Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ז'ואשן די בלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף ז'ואקן די בלה)
ז'ואשן די בלה
ציור דיוקן מאת ז'אן קוזן הבן
ציור דיוקן מאת ז'אן קוזן הבן
ציור דיוקן מאת ז'אן קוזן הבן

ז'ואשן די בֶּלֵה (בצרפתית: Joachim du Bellay‏; 1522 – 1 בינואר 1560) היה משורר ומבקר ספרות צרפתי, לצד פייר דה רונסאר היה מייסד קבוצת הפליאד. הוא נודע בכתיבת האני מאמין של הקבוצה: Défense et illustration de la langue française - "להגנתה ולתפארתה של השפה הצרפתית," שנועד לקדם את השפה הצרפתית כשפה של אמנות, במעמד שווה ליוונית וללטינית.

קורות חייו עריכה

די בלה נולד למשפחת אצולה עתיקה, בטירת לה טורמולייה קרוב לעיירה לירה שימוש בתבנית צר עבור "Liré" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') שבחבל אנז'ו (בצפון מערב צרפת). הוא נתייתם מהוריו בעודו ילד וגדל תחת השגחתו של אחיו, שהזניח אותו. את ימי נעוריו בילה באחוזה הכפרית של המשפחה בחיק הטבע, על גדות הנהר לואר. די בלה קיווה לקריירה צבאית בזכות בן דודו שהיה מושל פיימונטה (כיום בצפון איטליה). אולם בן דוד זה נפטר ב-1541, ודי בלה הצעיר פנה לקריירה דתית בחסות בן דודו הקרדינל ז'אן די בלה. כדי להיות מוכן לעמוד לשירות הקרדינל, החל ז'ואקן די בלה ללמוד משפטים באוניברסיטה של העיר פואטייה ב-1545. שם למד לטינית בעזרת ז'אק פלטייה די מאן, שפרסם את התרגום הראשון לצרפתית של היצירה "על אמנות הפיוט" של הורטיוס, ועודד את די בלה להתמסר לכתיבת שירה בלשון הצרפתית בסגנון שירת העת העתיקה של יוון ורומא.

בסוף 1547 פגש ז'ואשן די בלה את פייר דה רונסאר באכסניה על גדות הנהר לואר. הם התיידדו וגילו עד מהרה כי יש להם עניין משותף בכתיבת שירה בשפה הצרפתית. די בלה עבר להתגורר בפריז כדי ללמוד יחד עם רונסאר בקולז' קוקרה, בהנהלת ז'אן דורא שהיה מרצה לספרות העת העתיקה של יוון ורומא. די בלה ורונסאר הקימו בעיר לה מאן את קבוצת שבעת המשוררים, שהציבה לעצמה כמטרה להגן על הלשון הצרפתית מפני השתלטותה של השפה הלטינית. ב-1549 פרסם די בלה את החיבור "להגנתה ולתפארתה של השפה הצרפתית" ואת "אוליב", שהיה קובץ שירי אהבה בלשון הצרפתית. בסוף אותה שנה חלה די בלה בשחפת, ומאז החל לאבד את כושר שמיעתו, אך המשיך לכתוב שירה.

מ-1553 עד 1557 שהה ז'ואשן די בלה ברומא, שם שימש כמזכירו של הקרדינל ז'אן די בלה. הוא התרשם מהריסות רומא העתיקה, וכאשר חזר לצרפת פרסם את "קדמוניות רומא"[1] או "עתיקותיה של רומא" (1558). באותה שנה פרסם את "החרטות", קובץ סונטות שבו הביע את "רגשי המרירות והצער שמילאוהו בגלותו על אדמת נכר."[2]. בקיץ 1559 הפך די בלה חרש לחלוטין, ונזקק לכתיבה כדי להבין מה שנאמר לו.

הוא נפל למשכב ונפטר בלילה של 1 בינואר 1560, בעת שעסק בכתיבת חרוזים. ב-1568 יצא לאור קובץ שהכיל את כל שיריו.

בעיירה לירה, מקום הולדתו, קיים מוזיאון קטן המשמר את זכרו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • עמינדב דיקמן - אנתולוגיה משירת צרפת במאה הט"ז ,כרמל ירושלים, המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, המפעל לתרגום ספרי מופת, 1996

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ז'ואשן די בלה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי עמינדב דיקמן עמ' 167
  2. ^ יהושע קנז, בסיפור הקצר "סונט 113", "שירת המקהלה", ספריה לעם, הוצאת עם עובד, 2012
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ז%27ואשן_די_בלה&oldid=52200"