דרוזופילה
פעולות נוספות
תסיסנית (שם מדעי: Drosophila) הידועה גם כדרוזופילה או, בכינויה השגור והמטעה, זבוב הפירות, היא סוג של זבוב במשפחת התסיסניתיים.
מינים עריכה
בסוג זה כ-800 מינים. שניים מן הידועים ביותר:
- תסיסנית המחקר Drosophila melanogaster
- Drosophila subobscura
תסיסנית כאורגניזם מודל עריכה
המין D. melanogaster (תסיסנית המחקר) משמש רבות במחקרים בגנטיקה והוא אורגניזם מודל מצוי בביולוגיה התפתחותית ואף זכה לכינוי "חרק המחמד של הגנטיקאים".
תכונותיו של המין שהפכו אותו לאורגניזם מועדף על ידי הגנטיקאים, ביחס לחרקים אחרים, הן הקלות היחסית שבגידולו בתנאי מעבדה, קצב ריבוי גבוה, מחזור חיים קצר, ממדי גוף קטנים ביחס לחרקים, המאפשרים אחסון מדגם גדול של זבובי תסיסנית בשטח אחסון קטן ומבנה כרומוזומלי פשוט הכולל ארבעה זוגות כרומוזומים גדולים פיזית.
בשנת 2012 טרודי מאקאי פרסמה קטלוג של הגנום השלם של 200 סוגים שונים של דרוזופילה.
בשנת 2020 הודיע צוות מחקר על יצירת הקונקטום (connectome), המיפוי המפורט ביותר שנוצר, של מוח ה-Drosophila melanogaster[1].
בחודש יוני 2023 פורסם בכתב העת Plos Biology שזבובים מסוג זה רגישים במיוחד לצפייה ולשהייה בקרב גופות בני מינם, וכי הם מתים בטרם עת בשל "דיכאון".[2]
מבנה גוף עריכה
בצורתם האופיינית, לזבובי תסיסנית צבע כתום-חום ואורכם נע סביב 3.1 עד ל-4.3 מילימטר. לרוב המינים עיניים אדומות. הבוגרים צהבהבים עם פסים כהים על הבטן.
התפתחות עוברית עריכה
ההתפתחות העוברית של הזבוב Droshophila melanogaster נמשכת בערך כיממה ומחולקת ל-17 שלבים בעלי אפיונים שונים: בשלב הראשון ועד לרביעי מתרחשות 14 חלוקות גרעין כך שמתקבל תא מרובה גרעינים. גרעינים אלו נעים לכיוון פריפריית התא. בתהליך ה-cellularization נוצרת ממברנה סביב גרעיני התא, וכך נוצרת שכבת תאים הנקראת בלסטודרם המקיפה את החלמון. בשלבים 6–7 מתרחשת גסטרולציה היוצרת את המעי. בשלבים 8–11 מתרחשת התארכות שכבת הנבט, ובשלבים 12–13 נסוגה שכבה זו. התפתחות ראש הזבוב וסגירת האזור הגבי מתרחש בשלבים 14–15, ולבסוף, בשלבים 16–17, מתרחשת דיפרנציאציה אחרונה של התאים לקראת בקיעת העובר מהביצה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg דרוזופילה, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg דרוזופילה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דרוזופילה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg דרוזופילה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר FishBase (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר צמח השדה
- דרוזופילה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דרוזופילה, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png דרוזופילה, באתר GBIF (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg דרוזופילה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png דרוזופילה, באתר eBird (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- דרוזופילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg דרוזופילה, דף שער בספרייה הלאומית
- גלי וינרב, 5 שאלות מפתיעות שזבוב הפירות יוכל לענות עליהן, באתר מאקו, 23 במאי 2021
- "תסיסנית" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 – "חרקים", בעריכת יהושע קוגלר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 241
הערות שוליים עריכה
- ^ Gregory Barber, The Most Complete Brain Map Ever Is Here: A Fly's 'Connectome'. Wired. January 22, 2020
- ^ Tuhin S. Chakraborty et al, Ring neurons in the Drosophila central complex act as a rheostat for sensory modulation of aging, Plos Biology, San Francisco: Public Library of Science, 2023, עמ' journal.pbio.3002149