Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוחנן העשרים ושניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף יוחנן ה-22)
יוחנן העשרים ושניים
Ioannes XXII
יוחנן העשרים ושניים
יוחנן העשרים ושניים
לידה 1249
קאור, ממלכת צרפת ממלכת צרפתממלכת צרפת
פטירה 4 בדצמבר 1334 (בגיל 85 בערך)
אביניון, מדינת האפיפיור קובץ:CoA Pontifical States 02.svg
מדינה מדינת האפיפיור
האפיפיור ה־196
7 באוגוסט 1316 – 4 בדצמבר 1334
(18 שנים)

יוחנן העשרים ושניים[1] (בלטינית: Ioannes XXII‏; 1249 - 4 בדצמבר 1334), אפיפיור מ-7 באוגוסט 1316 עד מותו.

חייו עריכה

ז'אק דואז נולד בעיר קאור שבדרום מערב צרפת לאב שהיה סנדלר. התחנך אצל אנשי מסדר הדומיניקנים בעיר מולדתו. למד רפואה באוניברסיטת מונפלייה, ותאולוגיה ומשפטים בפריז. שימש ככומר ראשי בעיר מולדתו ואחר כך לימד משפטים באוניברסיטת טולוז. ב-1300 נתמנה על ידי האפיפיור בוניפקיוס השמיני לבישוף העיר פרז'ו. ב-1309 שימש שר ראשי בחצרו של שארל השני מאנז'ו, מלך נאפולי. ב-1310 נתמנה על ידי האפיפיור קלמנס החמישי לבישוף העיר אביניון, וב-1312 נתמנה לקרדינל.

אחרי מות קלמנס החמישי ב-1314, נתגלעו חילוקי דעות בין הקרדינלים האיטלקיים והצרפתיים שהיוו את חבר הקרדינלים הבוחרים את האפיפיור. כתוצאה מכך, במשך כשנתיים לא נבחר אפיפיור. ב-1316 כינס פיליפ החמישי מלך צרפת בעיר ליון עשרים ושלושה קרדינלים שבחרו את ז'אק דואז לאפיפיור בשם יוחנן העשרים ושניים. יוחנן העשרים ושניים היה האפיפיור השני בשושלת אפיפיורות אביניון, שתימשך עד לכהונתו של גרגוריוס האחד עשר ב-1378.

מחלוקות עריכה

יוחנן העשרים ושניים היה מאוד מעורב בפוליטיקה אירופית. בין היתר, היה ממקבלי הצהרת ארבראות' (הצהרת העצמאות הסקוטית) ב-1320, והעותק הקיים כיום מן ההצהרה הוא למעשה האיגרת שנשלחה לאפיפיור. מעורבותו בנושא העצמאות הסקוטית מתגמדת לעומת המחלוקת שעורר במעורבותו בבחירת קיסר האימפריה הרומית הקדושה. האפיפיור יוחנן העשרים ושניים סירב לאשר את בחירתו של לודוויג הרביעי מבוואריה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-16 בנובמבר 1323 הכריז הקיסר כי הוא אינו מכיר בסמכות האפיפיור לאשר את בחירתו. ב-23 במרץ 1324 יוחנן העשרים ושניים הטיל חרם על לודוויג הרביעי, שבתגובה האשים את האפיפיור בכפירה ובהגנה על כופרים. ב-1327 לודוויג הרביעי פלש לאיטליה, וב-1328 הוכתר לקיסר ברומא, ומינה אנטי-אפיפיור בשם ניקולס החמישי. אולם ב-1329, אחרי שהקיסר חזר לבוואריה, ניקולס החמישי נאלץ להתפטר.

הריב בין הקיסר לאפיפיור היה כרוך גם בוויכוח תאולוגי. המורדים הפרנציסקנים "הרוחניים" טענו לעיקרון העוני, שלפיו ישו ושנים עשר שליחיו לא היו בעלי רכוש כלל, אם כפרטים ואם כקהילה. לודוויג הרביעי נתמך על ידי הפרנציסקנים הרוחניים ועל ידי מלומדים נודעים שתמכו בעיקרון העוני ובהם ויליאם מאוקאם ומרציליוס מפאדובה. אך עיקרון זה הוכרז ככפירה במשפט שנערך על ידי האינקוויזיציה, שאנשיה השתייכו למסדר הדומיניקנים ולמסדר הפרנציסקנים, וגונה גם על ידי האפיפיור יוחנן העשרים ושניים. האפיפיור גם פרסם איגרת הקוראת להחרמתו של ויליאם מאוקאם. במחלוקת תאולוגית נוספת, פסק ב-27 במרץ 1329 כי תורתו של מייסטר אקהרט היא בגדר כפירה.

עמדה תאולוגית נוספת שעוררה מחלוקת היא זו שהחזיק כתאולוג לפני שמונה כאפיפיור, ולפיה המתים לא יזכו בקרבתו של אלוהים, אלא רק אחרי יום הדין. הבעייתיות בעמדה טמונה בכך, שאם הטענה נכונה, הרי שגם מערך הקדושים עליו נשענת התאולוגיה הקתולית לא זכה לקרבתו של האל לאחר מותם. יוחנן העשרים ושניים שינה את עמדתו לאחר מכן והסכים כי המתים שמתו באמונה שלמה זוכים לקרבתו של האל.

יוחנן העשרים ושניים היה זקוק לכספים כדי לבסס את שלטונו באביניון, להחזיק בנחלות הכנסייה באיטליה, ולעמוד במאבק נגד הקיסר לודוויג הרביעי. הוא גייס כספים באמצעות מכירת משרות הכנסייה לכל המרבה במחיר (סימוניה). משרות אלה היו כרוכות בזכויות להכנסות מקרקעות הכנסייה הקתולית באירופה. האפיפיור הצדיק זאת בכך שהוא וחצרו איבדו את ההכנסות מאיטליה בגלל העברת מושב האפיפיור מרומא לאביניון.

יוחנן העשרים ושניים נפטר באביניון ב-1334, ובמקומו נבחר לאפיפיור בנדיקטוס השנים עשר.

יוחנן העשרים ושניים בתרבות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוחנן העשרים ושניים]] בוויקישיתוף
  • יוחנן העשרים ושניים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האפיפיור הקודם שכינויו היה "יוחנן" היה יוחנן העשרים ואחד (1215-1277). לפניו, כיהן בין 1024–1032 אפיפיור בשם יוחנן התשעה עשר (שהיה למעשה האפיפיור השמונה עשר שכונה יוחנן). לא היה קיים אפיפיור בשם יוחנן העשרים.


הקודם:
קלמנס החמישי 		אפיפיור
(רשימת האפיפיורים) 		הבא:
בנדיקטוס השנים עשר


קובץ:Flag of Vatican City (2023–present).svg
רשימת האפיפיורים
האלף ה-1
המאה ה-1 פטרוס (33–67) • לינוס (67–76) • אנקלטוס (76–88) • קלמנס הראשון (88–99) • אווריסטוס (99–105) קובץ:Emblem of the Papacy.svg
המאה ה-2 אלכסנדר הראשון (105–115) • סיקסטוס הראשון (115–125) • טלספורוס (125–136) • היגינוס (136–140) • פיוס הראשון (140–155) • אניקטוס (155–166) • סוטר (166–174) • אלאוטריוס (174–189) • ויקטור הראשון (189–199)
המאה ה-3 זפירינוס (199–217) • קליקסטוס הראשון (217–222) • אורבנוס הראשון (222–230) • פונטיאנוס (230–235) • אנטרוס (235–236) • פביאנוס (236–250) • קורנליוס (251–253) • לוקיוס הראשון (253–254) • סטפנוס הראשון (254–257) • סיקסטוס השני (257–258) • דיוניסיוס (259–268) • פליקס הראשון (269–274) • אאוטיכיאנוס (275–283) • קאיוס (283–296) • מרקלינוס (296–304)
המאה ה-4 מרקלוס הראשון (308–309) • אוסביוס • מילטיאדס (311–314) • סילבסטר הראשון (314–335) • מרקוס (336–336) • יוליוס הראשון (337–352) • ליבריוס (352–366) • דמסוס הראשון (366–384) • סיריקיוס (384–399) • אנסטסיוס הראשון (399–401)
המאה ה-5 אינוקנטיוס הראשון (401–417) • זוסימוס (417–418) • בוניפקיוס הראשון (418–422) • סלסטינוס הראשון (422–432) • סיקסטוס השלישי (432–440) • לאו הראשון (440–461) • הילריוס (461–468) • סימפליקיוס (468–483) • פליקס השלישי (483–492) • גלסיוס הראשון (492–496) • אנסטסיוס השני (496–498) • סימכוס (498–514)
המאה ה-6 הורמיסדס (514–523) • יוחנן הראשון (523–526) • פליקס הרביעי (526–530) • בוניפקיוס השני (530–532) • יוחנן השני (533–535) • אגאפטוס הראשון (535–536) • סילבריוס (536–537) • ויגיליוס (537–555) • פלגיוס הראשון (556–561) • יוחנן השלישי (561–574) • בנדיקטוס הראשון (575–579) • פלגיוס השני (579–590) • גרגוריוס הראשון (590–604)
המאה ה-7 סאביניאנוס (604–606) • בוניפקיוס השלישי (607–607) • בוניפקיוס הרביעי (608–615) • אדאודטוס הראשון (615–618) • בוניפקיוס החמישי (619–625) • הונוריוס הראשון (625–638) • סוורינוס (640–640) • יוחנן הרביעי (640–642) • תאודורוס הראשון (642–649) • מרטינוס הראשון (649–653) • אאוגניוס הראשון (654–657) • ויטאליאן (657–672) • אדאודטוס השני (672–676) • דונוס (676–678) • אגתו (678–681) • לאו השני (682–683) • בנדיקטוס השני (684–685) • יוחנן החמישי (685–686) • קונון (686–687) • סרגיוס הראשון (687–701)
המאה ה-8 יוחנן השישי (701–705) • יוחנן השביעי (705–707) • סיסיניוס (708–708) • קונסטנטינוס (708–715) • גרגוריוס השני (715–731) • גרגוריוס השלישי (731–741) • זכריה (741–752) • סטפנוס (752) • סטפנוס השני (752–757) • פאולוס הראשון (757–767) • סטפנוס השלישי (768–772) • אדריאנוס הראשון (772–795) • לאו השלישי (795–816)
המאה ה-9 סטפנוס הרביעי (816–817) • פסקליס הראשון (817–824) • אאוגניוס השני (824–827) • ולנטינוס (827–827) • גרגוריוס הרביעי (827–844) • סרגיוס השני (844–847) • לאו הרביעי (847–855) • יוהנה (853–855) • בנדיקטוס השלישי (855–858) • ניקולאוס הראשון (858–867) • אדריאנוס השני (867–872) • יוחנן השמיני (872–882) • מרינוס הראשון (882–884) • אדריאנוס השלישי (884–885) • סטפנוס החמישי (885–891) • פורמוסוס (891–896) • בוניפקיוס השישי (896–896) • סטפנוס השישי (896–897) • רומנוס (897–897) • תאודורוס השני (897) • יוחנן התשיעי (898–900)
המאה ה-10 בנדיקטוס הרביעי (900–903) • לאו החמישי (903–904) • סרגיוס השלישי (904–911) • אנסטסיוס השלישי (911–913) • לנדו (913–914) • יוחנן העשירי (914–928) • לאו השישי (928–929) • סטפנוס השביעי (929–931) • יוחנן האחד עשר (931–935) • לאו השביעי (936–939) • סטפנוס השמיני (939–942) • מרינוס השני (942–946) • אגפטוס השני (946–955) • יוחנן השנים עשר (955–963) • לאו השמיני (אנטי-אפיפיור, 963–964) • יוחנן השנים עשר (964) • בנדיקטוס החמישי (964–964) • לאו השמיני (964–965) • יוחנן השלושה עשר (965–972) • בנדיקטוס השישי (973–974) • בנדיקטוס השביעי (974–983) • יוחנן הארבעה עשר (983–984) • יוחנן החמישה עשר (985–996) • גרגוריוס החמישי (996–999) • סילבסטר השני (999–1003)
האלף ה-2
המאה ה-11 יוחנן השבעה עשר (1003–1003) • יוחנן השמונה עשר (1003–1009) • סרגיוס הרביעי (1009–1012) • בנדיקטוס השמיני (1012–1024) • יוחנן התשעה עשר (1024–1032) • בנדיקטוס התשיעי (1032–1044) • סילבסטר השלישי (1045–1045) • בנדיקטוס התשיעי (1045–1045) • גרגוריוס השישי (1045–1046) • קלמנס השני (1046–1047) • בנדיקטוס התשיעי (1047–1048) • דמסוס השני (1048–1048) • לאו התשיעי (1049–1054) • ויקטור השני (1055–1057) • סטפנוס התשיעי (1057–1058) • ניקולאוס השני (1059–1061) • אלכסנדר השני (1061–1073) • גרגוריוס השביעי (1073–1085) • ויקטור השלישי (1086–1087) • אורבנוס השני (1088–1099) • פסקליס השני (1099–1118)
המאה ה-12 גלסיוס השני (1118–1119) • קליקסטוס השני (1119–1124) • הונוריוס השני (1124–1130) • אינוקנטיוס השני (1130–1143) • סלסטינוס השני (1143–1144) • לוקיוס השני (1144–1145) • אאוגניוס השלישי (1145–1153) • אנסטסיוס הרביעי (1153–1154) • אדריאנוס הרביעי (1154–1159) • אלכסנדר השלישי (1159–1181) • לוקיוס השלישי (1181–1185) • אורבנוס השלישי (1185–1187) • גרגוריוס השמיני (1187–1187) • קלמנס השלישי (1187–1191) • סלסטינוס השלישי (1191–1198) • אינוקנטיוס השלישי (1198–1216)
המאה ה-13 הונוריוס השלישי (1216–1227) • גרגוריוס התשיעי (1227–1241) • סלסטינוס הרביעי (1241–1241) • אינוקנטיוס הרביעי (1243–1254) • אלכסנדר הרביעי (1254–1261) • אורבנוס הרביעי (1261–1264) • קלמנס הרביעי (1265–1268) • גרגוריוס העשירי (1271–1276) • אינוקנטיוס החמישי (1276–1276) • אדריאנוס החמישי (1276–1276) • יוחנן העשרים ואחד (1276–1277) • ניקולאוס השלישי (1277–1280) • מרטינוס הרביעי (1281–1285) • הונוריוס הרביעי (1285–1287) • ניקולאוס הרביעי (1288–1292) • סלסטינוס החמישי (1294–1294) • בוניפקיוס השמיני (1294–1303)
המאה ה-14 בנדיקטוס האחד עשר (1303–1304) • קלמנס החמישי (1305–1314) • יוחנן העשרים ושניים (1316–1334) • בנדיקטוס השנים עשר (1334–1342) • קלמנס השישי (1342–1352) • אינוקנטיוס השישי (1352–1362) • אורבנוס החמישי (1362–1370) • גרגוריוס האחד עשר (1370–1378) • אורבנוס השישי (1378–1389) • בוניפקיוס התשיעי (1389–1404)
המאה ה-15 אינוקנטיוס השביעי (1404–1406) • גרגוריוס השנים עשר (1406–1415) • מרטינוס החמישי (1417–1431) • אאוגניוס הרביעי (1431–1447) • ניקולאוס החמישי (1447–1455) • קליקסטוס השלישי (1455–1458) • פיוס השני (1458–1464) • פאולוס השני (1464–1471) • סיקסטוס הרביעי (1471–1484) • אינוקנטיוס השמיני (1484–1492) • אלכסנדר השישי (1492–1503)
המאה ה-16 פיוס השלישי (1503–1503) • יוליוס השני (1503–1513) • לאו העשירי (1513–1521) • אדריאנוס השישי (1522–1523) • קלמנס השביעי (1523–1534) • פאולוס השלישי (1534–1549) • יוליוס השלישי (1550–1555) • מרקלוס השני (1555–1555) • פאולוס הרביעי (1555–1559) • פיוס הרביעי (1559–1565) • פיוס החמישי (1566–1572) • גרגוריוס השלושה עשר (1572–1585) • סיקסטוס החמישי (1585–1590) • אורבנוס השביעי (1590–1590) • גרגוריוס הארבעה עשר (1590–1591) • אינוקנטיוס התשיעי (1591–1591) • קלמנס השמיני (1592–1605)
המאה ה-17 לאו האחד עשר (1605–1605) • פאולוס החמישי (1605–1621) • גרגוריוס החמישה עשר (1621–1623) • אורבנוס השמיני (1623–1644) • אינוקנטיוס העשירי (1644–1655) • אלכסנדר השביעי (1655–1667) • קלמנס התשיעי (1667–1669) • קלמנס העשירי (1670–1676) • אינוקנטיוס האחד עשר (1676–1689) • אלכסנדר השמיני (1689–1691) • אינוקנטיוס השנים עשר (1691–1700)
המאה ה-18 קלמנס האחד עשר (1700–1721) • אינוקנטיוס השלושה עשר (1721–1724) • בנדיקטוס השלושה עשר (1724–1730) • קלמנס השנים עשר (1730–1740) • בנדיקטוס הארבעה עשר (1740–1758) • קלמנס השלושה עשר (1758–1769) • קלמנס הארבעה עשר (1769–1774) • פיוס השישי (1775–1799)
המאה ה-19 פיוס השביעי (1800–1823) • לאו השנים עשר (1823–1829) • פיוס השמיני (1829–1830) • גרגוריוס השישה עשר (1831–1846) • פיוס התשיעי (1846–1878) • לאו השלושה עשר (1878–1903)
המאה ה-20 פיוס העשירי (1903–1914) • בנדיקטוס החמישה עשר (1914–1922) • פיוס האחד עשר (1922–1939) • פיוס השנים עשר (1939–1958) • יוחנן העשרים ושלושה (1958–1963) • פאולוס השישי (1963–1978) • יוחנן פאולוס הראשון (1978–1978) • יוחנן פאולוס השני (1978–2005)
האלף ה-3
המאה ה-21 בנדיקטוס השישה עשר (2005–2013) • פרנציסקוס (2013–2025) • לאו הארבעה עשר (2025–מכהן)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוחנן_העשרים_ושניים&oldid=53853"