יהדות לאילשי
פעולות נוספות
יהדות לאילשי היא קהילה של יהודים בכפר לאילשי שימוש בתבנית גאו עבור "ლაილაში" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') שבנפת צאגרי לצ'חומי, גאורגיה. תחילת היישוב בכפר אינו ברור דיו. ידוע כי נוסע יהודי שעבר במקום בשנת 1870 ציין ברישומיו כי קיים בית כנסת במצב טוב.
בנין בית הכנסת נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19 והוא פעל עד ראשית 1953[1].
בשנת 1976 התגוררו בלאילשי 50 משפחות.
כתר לאילשי עריכה
כתר לאילשי שימוש בתבנית גאו עבור "ლაილაშის ბიბლია" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') הוא כתב יד לא שלם של חמשת חומשי התורה עברי מהמאה העשירית, שהתגלתה בשנות ה-40 של המאה ה-20 בבית הכנסת בלאילשי. כתב היד נחשב לאחד מהכתבים העבריים החשובים שהתגלו בגאורגיה. הוא כתוב בכתב מרובע מזרחי, בדיו כהה ומנוקד בניקוד טברני. הטקסט מסודר בשלוש עמודות, למעט בשירות (שירת הים ושירת האזינו) הכתובות לפי כללים שונים. מכיל הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה וכולל סימון של פרשות השבוע בשוליים עם המילה פרש ועיטורים. כתב היד שייך לקבוצה קטנה של כתבי יד הידועים כווי העמודים, שבהם כל גיליון בכתב היד מתחיל במילים הפותחות באות ו', למעט שישה מקרים ספציפיים המשתנים מעט לפי המסורת. קודקס לאילשי הוא בהתאם למסורת המזרחית וחורג מהכלל בשישה מקומות ספציפיים בבראשית, שמות, ודברים.
האזכור הראשון של הקובץ היה בשנת 1869 על ידי הנוסע יוסף יהודה טשארני. בשנת 1939 כתב היד הוחרם והועברה למוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ע"ש דוד באזוב בטביליסי (שנועד לקדם אתאיזם). לאחר פירוק ברית המועצות היה ניסיון לשדוד את כתב היד.[2] כתב היד שמור כיום בהמרכז הלאומי לכתבי-יד של גאורגיה בטביליסי. כתב היד נחקר על ידי המזרחן הגאורגי גיאורגי צרתלי (אנ'), אשר הדגיש את ייחודו ואת תרומתו להבנת מסורת כתיבת ספרי התורה בקהילות היהודיות בקווקז. יהודי גאורגיה האמינו כי הספר מגן עליהם וקשרו בו אגדות רבות. זהו ספר התורה הקדום ביותר שהיה קיים בגאורגיה[3]. הספר נשמר בבית הכנסת של הכפר עד לשנת 1939. האופן שספר התורה הופיע בכפר לא ברור דיו עד היום, אם כי ברור כי מדובר בספר עתיק מאוד. הספר נקרא "לאילַשיס בּיבּליא" ("ლაილაშის ბიბლია", "ספר התורה של לאילשי") או "סוואנוּרי בּיבּליא" ("სვანური ბიბლია", "ספר התורה הסוואני") על שום הטענה כי מקורו בסוואנתי.
קישורים חיצוניים עריכה
- תנ"ך מן המאה העשירית יפורסם בגרוּזיה הסובייטית, דבר, 28 במרץ 1967
- עניני היהודים: ברוסיה: נשרפים, הזמן, 4 בינואר 1914
- יהדות לאילשי, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- (Q113733261), Review on: The Lailashi Codex: The Crown of Georgian Jewry, Thea Gomelauri with a contribution by Joseph Ginsberg, Oxford, UK: Taylor Institution Library, 2023, (באנגלית), באתר Academia.edu
הערות שוליים עריכה
- ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, מסת"ב 9789652272256
- ^ מתוך ביקורות על הספר של (Q134548849) (2023), The Lailashi Codex: The Crown of Georgian Jewry. review by Elvira Martín-Contreras ו (Q113733261), כאן.
- ^ ליל באאזובה, יהודי גאורגיה בתקופת השלטון הסובייטי, עמ' 105
| יהדות גאורגיה לפי ערים | ||
|---|---|---|
| גאורגיה המערבית | כותאיסי • סצ'חרה • אוני • בתומי • סוחומי • קולאשי* • סנקי • פותי • לאילשי • לוחאמולי* • זסטפוני • ואני • כובולתי • בנדזה • סוג'ונה • חובי* • זוגדידי • אוצ'מצ'ירה* • גגרה | |
| גאורגיה המזרחית | טביליסי • מצחתה* • גורי • סוראמי • צחינוואלי • כארלי • ציתלגורי • תלאווי • אורייתובני* • וליסציחה* • בריתי* • תמראשני* | |
| גאורגיה הדרומית | בורג'ומי • אצקורי* • אחלציחה • אחלכלכי*
* יישובים בעבר של יהודים | |
