שלמה זלמן בהר"ן לעווי
פעולות נוספות
| לידה |
ה'תקצ"ו שאדיק |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1910 (בגיל 74 בערך) כ"ה באדר א' ה'תר"ע |
| מדינה | פולין, ישראל |
| מקום מגורים | שאדיק, ירושלים |
| כינוי | רבי נחומצן |
| בת זוג | רייזל לעווי בהר"ן |
| אב | הרב נחום לעווי |
| אם | חיה לעווי |
| ילדים | הרב אברהם אליעזר לעווי, אשר לעמיל לעווי, הרב ישראל חיים בהר"I לעווי, פריידע גיטל לעווי בהר"I |
| מספר ילדים | 4 |
| פרסים והוקרה | נקרא על שמו רחוב שלמה זלמן בהר"ן |
-he.svg){kind=link}
שלמה זלמן (בהר"ן) לעווי (כונה בירושלים: רבי נחומצן, בהר"ן ראשי תיבות של בן הרב נחום) (התקצ"ו 1836 - כ"ה באדר א' ה'תר"ע, 6 במרץ 1910) היה בין האישים הבולטים בחברה היהודית האשכנזית של ירושלים במאה ה19, מנסח תקנון שכונת מאה שערים, ויד-ימינו של המהרי"ל דיסקין.
לפרנסתו עבד כמנהל החשבונות של חברת ההתיישבות שהייתה אחראית לייסוד השכונות מחוץ לחומות במאה ה-19 בירושלים. הרב לעווי היה תושב שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה והוא הרבה לעסוק בהתנדבות בניהול כספי החברה.
המגורים בפולין והעלייה לארץ ישראל עריכה
שלמה זלמן לעווי נולד לרב נחום לעווי (כונה רבי נחום שאדיקר) ולחיה סימפלוניע לעווי בעיר שאדיק בפולין. אביו היה רבה הראשי של העיר וראש כולל פולין לאחר עלייתו לארץ ישראל יחד עם משפחתו.
הרב שלמה זלמן היה בן בכור להוריו, עם עלייתם ארצה החל הרב שלמה זלמן לקחת חלק בפעולות נגד החלטות השלטון שהתערב באותם ימים בענייני החינוך בירושלים. בשנת ה'תרט"ו, עם הקמת בית הספר למל בירושלים, שביקש להנחיל בין יהודי היישוב הישן חינוך מודרני המשלב לימודי חול, השתתף הרב שלמה זלמן בהטלת חרם על בית הספר בידי רבני האשכנזים בירושלים. בעקבות כך נכלא הרב שלמה זלמן על ידי הממשל.
הרב שלמה זלמן התפרסם בחוכמתו הרבה. בין תלמידיו הבולטים היה אחיו הרב דוד בהר"ן והרב גרשון לפידות.
עם עלייתו ארצה של הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין - המהרי"ל דיסקין, הוא הסתופף בקבוצת תלמידיו הקרובה שכונתה 'חבורת האריות' והפך להיות לאיש סודו של המהרי"ל. נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים ולימים אף שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל.
היציאה מהחומות ומאה שערים עריכה
הרב שלמה זלמן היה ממייסדי חברת בוני ירושלים שהייתה החברה העיקרית לבניית השכונות הראשונות של ירושלים במאה ה-19 לאחר היציאה מהחומות. יחד עם הרב שמואל הומינר הוא ניהל את החברה ובנה בעזרתה כמה מהשכונות המפורסמות של ירושלים כמו נחלת שבעה, משכנות שאננים, מחנה ישראל, בית דוד ושכונת מאה שערים.
לאחר היציאה מהחומות התגורר בשכונת מאה שערים ואף כתב את ספר התקנות המפורסם של השכונה, מאוחר יותר היה ממקימי המושבה פתח תקווה. לזכרו נקרא רחוב שלמה זלמן בהר"ן בשכונת מאה שערים.
משפחתו עריכה
- אביו, הרב נחום לעווי (1810 – 1865)
- אמו, הרבנית חיה סימפלוניע לעווי
- אשתו, הרבנית רייזל לעווי
- סבו היה הרב אברהם לעווי מפוזנא, אבי האחים לבית לעווי
אחיו:
- הרב אברהם אליעזר לעווי
- הרבנית רחל יוכבד ברגמן, אשת הרב יהודה ברגמן. אביו היה הרב אליעזר ברגמן מייסד כולל "הולנד וגרמניה"
- אחיו למחצה, הרב אשר לעמיל
- אחיו למחצה, הרב דוד בהר"ן
- אחותו למחצה, אסתר גיטל קורפו
ילדיו:
- הרב אברהם אליעזר לעווי
- בנו הוא הרב יצחק לוי, ממייסדי ישיבת מרכז הרב ורבה של המושבה נווה יעקב
- הרב אשר לעמיל לעווי
- הרב ישראל חיים לעווי[1]
לקריאה נוספת עריכה
- חסידים ואנשי מעשה; הפותח שער: ר' זלמן בהר"ן, תולדותיו, חייו ומפעלו, הרב אליהו כי טוב, ה'תשט"ז
קישורים חיצוניים עריכה
- רחוב ע"ש ר' שלמה זלמן בהר"ן מאתר עיריית ירושלים
- ר' שלמה זלמן בהר"ן לעווי, Geni
- מכתב בדברי תורה, קדם
- סיפורים והנהגות על צפייתם של גדולי ישראל לגאולה, אחרית הימים
- רבי שלמה זלמן בהר"ן וייספיש, קהילות צאצאי
- בעניין מדבר שקר תתרחק, HebrewBooks
- לוי יצחק הירושלמי, ירושלים של מעשה, מעריב, 24 ביולי 1980, עמ' 5
הערות שוליים עריכה
- ^ הרה"ג ר' חיים בהרש"ז לוי ז"ל, דואר היום, 15 ביוני 1922, עמ' 3