרכו ממשיכות מספר קבוצות, המוכרת שבהן בהנהגת הרב ישראל יצחק בזנסון הפועל בתל אביב[3].

דעותיו עריכה

הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את רבני ברסלב הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[דרוש מקור]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[4].

ב"אבי הנחל"[5] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו".

הביע תמיכה בהעלאת עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לארץ ובשנת 1994 אף הצליח להביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[6]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... אם רבינו היה רוצה היו מסכימים כל הממשלה וכל העולם... הוא לא מתגעגע אחרי הכפירה והפריצות.... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[7].

חסידות ברסלב הממוסדת התנגדה לדרכו, בין היתר בגלל ניסיונו לתאר את עצמו כמחליפו של רבי נחמן[3].

"הפתק" עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
קובץ:Petek-18cm.png
"הפתק" המקורי ובו הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן"

הרב אודסר ידוע בשל פתק שמצא בשנת ה'תרפ"ב בין דפי ספר וכלל את הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הוא האמין שהפתק נכתב אליו בידי רבי נחמן, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן, והגיע אליו באורח פלאי, לאחר שהיה שבור כתוצאה מכך שנאלץ לאכול בצום שבעה עשר בתמוז. החולקים טענו שאדם בשם הרב יואל אשכנזי רצה להרגיעו ולשמחו ושם את הפתק בתוך ספריו[8].

הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. כעבור שישים שנים, בהיותו כמעט כבן מאה, סיפר על כך ברבים לאחר ששהה שבע שנים רבי ישראל בבית אבות ברעננה בבדידות. במקרה הגיע אהרון פץ למקום, פגש ברבי ישראל שסיפר לו על הפתק ורבי נחמן, ומשם התחיל פרסום הפתק.

אהרון פץ ורבי ישראל הביאו להתקבצות חסידים נוספים סביבו שכל מטרתם היא פרסום הפתק ובעל הפתק ונוצרה קבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה ברובם חוזרים בתשובה והם מפרסמים את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

הקיבוץ בירושלים עריכה

קובץ:ציון בעל הפתק סבא ישראל.jpg
ראש השנה בירושלים

מאז פטירתו של רבי ישראל בכל ערב ראש השנה מגיעים מאות מחסידיו לקברו, להתפלל ולקבל תיקון מאת הצדיק. את תפילות החג מקיימים החסידים בכותל המערבי ושוכרים דירות ברובע היהודי ועיר דוד.

משפחתו עריכה

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים.

בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[9]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר.

נכדו הוא הרב עמרם יוסף הלוי הורביץ - מקים ומייסד קרן רבי ישראל דב אודסר ונכדו של רבי שמואל הלוי הורביץ.

אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר[10]. שניים מנכדיו, שלמה ומרדכי (מוטי) אודסר, נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[11].

ספריו עריכה

  • אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר, הספר הראשון יצא לאור על ידי הנשיא שזר ובו 32 מכתבים. התשכ'ט 1969.
  • כתבי רבי ישראל - מכתבי ר' ישראל קרדונר.
  • ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה חובר על ידי רבי ישראל דב אודסר.
  • שיחות רבי ישראל - שיכתוב הקלטות בקצרה על ידי אביגדור ומטודי. ראה אור לראשונה בשנת התשנ'ח 1998 <בערך>.
  • ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל'. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • שמע ישראל - דבריו מהקלטות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • חיי סבא ישראל - [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי 'קרן רבי ישראל' שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות [נערך על ידי דניאל אמבש] שנת הוצאה: ה'תש"ס 2000.
  • שיחות סבא, הוצאת 'ועליך אמרתי', חריש
  • כתבי רבי נחמן מברסלב - חיבור בין 'קיצור ליקוטי מוהר"ן' ל'ליקוטי תפילות'. ראה אור לראשונה על ידי רבי ישראל דב אודסר. שנת הוצאה: ה'תשמ"ו 1985.

לקריאה נוספת עריכה

  • הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
  • זה ינחמינו - מאת תלמידו, הרב ישראל יצחק בזנסון על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אני המלך וככה יהיה - רבי ישראל בער אודסר זיע"א מלך המשיח, באתר יוטיוב
  2. ^ יונתן מאיר, גילוי, כיסוי וצנזורה בחסידות ברסלב, מחשבת ישראל 2, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2020
  3. ^ 1 2 אליעזר באומגרטן, בין מרוקו לאומן: זהויות עדתיות בחסידויות ברסלב, פעמים 131, תשע"ב
  4. ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
  5. ^ מכתב ע"א
  6. ^ "זעזוע בקרב חסידי ברסלב בארץ מפניית הרצוג לקרבצ'וק להעלות עצמות ר' נחמן". נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית
  7. ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
  8. ^ שאילת שלמה • הרב שלמה אבינר • מאמרים >> נ נח נחמ נחמן מאומן, באתר ספרית חוה
  9. ^ סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
  10. ^ משה ויסברג, בתו של 'בעל הפתק' ואמו של גיל שפר: מרת חוה אודל שפר ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 10 באוגוסט 2025
  11. ^ אפרת וייס ועלי ואקד, פיגוע ירי בשומרון: 2 אחים ישראלים נרצחו, באתר ynet, 30 ביולי 2002