Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רב ירמיה בר אבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ירמיה בר אבא)

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך). היה מתלמידיו של האמורא המפורסם רב. מופיע פעמים רבות גם בתלמוד הירושלמי, ושם הוא נקרא רב ירמיה סתם, בלא שם אביו.[1] יש אומרים שנקרא גם רבי ירמיה רבה (הגדול).[2]

רבותיו עריכה

כאמור, היה רב ירמיה בר אבא בעיקר תלמידו של רב, והיה נוהג בדרך כלל על פי פסקיו.[3] עם זאת, נחשב כתלמיד חבר שלו, והיה פונה אליו בגוף שני, ולא בגוף שלישי כמקובל בין תלמיד לרבו.[4]

רב ירמיה נושא ונותן עם חכמי דורו הידועים: רב הונא, רב יהודה, ועוד. רב נחמן, שהיה דיין מפורסם, הפנה אליו פעם דין תורה.[5] רוב אזכוריו בתלמוד הם הלכות שמסר בשם חכמי הדור הבולטים: רב, שמואל ורבי יוחנן. מספר פעמים מסר על שאלות שנשלחו מבית מדרשו של רב לשמואל ("שלחו ליה מבי רב לשמואל"), המשויכות לתקופה שאחרי פטירתו של רב.[6]

משפחתו וחבריו עריכה

על משפחתו ידוע מעט: אביו היה שמו "אבא", והיה בעל תשובה מפורסם בדורו. (לגרסה אחרת: אחי אביו, ושמו "אחא" הוא היה הבעל תשובה)[7] רב הונא בר חייא היה חתנו,[8][9] וגם בנו רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא[10] ונכדו מרי מוזכרים כחכמים.[11]. לפי דעת היימן, בנו הוא רבה בר ירמיה.

זמן מסוים התגורר במקום בשם "שום טמיא",[5] שאינו ידוע ממקורות אחרים.

כאמור, יש מזהים את רב ירמיה בר אבא עם "רבי ירמיה רבה" שמוזכר פעם אחת בלבד.[12] כחכם בעיר בצרה. על פי זה גר גם בבצרה.

ממאמריו עריכה

העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.[13] עבד רשאי לעלות לתורה כאחד משבעת העולים בשבת.[14] קובץ מאמרותיו באגדה מסר רב חסדא, ביניהן: ”ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע.” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד א')

רב ירמיה בר אבא השני עריכה

יש אומרים שהיו שני חכמים בשם 'ירמיה בר אבא'; האחד בדור השני, והשני בדור השלישי,[15] וזאת על סמך דברי עולא, שרב ירמיה בר אבא הוא תלמידו של רב הונא, תלמיד רב.[16] על פי דעה זו, דבריו של רבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן שייכים למאוחר שבהם.

לקריאה נוספת עריכה

  • בנימין לאו, הפרק "רב ירמיה בר אבא: 'בי רב'", בספרו: חכמים, כרך חמישי: ראשית הישיבות בבבל ובארץ ישראל, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 30–36.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זהות האישים מוכחת מהשוואה בין תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב', והמקבילה בתלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ג'.
  2. ^ ספר יוחסין.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב'; מסכת פסחים, דף ק"ו, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, עמוד ב'.
  5. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ג, עמוד א'.
  6. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, ח"ב ימי האמוראים פרק מ"ג.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, עמוד א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'; מסכת חולין, דף צ"ג, עמוד א'.
  9. ^ רב ירמיה בר אבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  10. ^ הרב אהרן הימן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 353-354, באתר היברובוקס.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"א, עמוד א'; מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד א'; מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד א'.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ט, עמוד ב'.
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו בטור חלק אורח חיים, סימן צ"ג.
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ג'.
  15. ^ תוספות בפירושם על מסכת פסחים, דף ק"ו, ב', בפסקה שבקיה; דורות הראשונים, חלק ה', עמ' 229; היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערך "ירמיה בר אבא".
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ו, עמוד א'.