מהתחלה

"מהתחלה" הוא ספר מאת דויד גרוסמן המקבץ את שני הסיפורים הראשונים שכתב: "חמורים" ו"רץ". הספר יצא לאור בשנת 2024 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הסיפורים נכתבו כשגרוסמן היה בשנות העשרים לחייו ופורסמו בספר "מהתחלה" במלאת לו שבעים כאות הוקרה לדרכו הספרותית.

חמורים

חמורים הוא הספר הראשון שגרוסמן השלים את כתיבתו. גרוסמן סיים לכתוב אותו בדצמבר 1979 בגיל 26. בשנת 1980 זכה גרוסמן על כתיבת הספר בפרס הרי הרשון לסופרים מתחילים של האוניברסיטה העברית.

תוכן

גיבור הסיפור, רוג'ר פיטרס, הוא עריק אמריקאי ממלחמת וייטנאם שחי באוסטריה. הספר מתמקד בפרק זמן קצר בו רוג'ר נוסע אל מרטין ובמהלכו מתוארים מחשבותיו, תחושותיו, קשריו הקרובים והתמודדותו עם קשיי חייו. כעריק החי באוסטריה אין לו אפשרות לקבל קביעות בעבודה והיתר להינשא והדבר מוביל לתחושת ארעיות, ניכור ותלישות ומשליך על קשריו האישיים. במהלך הדרך עולים רגעי זיכרונות הקשורים לתחושות הארעיות וחוסר ההוגנות, לקשר המורכב עם בת זוגו נעמי ולקשר הקרוב עם מרטין בעל תחנת דלק ו"חמוריה". במהלך חייו הביקורים אצל מרטין והחמורים מאפשרים עבורו מפלט, שחרור זמני והקלה לסבלו באופן שמאפשר לו לשרוד את חייו.

רץ

רץ הוא הסיפור הראשון שגרוסמן החל לכתוב, בגיל 25. בשל קשיים בכתיבתו עבר לכתיבת ארבעה סיפורים אחרים. הוא השלים את כתיבתו בדצמבר 1980. חמשת הסיפורים וביניהם רץ יצאו לאור כקובץ סיפורים ששמו גם כן "רץ".

תוכן

הסיפור מתאר ריצה לילית של חייל במהלכה עולים תחושותיו וזיכרונותיו. הריצה, המתוארת אופן מוחשי, מהווה עבורו דרך התמודדות עם תחושת המועקה שלו. במהלכה נחשפים תחושות הריחוק וההסתגרות שלו מהעולם, קשריו עם הוריו על הריחוק והקרבה שבהם, החוויה המינית הראשונה שהוא חווה כטראומטית והכמיהה לאפשרות לחזור ולהיפתח לעולם לאחר שנים של התכנסות וקפאון. במהלך הריצה עולה גם חוויה מאירוע שהתרחש קודם ליציאתו לרוץ ומתואר הקשר שלו עם בנו של מפקד הבסיס. נוצרת ביניהם קירבה שאינה מבוססת על מילים ושמהווה חלק מהאפשרות להיפתח בחזרה לחיים.

ביקורת

פרופ' ענר שלו כתב על "חמורים": "אני.. זוכר את התפעמותי, את העובדה שהצפתי את הטקסט הנדיר הזה בהערות בעיפרון... גם היום הסיפור מפתה ומושך אותך מיד אל מעמקיו בכוח שכדי להתנגד לו חייבים להיקשר אל התורן ולסתום את האוזניים בשעווה, כפי שעשה אודיסאוס נגד פיתוי הסירנות".

א.ב. יהושע כתב על "רץ": "במהלך הקריאה הרגשתי שניצוצות חדשים, לא מוכרים, ניתזים אלי מהטקסט, והתעוררה בי תחושת פליאה שהעברית, שהיא גם כלי עבודתי, מסוגלת להפיק מתוכה צירופים חדשים, מפתיעים, אמינים ושורשיים, ולא מאולצים. אבל הלשון שחשפה בפניי את מכמניה ואפשרויותיה עשתה זאת לא למען עצמה, אלא בגלל הסיפור על אותו חייל שרץ בלילה, בעוד שזרם התודעה שלו קודח בסבך של קישורים אנושיים והתייחסויות עלילתיות מפתיעות."

מבקרת וחוקרת ספרות קרן דותן כותבת כי כתיבתו של גרוסמן בתחילת דרכו היא "חבית של פוטנציאלים". עם זאת: "סיפור חמורים כתוב ביד זהירה ומחושבת, במשפטים עצורים שרחוקים מהגמישות והכריזמה של הרומנים המאוחרים שלו ורק בעמודים האחרונים של הסיפור משהו מפשיר בנוקשות של הכתיבה, והיא מתחילה להיטען בסחף הפנימי המוכר מיצירות מאוחרות יותר של גרוסמן..."רץ" כבר נכתב בקצב ובביטחון של כותב שעבר את טבילת האש שלו וכעת פונה להתנסות בתרגילים צורניים".

מבט השוואתי

דר' אסתי אדיבי-שושן מתייחסת לקריאה המחודשת בסיפורים "חמורים" ו"רץ" כמאפשרת גילוי גרעיני עלילות ותפיסות עולם המופיעים בהם ושחזרו ופותחו במהלך עשרות שנות כתיבתו של גרוסמן. בשני הסיפורים וכן בספרים עתידיים, מתואר איש צעיר הנמלט מאירוע טראומטי בעברו, ויוצר לעצמו דפוס התנהגות טקסי כפייתי אשר נתפס בעיניו כמגונן מהטראומה, אך בהמשך מתברר שגם דפוס זה משעבד וכולא ושעליו להיחלץ גם ממנו. בשני הסיפורים וכן בספריו העתידיים, ההכרח להיחלץ מאירוע טראומטי בעבר, תוך כדי התבדלות מהסביבה הקרובה על שפתה השתלטנית והעריצה ומניעיה המניפולטיביים והמעומעמים, מחייב את גיבורי יצירתו להיות בתנועה מתמדת, בדרך כלל לבדם, ולעיתים עם דמות קרובה נוספת. גם הימצאות תחושת אי־שייכות, נדודים בין זמנים ומקומות והיעדר בית פיזי או רגשי, אופיינית לשני גיבורי הסיפורים ומופיעה בספרים מאוחרים יותר.

כמו ב"רץ" מרכזיות התנועה וההליכה הממושכת מופיעה בספרים עתידיים של גרוסמן. כמו ב"רץ" כך גם במהלך כל יצירתו של גרוסמן יש עיסוק בקצות גיל ההתבגרות של הצעיר הישראלי. כמו ב "חמורים", בעלי חיים כמלווים נאמנים ובלתי תובעניים, חוזרים ומופיעים ברבות מיצירותיו.

מנחם פרי חוקר ספרות ועורך הספר כתב על רץ: "מנובלה זו כבר ניבט אלינו בבירור גרוסמן העתידי. היא סיפור מבשר, מכונן, שבמרכזו המשולש הארוטי הגרוסמני התשתיתי; סיפור המכיל, כפי שהראה מיכאל גלוסמן, את הנושאים שגרוסמן עתיד לחזור אליהם פעם אחר פעם בהמשך כתיבתו". על פי פרופ' גלוסמן ב'רץ' פותח גרוסמן מהלך שילווה את יצירתו: פרישת העבר, הילדות והמיניות הילדית כמפתח להבנת דמויותיו. לדבריו, מסיפור זה ואילך יעסוק בכתיבתו במבנה האדיפלי ובמשמעויותיו המיניות, המשפחתיות, החברתיות והאתיות.

מבקרת וחוקרת ספרות קרן דותן כותבת על "מהתחלה" כי את מקומה של הקריאה הנפעמת של 1980 מחליפה כיום קריאה אחרת, ביוגרפית, השוואתית והיסטורית, המאתרת בסיפורים אלמנטים שיחזרו גם בהמשך הדרך ובוחנת את ההבדלים בין גרוסמן המוקדם למאוחר. הקריאה בספר מעוררת הרהורים על תהליכי השינוי שעברו על גרוסמן ועל הספרות הישראלית. היא כותבת:" שני הסיפורים מעמידים במרכזם דמויות של חיילים ובשניהם נפרשת חוויה פנימית שמפנה את גבה לחיילוּת ולצבאיות, והיא נאבקת על שימורו של אני מכונס ומבודד כנגד הלחצים מבחוץ להסתגל, לתפקד, להתבגר, להיות גבר". בשני הסיפורים האלה, ובייחוד ב"רץ", הלשון יוצרת מרחב הגנה, תפקיד שאותו היא תמלא באופן וירטואוזי ברומנים המאוחרים יותר, שם היא תסמן בתוך שפת הצבא, השואה, המלחמות והשכול מרחבי משמעות אלטרנטיביים. הסיפורים כתובים היטב אך בשל שינויים שעברו על החברה הישראלית דותן סבורה כי הסיפורים פחות מהדהדים לקוראים של היום והאפקט הבבואתי שלהם התנוון: "הסיפורים מייצגים חלום ישן על צבא ועל עצמנו וקריאתם היא כהצצה אל עידן החלום שבו עוד הייתה הזדקקות למרחב כזה ויכולת לזהות בו את עצמנו".