טיל קרקע-קרקע

קובץ:Scud Launcher.jpg

משגר סקאד

טיל קרקע-קרקע (בראשי תיבות: טק"ק) הוא טיל שנורה מנקודת שיגור קרקעית לעבר מטרה קרקעית מרוחקת, ויכול לשאת חומר נפץ, נשק כימי או ביולוגי. בדרך כלל מתכוונים במונח זה לטיל קרקע-קרקע ארטילרי שנועד לפגוע במטרות אסטרטגיות מרוחקות.

הטילים השונים נבדלים במספר נקודות:

• טווח הטיל: מבחינים בין רקטות שמגיעות עד ל-300 קילומטר לבין טילים טקטיים שטווחם כמה מאות עד אלפיים קילומטר לבין טילים בין-יבשתיים המסוגלים לשאת ראשי קרב למרחק של אלפי קילומטרים.
• מערכת הניווט וההנחיה של הטיל: מבחינים בין יכולת דיוק הפגיעה של הטילים על בסיס מנגנוני ניווט והנחיה בהם (גירוסקופ, מד תאוצה, ראש ביות וניווט לווייני ועוד).
• כושר הנשיאה של הטיל: יכולת לשאת ראש קרב גדול ומכאן גם הרסני יותר (כאשר מדובר בראש קרב קונבנציונלי).
• סוג הטיל ומסלול טיסתו:
  • טיל נגד טנקים: טיל שמשוגר לרוב בכינון ישיר לטווח של עד כ-50 ק"מ ובעל ראש ביות והנחיה ונועד לפגיעה במטרה נקודתית כגון טנק או כלי רכב יבשתי אחר. בעבר טילים כאלו שוגרו בעיקר על ידי כוחות יבשה אבל כיום ניתן לשגרם ממגוון פלטפורמות, כולל כלי טיס.
  • טיל נגד ספינות: טיל שנועד לפגוע בכלי שיט ומסלולו לרוב שטוח או לוחך ים.
  • טיל שיוט: טיל שמסלול טיסתו שטוח ובעל יכולת ניווט.
  • טיל בליסטי: טיל בעל מסלול טיסה תלול שמבצע תנועה בליסטית בסיוע מנוע רקטי. לרוב משמש כנשק ארטילרי.
  • טיל בליסטי בין-יבשתי: טיל אסטרטגי בעל טווח וכושר נשיאה גדולים במיוחד, משמש כנשק אסטרטגי.

שימוש בטילים בקרב

בעולם

הסינים השתמשו ברקטות פרימיטיביות בקרב כבר לפני 80 שנה. במלחמת העולם השנייה פיתחו הגרמנים את טיל ה-V-2, שאותו שיגרו החל משנת 1944 לעבר בריטניה, ואחר כך לעבר שטחים שנכבשו על ידי בעלות הברית באירופה. כ-6,000 בריטים נהרגו מהטילים הגרמניים.

במזרח התיכון

מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 היו ניסיונות של מדינות באזור להצטייד בטילי קרקע-קרקע. המצרים ניסו לבנות יכולת ייצור טילים באמצעות מדענים גרמנים. ישראל ראתה בתוכנית זו איום והתנקשה בחלק מהמדענים. לבסוף, בהתערבות ממשלת מערב גרמניה הוחזרו המדענים הללו לגרמניה והפרויקט הופסק.

גם סוריה עשתה מאמץ לאורך השנים לבנות ארסנל של טילי קרקע-קרקע. כיום יש ברשותה מגוון גרסאות של טילי סקאד משופרים, טילי טוצ'קה (SS-21) סובייטיים ורקטות פרוג. במלחמת יום הכיפורים שיגרו הסורים רקטה קצרת טווח מסוג פרוג לעבר בסיס חיל-האוויר ברמת דוד, אך פגעו גם במגדל העמק. גם המצרים שיגרו רקטות פרוג לעבר הכוחות הישראליים באותה מלחמה ללא פגיעה משמעותית.

השימוש המאסיבי ביותר בטילי קרקע-קרקע במזרח התיכון היה במהלך מלחמת איראן–עיראק. העיראקים והאיראנים שיגרו עשרות טילים אחד על השני ביניהם טילי סקאד עיראקים ששוגרו לעבר טהראן.

כעבור מספר שנים, במלחמת המפרץ, שיגרה עיראק 42 טילי סקאד ואל-חוסיין לעבר ישראל, ועוד 44 טילים מאותם דגמים לעבר סעודיה, בעיקר נגד הכוחות האמריקאיים. אחד הטילים פגע במגורי חיילים בדהראן ו-37 חיילים אמריקאים נהרגו. בישראל נהרג איתן גרונדלנד בשכונת רמת חן שברמת גן, מפגיעת טיל סקאד בביתו. האמריקאים עשו שימוש באותה מלחמה בטילי שיוט ששוגרו ממטוסים ומספינות, אך לא מהקרקע.

במלחמת חרבות ברזל שוגרו פעמים רבות טילי קרקע-קרקע לעבר ישראל. ב-13 באפריל 2024 שיגרה איראן 110 טילי קרקע-קרקע לישראל, וכמעט כולם יורטו בהצלחה. בנוסף שוגרו טילי קרקע-קרקע בידי החות'ים מתימן ובידי חזבאללה מלבנון. מרבית הטילים יורטו בלי שגרמו נזק. ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילי קרקע-קרקע לישראל, כמעט כולם יורטו בהצלחה. במבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי, איראן שיגרה טילים על ישראל באופן יומיומי ובסך הכל מאות טילים, רובם יורטו בהצלחה, אך חלקם חדרו וגרמו נזק כבד.

בישראל

לישראל ארסנל של טילי קרקע-קרקע, בין היתר מסוג "יריחו", שהגרסה הראשונה שלו פותחה על ידי צרפת וגרסאות מתקדמות שלו פותחו על ידי ישראל. על-פי האתר GlobalSecurity.org, שלוש טייסות של טילי "יריחו" מוצבות בבסיס חיל האוויר המכונה כנף 2 הנמצא בסמוך למושב שדות מיכה מערבית לבית שמש.

כמו כן, סיפקה ארצות הברית לישראל טילי קרקע-קרקע טקטיים מסוג לאנס (מנפץ) בשנות השבעים. לטיל זה טווח של כ-130 ק"מ וייעודו הוא טקטי בעיקר.

לפי הדיווחים, חיל התותחנים של צה"ל מפעיל רקטות קרקע-קרקע מתקנות מסלול, בעלות דיוק של טיל ביחס למטרות נייחות (CEP של פחות מ-10 מטר). אלו כוללות את הרקטות אקסטרא ונץ דורס של תעש מערכות, שהן בעלות טווח של 150 ק"מ ו-300 ק"מ בהתאמה. לפי פרסומים זרים ודיווחים סורים, ייתכן שנעשה שימוש ברקטות אלו במהלך הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, כאשר סוריה התייחסה אליהם כ"טילי קרקע-קרקע".

יתרונות וחסרונות הטק"ק לעומת מטוסים

היתרונות העיקריים של הטק"ק על פני חיל אוויר מתקדם:

• טק"ק יוצר הרתעה רבה מאוד בקרב הציבור ונותן יכולת לפגוע בערי היריב.
• יכולת שינוע והסוואה של טילים פשוטה יותר מזו של מטוס.
• החזקת טילי קרקע-קרקע זולה לאין שיעור מהחזקתו של חיל אוויר מתקדם.
• ניתן ליירט מטוסים בעודם באוויר, בעוד שקשה מאוד ליירט טילים היות שמהירותם גדולה מזו של מטוס. מערכת ה"חץ" הישראלית לדוגמה, היא מהבודדות בעולם שבעלות יכולת כזאת.
• כמעט שאין סיכון לחיילים כי הטיל לא מאויש בניגוד למטוס. עם זאת, הצוות שמפעיל את משגר הטילים חשוף לפגיעה.
• קל וזול יותר להכשיר צוות קרקע שמשגר טילים מאשר טייס קרב.

החסרונות של הטק"ק לעומת חיל אוויר:

• טק"ק הוא גדול ויקר: מחיר של טיל בודד עומד על מאות אלפי עד מיליוני דולרים ליחידה.
• טק"ק הוא חד-פעמי בעוד שמטוס קרב או מפציץ הם רב-פעמיים.
• טילים ופצצות מונחות המשוגרים ממטוסים הם מדויקים יותר, קשים יותר ליירוט וזולים יותר.
• גמישות מבצעית: מטוסי קרב גמישים יותר ויכולים לשנות את בחירת המטרות שיותקפו תוך כדי ביצוע המשימה.

דוגמאות

• ALAS
• BGM-109 טומהוק (טיל שיוט שמשוגר גם מכלי שיט)
• Bina
• הרמס
• Hyunmoo-3
• Atmaca
• Kh-35 (טיל שיוט נגד ספינות)
• Kh-58 (טיל שיוט נגד ספינות)
• Long-Range Hypersonic Weapon (LRHW)
• מרלט (טיל)
• MGM-166 LOSAT
• ATacMS
• Otomat
• PARS 3 LR (טיל נגד טנקים)
• יאחונט
• Ure
• 3M-54 Klub
• לוז
• יריחו (טיל) (משפחת טילים בליסטיים)
• LORA
• נמרוד (טיל) (טיל נגד טנקים ומטרות קרקע)
• ספייק (משפחת טילים נגד טנקים)

ראו גם

• נשק מונחה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|טיל קרקע-קרקע]] בוויקישיתוף

• אל"ם (מיל') גור ליש וסא"ל רוני אמיר, ‏לוחמת טילי קרקע-קרקע: האסטרטגיה ההתקפית והמענה ההגנתי, מערכות 442, אפריל 2012
• טילי קרקע-קרקע בסוריה באתר GlobalSecurity.org
• בסיס חיל האוויר "שדות מיכה" באתר GlobalSecurity.org
• הטיל "יריחו 2" באתר GlobalSecurity.org
• האתר הרשמי של הטיל "לנס" בצבא האמריקאי
• יובל שטייניץ, ‏טילים, רבותיי, טילים!, מערכות 403-404, דצמבר 2005