סוכנות דירוג אשראי
פעולות נוספות
סוכנות דירוג אשראי (באנגלית: credit rating agency (CRA)) היא חברה שמעניקה דירוגי אשראי, אשר מעריכים את יכולתו של החייב להחזיר את חובו על ידי ביצוע תשלומי קרן וריבית בזמן, ואת הסבירות להיכשלות בתשלומים. סוכנות עשויה לדרג את כושר האשראי של מנפיקי חובות, של מכשירי חוב[1], ובמקרים מסוימים, של נותני שירותי החוב[2], אך לא של צרכנים פרטיים.
סוגים אחרים של סוכנויות דירוג כוללים סוכנויות דירוג סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי (ESG) ומערכת האשראי החברתי הסיני.
מכשירי החוב המדורגים על ידי סוכנויות דירוג אשראי כוללים איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב תאגידיות, תעודות פיקדון, איגרות חוב עירוניות, מניות בכורה וניירות ערך מובטחים כמו ניירות ערך מגובי משכנתאות וחובות מובנים.[3]
מנפיקי ההתחייבויות או ניירות הערך עשויים להיות חברות, ישויות ייעודיות מיוחדות, ממשלות מדינה או מקומית, ארגונים ללא מטרות רווח או מדינות ריבוניות[3]. דירוג אשראי מקל על המסחר בניירות ערך בשוק המשני. הוא משפיע על שיעור הריבית שנייר ערך משלם, עם דירוגים גבוהים יותר המובילים לריביות נמוכות יותר. צרכנים פרטיים מדורגים לכושר אשראי לא על ידי סוכנויות דירוג אשראי אלא על ידי לשכות אשראי (המכונות גם סוכנויות דיווח צרכנים או סוכנויות ייחוס אשראי), שמנפיקות ציוני אשראי.
הערך של דירוגי אשראי לניירות ערך הוטל בספק נרחב. מאות מיליארדי ניירות ערך שקיבלו את דירוגי השיא של הסוכנויות הורדו לדירוג זבל במשבר הכלכלי העולמי של 2008.[4][5] פקידי האיחוד האירופי האשימו את הורדת דירוג האשראי במהלך משבר החוב האירופי בהאצת המשבר[3].
דירוג האשראי הוא ענף מרוכז ביותר, כאשר שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות, שולטות בכ־95% מהענף[3]. מודי'ס ו-S&P שולטות יחד ב-80% מהשוק העולמי, לצידם נמצאת סוכנות הדירוג פיץ' ששולטת ב-15% נוספים.
היסטוריה והתפתחות עריכה
הרעיון המודרני של דירוג אשראי החל בראשית המאה ה-20 בארצות הברית. ג'ון מודי פרסם בשנת 1909 את הדירוגים הראשונים לאיגרות חוב של חברות רכבות. בעקבותיו פעלו גם פור'ס בשנת 1916, סטנדרד סטטיסטיקס בשנת 1922 ופיץ' בשנת 1924. המשבר הפיננסי של 1929 והרגולציה האמריקאית בשנות ה-30 של המאה ה-20, לרבות איסור על בנקים להחזיק באיגרות חוב שנחשבו ספקולטיביות, העניקו לסוכנויות דירוג האשראי מעמד מרכזי בשוק ההון.[6]
בשנת 1975 הגדירה רשות ניירות הערך האמריקאית את מעמדן של סוכנויות דירוג סטטיסטיות מוכרות לאומית, ובכך התחזק מעמדן של שלוש הסוכנויות הגדולות: מודי'ס, סטנדרד אנד פורס ופיץ'. שלוש סוכנויות אלו הפכו לדומיננטיות בשוק דירוג האשראי העולמי, עם נתח פעילות המוערך בכ-95%. מודל הפעילות המרכזי שלהן הוא מודל שבו המנפיקים משלמים עבור הדירוג, דבר העלול ליצור ניגודי עניינים.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 חשף כשלים חמורים בפעילות סוכנויות הדירוג. הסוכנויות העניקו דירוגי AAA לאיגרות חוב מגובות משכנתאות שנשאו סיכון גבוה, ובכך תרמו להתפתחות בועת הסאבפריים ולהתפוצצותה. בעקבות המשבר חוקקו בארצות הברית חוק הרפורמה בסוכנויות דירוג האשראי משנת 2006 וחוק דוד-פרנק משנת 2010, שנועדו להגביר את הפיקוח, השקיפות ודרישות הגילוי בתחום. באירופה הונהג פיקוח דומה על סוכנויות דירוג האשראי. עם זאת, שוק דירוג האשראי נותר ריכוזי.[7]
השפעה על ישראל עריכה
סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות מדרגות את מדינת ישראל מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20. סטנדרד אנד פורס החלה לדרג את ישראל בשנת 1988, אז נקבע לה דירוג נמוך יחסית של BBB+. עם השנים עלה הדירוג בהדרגה, והגיע לרמות גבוהות של A עד AA-, בין היתר בזכות צמיחה כלכלית, התפתחות ענף ההיי-טק, יציבות פיסקלית יחסית ויתרות מטבע חוץ גבוהות.[8]
בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר מלחמת חרבות ברזל, הושפע דירוג האשראי של ישראל לרעה בשל סיכונים ביטחוניים, עלייה בגירעון, הוצאות מלחמה גבוהות ואי-ודאות פוליטית. כך, למשל, מודי'ס העניקה לישראל דירוג Baa1 עם תחזית שלילית או יציבה בשנים 2025–2026, ואילו פיץ' וסטנדרד אנד פורס העניקו לה דירוג A עם תחזית שלילית.[9][10]
להורדת דירוג אשראי או לתחזית שלילית עשויות להיות השפעות כלכליות רחבות.[11][12][13] אחת המרכזיות שבהן היא עלייה בעלות גיוס החוב של המדינה: ריבית גבוהה יותר על איגרות חוב ממשלתיות מגדילה את תשלומי הריבית, כאשר כל עלייה של אחוז אחד בריבית עשויה להתבטא במיליארדי שקלים נוספים בשנה.[12][11] כתוצאה מכך עלול להצטמצם התקציב הזמין לשירותים ציבוריים כגון חינוך ובריאות.[11][8] השפעה נוספת עשויה להיות פיחות בשקל והתייקרות היבוא, המגבירים את יוקר המחיה.[8][11]
הורדת דירוג עלולה להשפיע גם על חברות ועל ענף ההיי-טק בישראל, בין היתר באמצעות עלייה בעלויות המימון, ירידה בהשקעות זרות ופגיעה אפשרית בתעסוקה ובהכנסות המדינה ממסים.[11][8] ענף ההיי-טק, המהווה מקור משמעותי להכנסות ממסים, רגיש במיוחד לשינויים בסביבת הריבית ובתפיסת הסיכון של המשק. גם משקי בית עשויים להיפגע מעלייה בריביות על משכנתאות והלוואות.
הערות שוליים עריכה
- ^ A debt instrument is any type of documented financial obligation. A debt instrument makes it possible to transfer the ownership of debt so it can be traded. (source: wisegeek.com)
- ^ For example, in the US, a state government which shares the credit responsibility for a Municipal bond issued by a municipal government entities but under the control of that state government entity. (source: Campbell R. Harvey's Hypertextual Finance Glossary)
- ^ 1 2 3 4 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ McLean, Bethany and Joe Nocera. All the Devils Are Here: The Hidden History of the Financial Crisis, Portfolio, Penguin, 2010 (p.111)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ A Brief History of Credit Rating Agencies: How Financial Regulation Entrenched this Industry's Role in the Subprime Mortgage Debacle of 2007 - 2008 | Mercatus Center, www.mercatus.org, 2009-10-16 (ב־English)
- ^ Colin Bradshaw, CREDIT RATING AGENCIES: REGULATION AND LIABILITY
- ^ 1 2 3 4 מהו דירוג האשראי של ישראל וכיצד פגיעה בו עלולה להשפיע על כולנו? | בית הספר לכלכלה | המסלול האקדמי המכללה למינהל, באתר www.colman.ac.il
- ^ משרד האוצר, פרסום דירוג אשראי - Fitch, באתר www.gov.il
- ^ סוכנות הדירוג מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג של ישראל, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2026
- ^ 1 2 3 4 5 איתי אטר, הורדת דירוג האשראי של ישראל תשפיע על כלל משקי הבית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 בפברואר 2024
- ^ 1 2 איך הורדת דירוג האשראי של ישראל משפיעה על תקציב המדינה ? | בנק מזרחי-טפחות, באתר www.mizrahi-tefahot.co.il
- ^ הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת מודי'ס - חוקרי המכון כותבים, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי