דטרגנט

קובץ:Various household products (bases).JPG

מבחר חומרי ניקוי

דֵּטֶרְגֵּנְט או בֹּרִיתָן (באנגלית: Detergent) הוא חומר או תערובת של חומרים המשמשים לניקוי והמסת שומנים.

דטרגנטים הם סבונים סינתטיים שפותחו כבר במאה התשע-עשרה. הסבון שאותו מייצרים מחומרים טבעיים (שומן ונתר מאכֵּל, המתקבל גם מאפרם של צמחים מסוימים העשירים באשלגן כלורי), היה ידוע כבר בימי קדם.

פעולת הניקוי של הסבון הטבעי מבוססת על כך שחלק מהמולקולות שלו מסיס בשומן, וחלק אחר מסיס במים. כאשר מרטיבים את הסבון במים, באות הבועות שלו במגע עם השומן שבלכלוך, ומולקולות הסבון מקיפות את השומן בשכבה דקיקה; החלק המסיס בשומן שבהן ממס את השומן שבלכלוך, וזה נשטף במים ומותיר את הבד נקי.

הסבון פועל היטב רק במים "רכים", שלא מומסים בהם מלחי סידן ומגנזיום בשיעור רב, ואילו במים "קשים" נוצרים לאחר הסיבון משקעים אפורים (מלחי סידן), הנדבקים לבד המכובס. טרם עידן ההתפלה, היו המים בישראל "קשים" במיוחד ברוב המקומות, והכילו עד 400 מיליגרם מלחי סידן מומס לליטר מים. אי יצירת משקעים אפורים אלה כמו לאחר הכיבוס בסבון, כמו גם יתרונות נוספים, הם שהביאו לפיתוחו של הדטרגנט.

שימוש לא זהיר בדטרגנטים הוא גורם נפוץ לפגיעות של ילדים. נמצא שבארצות-הברית לבדה, כל 35 דקות בממוצע מגיע ילד לחדר מיון בעקבות הרעלה או פציעה מחומרי ניקוי, בהם בעיקר דטרגנטים ואקונומיקה. התנהגויות אשר מגדילות את הסיכון לפגיעה כוללות: אחסון של חומרי ניקוי במקום נמוך ונגיש מדי לילדים, העברת חומרי ניקוי למיכלים אחרים, ללא מנגנוני בטיחות וללא יכולת זיהוי של החומר, שימוש בקפסולות של סבון כביסה (בהשוואה לסבון בצורת אבקה או נוזל), והשארה של חומר הניקוי ללא השגחה בהיסח הדעת.

דרכי פעולתם של הדטרגנטים

במשך הזמן שוכלל יצור הדטרגנטים, וכיום הם מהווים את המרכיבים העיקריים של כל חומרי הניקוי הנוזליים, המשמשים להדחת כלים ולניקוי משטחים וכדומה, ושל אבקות הכביסה. כושר הניקוי של הדטרגנטים מקורו בחומרים "פעילי השטח" שבהם. אלה הם חומרים המקטינים את מתח הפנים של השכבה הדקיקה, החד-מולקולרית, שבין המים והשומנים שבלכלוך, ומאפשרים להמס שומנים אלה, כלומר להופכם לתחליב, הנשטף במים, וכך להרחיק את הלכלוך. החומרים פעילי השטח כוללים סבון וחומרים דמויי סבון, המיוצרים יצור סינתטי מתוצרי נפט (חומרים המופקים מנפט), או משומנים שפירקו אותם פירוק כימי. נוסף עליהם מכילים הדטרגנטים מרכיבים שתפקידם לנטרל את קשיות המים, כדי להגביר את כושר הניקוי של החומרים פעילי השטח. לדטרגנטים מוסיפים גם חומרי הלבנה ומרכיבים נוספים.

תערובות הדטרגנטים כוללות לעיתים קרובות חלק מהמרכיבים הבאים:

• חומרים להקטנת מתח הפנים של נוזלים (מים לבדם לא יכולים לנקות לכלוך בשל מתח הפנים הגבוה שלהם).
• חומרים שוחקים.
• חומרים המשנים את רמת ה-pH של התערובת, לצורך שיפור היעילות והיציבות של החומרים האחרים, או כדי להסיר לכלוך על ידי חומציות או בסיסיות גבוהה.
• חומרים "מרככים" לשם סתירת ההשפעה של יונים ה"מקשים" חומרים אחרים בתערובת.
• חומרים מחמצנים, להלבנה ולהשמדת לכלוך.
• חומרים סותרי קצף כדי למנוע הקצפה (או הקצפת-יתר) של החומרים האחרים בתערובת.

בנוסף, דטרגנטים כוללים לעיתים קרובות חומרים שאין להם השפעה ישירה על תהליך הניקוי אך הם מובילים לתופעות רצויות אחרות: צבעים, ריחות, חומרים המבהיקים את הבד וכדומה.

בין הדטרגנטים השונים כלולים סבונים, חומרי ניקוי אל-סבוניים, אבקות כביסה, מרככי כביסה, חומרים לשטיפת רצפות ועוד.

קישורים חיצוניים

• חגית מאור, דטרגנטים, הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
• ד"ר ענת לונדון, מהו החומר הפעיל בסבון הכלים הנוזלי?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע.
• דטרגנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)