חיים לנדאו
פעולות נוספות
| לידה |
10 בספטמבר 1916 קרקוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1981 (בגיל 65) רמת גן, ישראל | ||||||
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול | ||||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||
| השכלה | הטכניון | ||||||
| מפלגה | תנועת החרות, הליכוד | ||||||
| סיעה | תנועת החרות, גח"ל, הליכוד | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חיים לנדאו (10 בספטמבר 1916 – 6 באוקטובר 1981) היה ממפקדי האצ"ל, ממנהיגי תנועת החרות (על גלגוליה: גח"ל והליכוד), חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה עריכה
נולד בקרקוב שבגליציה (כעבור זמן קצר בתחומי פולין) לברטה ולפנחס לנדאו, תעשיין ציוני. התחנך תחילה ב"חדר" מסורתי, ואחר כך עבר לבית הספר "תחכמוני". למד בגימנסיה העברית בקרקוב. עלה לארץ ישראל בשנת 1935, ועם עלייתו החל ללמוד בטכניון בחיפה, שם סיים לימודיו כמהנדס בניין. לנדאו היה פעיל בארגון האצ"ל מאז 1935. היה יו"ר הגוש הלאומי של הסטודנטים בטכניון בשנים 1936–1939. לאחר סיום לימודיו עבד במחלקת עבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי (P.W.D)[1].
ב-1940 היה מפקד קן בית"ר בחיפה, ושימש מזכיר מטה האצ"ל מאז 1944. ב-1945 צורף למפקדת הארגון, וכיהן כראש מטה האצ"ל עד פירוקו ב-1948. בשנת 1947 ייצג את האצ"ל יחד עם מנחם בגין ושמואל כץ בפגישה עם ועדת אונסקו"פ. בתקופת פעילותו באצ"ל ירד למחתרת, וכמעט שלא ראה את בני משפחתו. כינויו בארגון היה "גונדר אברהם"[2].
לאחר קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה מטעם חרות. הוא כיהן כחבר הכנסת במשך 28 שנים, עד שפרש, בשנת 1977[2]. באוקטובר 1961 מונה ליושב ראש תנועת החרות[3]. בשנת 1969 מונה לשר הפיתוח בממשלת האחדות של גולדה מאיר[1], אך התפטר כעבור מספר חודשים, יחד עם שאר שרי גח"ל, בעקבות הסכמת ממשלת ישראל לדון בתוכנית רוג'רס. חודשים ספורים לאחר שחדל מכהונתו כחבר כנסת, מינה אותו מנחם בגין כשר בממשלתו. תחילה שימש שר בלי תיק, האחראי על הקשר עם יהודי התפוצות והמאבק למען יהודי ברית המועצות[4]. בעת מינויו לשר דרש מוועדת הכנסת לבטל את האפשרות ששר יקבל במקביל משכורת כשר ופנסיה של חבר כנסת לשעבר[5]. לאחר פרישתם של שרי ד"ש, מונה בראשית 1979 לשר התחבורה. בשנת 1981, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, פרש לחלוטין מהחיים הפוליטיים. חודשים ספורים אחר כך נפטר[6].
בפברואר 1986 הוחלט לקרוא על שמו את הגשר במחלף השלום[7]. על שמו קרויים גם כביש 5 ("כביש חוצה שומרון" או "דרך חיים") ורחובות ברמת גן, בבני ברק, בחולון, בבאר שבע, בגבעת שמואל וברמת השרון. לרעייתו אולגה ולו נולדו שני בנים: חבר הכנסת והשר לשעבר עוזי לנדאו ואבנר.
גלריה עריכה
-
שר התחבורה חיים לנדאו מבקר באח"י עצמאות (סער 4) לאחר השקתה, 1979.
-
לוחית זיכרון על גשר חיים לנדאו מעל נתיבי איילון בתל אביב
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg חיים לנדאו, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg חיים לנדאו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png חיים לנדאו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חיים לנדאו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg חיים לנדאו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg חיים לנדאו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D חיים לנדאו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg חיים לנדאו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg חיים לנדאו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg חיים לנדאו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png חיים לנדאו, באתר פינטרסט
- חיים לנדאו, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "חיים לנדאו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1975
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 דן מרגלית, חיים לנדאו – שר הפיתוח, הארץ, 18 בדצמבר 1969
- ^ 1 2 יוסי אחימאיר, השר שהצביע נגד הסכם השלום וקידם מלחמה בתאונות הדרכים, מעריב, 7 באוקטובר 1981
- ^ ח"כ ח. לנדאו יו""ר הנהלת <חרות>, הארץ, 25 באוקטובר 1962
- ^ דן מרגלית, השר חיים לנדאו תומך בפעילות פרטיזנית למען יהודי בריה"מ, הארץ, 12 במרץ 1970
עתי"ם, השר חיים לנדאו: יוקם גוף ציבורי למען יהודי רוסיה, הארץ, 22 במרץ 1970 - ^ השר לנדאו יטפח קשרי הממשלה ויהדות התפוצות, מעריב, 20 בינואר 1978
- ^ מת חיים לנדאו, דבר, 7 באוקטובר 1981
- ^ מעתה - גשר חיים לנדאו. גשר השלום. העובר מעל נתיבי איילון, יקרא גשר חיים לנדאו - ע"ש שר התחבורה המנוח, חדשות, 14 בפברואר 1986
| שרי הפיתוח בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל | |||
|---|---|---|---|
| מפקדים | זאב ז'בוטינסקי (מצביא האצ"ל) אברהם תהומי • רוברט ביטקר • משה רוזנברג • דוד רזיאל • חנוך קלעי • בנימין זרעוני • יעקב מרידור • מנחם בגין |
סמל האצ"ל | |
| לוחמים | אברהם שטרן (יאיר) • אריה בן-אליעזר • אלי תבין • איתן לבני • שלמה לב-עמי • חיים לנדאו • אליהו לנקין • עמיחי פאגלין • דב כהן • גולי אפריקה • לוחמי אצ"ל נוספים
| ||
| סמלים, זרועות ויחידות | חיילים אלמונים • שיר בית"ר • דלק • פארק ז'בוטינסקי • קול ציון הלוחמת • חרות | ||
| פעולות | עליית אף על פי • ליל הרכבות • שוד רכבת הכסף • התקפת שדות התעופה הבריטיים • ההתקפה על משטרת רמת גן • פיצוץ מלון המלך דוד • פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים • פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא • ליל ההלקאות • שוד בנק ברקליס • הפריצה לכלא עכו • פרשת הסרג'נטים • פיצוץ בית הבולשת הבריטית בחיפה • הפיצוצים בשער שכם • ההתקפה על מחנה 80 • פרשת דיר יאסין • כיבוש יפו • כיבוש מלחה • קרבות האצ"ל ברמלה • אלטלנה • רשימת פעולות האצ"ל | ||
| בריחות ומאסרים | התקפת נפל במגרש הרוסים • בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים • הבריחות ממחנות המעצר באפריקה • גולי אצ"ל ולח"י • הפריצה לכלא עכו | ||
| פרשיות נוספות | פעולת האצ"ל בעיראק • משפט השלושים ושמונה • הסזון • מבצע היפופוטם • פרשת הריגת ידידיה סגל | ||
| תנועות פוליטיות | ציונות רוויזיוניסטית • תנועת הנוער בית"ר • ברית החשמונאים • הסתדרות ציונית חדשה • תנועת החרות • המשקיף | ||
| הנצחה והיסטוריוגרפיה | אות האצ"ל • מוזיאון האצ"ל • מוזיאון האצ"ל בתש"ח • אנדרטאות • "המרד" • בית הכנסת אחדות ישראל • בית הכנסת עולי הגרדום | ||
| חברי הכנסת הראשונה | ||
|---|---|---|
| מפא"י | דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש) | |
| מפ"ם | (יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ) | |
| החזית הדתית המאוחדת | יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור) | |
| תנועת החירות | מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור | |
| הציונים הכלליים | פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין | |
| המפלגה הפרוגרסיבית | פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר | |
| ספרדים ועדות מזרח | בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי | |
| מק"י | שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר | |
| הרשימה הדמוקרטית של נצרת | סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה | |
| מפלגת הלוחמים | נתן ילין-מור | |
| ויצו | רחל כהן-כגן | |
| התאחדות התימנים בישראל | זכריה גלוסקא | |
| בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת | ||