אל למחצה
פעולות נוספות
בתרבויות ובמיתולוגיות פוליתאיסטיות אל למחצה או חצי אל הוא מונח המשמש לתאר ישות שחציה אלוהית וחציה בת-תמותה, שנולדה מזיווג בין אל לבין אדם, או לכל יצור בן-תמותה אחר.[1] לחלופין, המונח עשוי להתייחס לאדם או ליצור שאינו אדם אשר הוענק לו מעמד אלוהי לאחר מותו, או לאדם שהשיג את "ניצוץ האלים".
הראשונים להשתמש במושג היו הומרוס והסיודוס בעזרתו הם תיארו את גזע הגיבורים.[2][3][4]
מגנים וקסדות רבים נפלו שם, והרבה גיבורים מגזע האלים למחצה נספו.
— The Iliad BOOK XII
לעיתים המונח משמש גם בני תמותה שלימים הפכו לאלים או גיבורים בעלי כוח כביר. הרקולס, אכילס, פרסאוס וגילגמש הן דוגמאות מפורסמות לאלים למחצה.
דמויות היסטוריות שנחשבו לאלים למחצה עריכה
אלכסנדר הגדול עריכה
אלכסנדר הגדול היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. אמו טענה שהרתה אותו לזאוס, ובמצריים קיבל מהאורקל את הכינוי "בנו של זאוס-אמון".
גילגמש עריכה
על פי רשימת המלכים השומרית, גילגמש היה מלכהּ החמישי של העיר ארך. לפי "עלילות גילגמש", הוא היה שני שלישים אל ושליש בן תמותה. אמו, על־פי האגדה, הייתה האלה נינסון.[5][6]
קיסר יפן עריכה
קיסר יפן הוא ראש המדינה והעומד בראש המשפחה הקיסרית. בנוסף, הוא ראש דת השינטו, שמחשיבה אותו כנצר לאמטראסו, אלת השמש.
ביהדות עריכה
בספר בראשית מוזכרים הנפילים והגיבורים כתוצר הזדווגותם של בני האלוהים עם בנות האדם.
וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃
— בראשית ו ד
כעסו של אלוהים על האדם לנוכח מה שראה, הוא שהוביל אותו להביא את המבול על הארץ.
הפרשנים חלוקים האם מדובר על מלאכים או על בני דיינים.
בתרבות עריכה
בסדרת "פרסי ג'קסון והאולימפיים" ובסדרות ההמשך מאת ריק ריירדן מתוארים חייהם של חצויים מודרניים בעולם שבו האלים והמפלצות מהמיתולוגיה היוונית אכן קיימים.
בסרט האנימציה "מואנה" של אולפני דיסני מתואר מאווי, חצי אל מהמיתולוגיה פולינזית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד demigod, באתר המילון האנגלי של אוקספורד
- ^ Homer, The Iliad of Homer, Project Gutenberg, Demigod
- ^ Hesiod, Hesiod, the Homeric Hymns, and Homerica, Project Gutenberg, demi-gods
- ^ איליאדה, הומרוס; תרגום: שאול טשרניחובסקי (מיוונית עתיקה), עם עובד, תשנ”א 1991 בפרויקט בן-יהודה
- ^ The Electronic Text Corpus of Sumerian Literature, etcsl.orinst.ox.ac.uk (ארכיון)
- ^ שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספריית הפועלים, 1960, עמ' 239
