Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חיים לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיים לנדוי)
חיים לנדאו
קובץ:Haim Landau, 1969. D711-007.jpg
לידה 10 בספטמבר 1916
קרקוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 6 באוקטובר 1981 (בגיל 65)
רמת גן, ישראל
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול
תאריך עלייה 1935
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הטכניון
מפלגה תנועת החרות, הליכוד
סיעה תנועת החרות, גח"ל, הליכוד
שר הפיתוח ה־7
15 בדצמבר 19696 באוגוסט 1970
(7 חודשים ו־21 ימים)
תחת ראש הממשלה גולדה מאיר
שר התחבורה ה־17
15 בינואר 19795 באוגוסט 1981
(שנתיים ו־6 חודשים)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר בלי תיק
10 בינואר 197815 בינואר 1979
(שנה)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
חבר הכנסת
14 בפברואר 194913 ביוני 1977
(28 שנים)
כנסות 1 - 8

חיים לנדאו (10 בספטמבר 19166 באוקטובר 1981) היה ממפקדי האצ"ל, ממנהיגי תנועת החרות (על גלגוליה: גח"ל והליכוד), חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Etzel Menachim Beigin, leider van de natinalistische Cheirouthpartij in in ge…, Bestanddeelnr 255-1336.jpg
חיים לנדאו עם מנחם בגין לימינו, 1949

נולד בקרקוב שבגליציה (כעבור זמן קצר בתחומי פולין) לברטה ולפנחס לנדאו, תעשיין ציוני. התחנך תחילה ב"חדר" מסורתי, ואחר כך עבר לבית הספר "תחכמוני". למד בגימנסיה העברית בקרקוב. עלה לארץ ישראל בשנת 1935, ועם עלייתו החל ללמוד בטכניון בחיפה, שם סיים לימודיו כמהנדס בניין. לנדאו היה פעיל בארגון האצ"ל מאז 1935. היה יו"ר הגוש הלאומי של הסטודנטים בטכניון בשנים 19361939. לאחר סיום לימודיו עבד במחלקת עבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי (P.W.D)[1].

ב-1940 היה מפקד קן בית"ר בחיפה, ושימש מזכיר מטה האצ"ל מאז 1944. ב-1945 צורף למפקדת הארגון, וכיהן כראש מטה האצ"ל עד פירוקו ב-1948. בשנת 1947 ייצג את האצ"ל יחד עם מנחם בגין ושמואל כץ בפגישה עם ועדת אונסקו"פ. בתקופת פעילותו באצ"ל ירד למחתרת, וכמעט שלא ראה את בני משפחתו. כינויו בארגון היה "גונדר אברהם"[2].

לאחר קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה מטעם חרות. הוא כיהן כחבר הכנסת במשך 28 שנים, עד שפרש, בשנת 1977[2]. באוקטובר 1961 מונה ליושב ראש תנועת החרות[3]. בשנת 1969 מונה לשר הפיתוח בממשלת האחדות של גולדה מאיר[1], אך התפטר כעבור מספר חודשים, יחד עם שאר שרי גח"ל, בעקבות הסכמת ממשלת ישראל לדון בתוכנית רוג'רס. חודשים ספורים לאחר שחדל מכהונתו כחבר כנסת, מינה אותו מנחם בגין כשר בממשלתו. תחילה שימש שר בלי תיק, האחראי על הקשר עם יהודי התפוצות והמאבק למען יהודי ברית המועצות[4]. בעת מינויו לשר דרש מוועדת הכנסת לבטל את האפשרות ששר יקבל במקביל משכורת כשר ופנסיה של חבר כנסת לשעבר[5]. לאחר פרישתם של שרי ד"ש, מונה בראשית 1979 לשר התחבורה. בשנת 1981, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, פרש לחלוטין מהחיים הפוליטיים. חודשים ספורים אחר כך נפטר[6].

בפברואר 1986 הוחלט לקרוא על שמו את הגשר במחלף השלום[7]. על שמו קרויים גם כביש 5 ("כביש חוצה שומרון" או "דרך חיים") ורחובות ברמת גן, בבני ברק, בחולון, בבאר שבע, בגבעת שמואל וברמת השרון. לרעייתו אולגה ולו נולדו שני בנים: חבר הכנסת והשר לשעבר עוזי לנדאו ואבנר.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה