Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חזקיה בן מנוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חזקוני)
חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים)[1] היה רב ופרשן מקרא צרפתי. נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.

חיבורו עריכה

פרשנותו למקרא נדפסה לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמישה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמישה חומשי תורה מקראות גדולות.

את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה שדומה לחזקוני, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.

בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רבי אברהם אבן עזרא, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].

החיד"א הוכיח בספרו "שם הגדולים"[3] שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר "מנחת יהודה" בכתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.


תקופת חייו של הרב חזקיה בן מנוח על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

לקריאה נוספת עריכה

ספרים
  • יוסף פריאל, הלב יודע: פירוש חזקוני לתורה: בין פרשנות רציונלית לפרשנות רגשית, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, אלון שבות, התשפ"ב 2022.
מאמרים
  • מנחם א. ריקלין, "השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160 (תשס"ה), עמ' 38–48.
  • יהושפט נבו, "יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור", סיני צא [א/ב] (תשמ"ב), עמ' יז–כב.
  • אברהם אופיר שמש, "'הנה יצא המימה' - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים", תלפיות יב (תשס"א–תשס"ב), עמ' 138–143.
  • שרה יפת, "פירוש החזקוני לתורה: לדמותו של החיבור ולמטרתו", בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, תשנ"ב, כרך א, עמ' 91–111.
  • יעקב חיים סופר, "על ספרים וסופרים", צפונות ד [א] (תשנ"ב), עמ' פ"א–פ"ה; ד [ב], עמ' סו–עב.
  • יוסף עופר, "פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו", מגדים ח (תשמ"ט), עמ' 69–83.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ש' יפת, פירוש החזקוני לתורה - לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים, תשנ"ב, א, עמ' 106-105
  2. ^ יהושפט נבו, "יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור", סיני צא, עמ' יז והלאה
  3. ^ ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מו


קובץ:Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.