שמע האמת ממי שאמרה
פעולות נוספות
שְׁמַע הָאֶמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ (או: קַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ) הוא ביטוי השולל טענת אד הומינם ודיון לגופו של אומר ומבקש להתמקד בדיון לגופו של עניין ולקבל דברי אמת ללא כל יחס למי שאמרם. הביטוי מיוחס לסוקרטס[1] [דרוש מקור] ומובא בחיבור שמונה פרקים לרמב"ם.[2][3]
בהגות היהודית עריכה
כתב הרמב"ם בהקדמה ל"שמונה פרקים" – כינוי להקדמה הנרחבת לחיבורו על "פרקי אבות", ועיקרו הסברים פילוסופיים על פי "תורת אריסטו":
"ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם.
ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מימרה שלימה שהיא לשון ספר מפורסם, ואין בכל זה רע, ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם, לפי שאני כבר הודיתי בזה. ואף על פי שלא אזכור "אמר פלוני", "אמר פלוני", שזו אריכות אין תועלת בה, ואפשר לפעמים ששם האיש ההוא יכניס בלב מי שאין תבונה בו שזה הדבר נפסד, ויש בו תוך רע, - שלא ידעהו. ומפני זה ראיתי שלא לזכור האומר, הואיל וכוונתי שתושג התועלת לקורא, ושנבאר לו העניינים הצפונים בזאת המסכתא"
— הקדמת "שמונה פרקים" לרמב"ם (ההדגשה אינה במקור)
בדברים האמורים ביקש הרמב"ם, שהמעיינים בכתביו לפירוש ה"משנה" בכלל ו"פרקי אבות" בפרט, יקבלו את דברי הפילוסופים היוונים (אפלטון, אריסטו ואחרים), שעליהם הוא מרחיב ומהם הוא מצטט מבלי לציין את שמות האומרים הנוכרים בני המושבות היווניות באיי הים התיכון ולחופו.[4]
בדבריו ביקש הרמב"ם למנוע טענת אד הומינם נגד מקורותיו, ומפני שחשש מטענה זו הסתיר את שמות הפילוסופים, ולמרות זאת הסביר מדוע יש לקבל את דבריהם.
לאורך השנים הביטוי התקבל, ושימש בכתביהם של הוגים יהודים אחרים, ביניהם בספרו הפילוסופי (הכתוב עברית) של שלמה אבן גבירול, "וקבל האמת ממי שיאמר".[5]
שימוש בביטוי בעת החדשה עריכה
אייזק ניוטון פתח את ספרו 'מחברת לתלמיד' משנת 1661 באמרה זו.
אהב את אפלטון, אך אהב את האמת יותר עריכה
ביטוי נוסף השולל אד הומינם הוא "אהב את אפלטון אך אהב את האמת יותר", המבקש להורות שאהבה והערצה לאישיות כלשהי לא תטשטש את הביקורת על דבריו.
לקריאה נוספת עריכה
- אביעד הכהן, '"שמע האמת ממי שאמרה" – זה כלל גדול בתורת נחמה ליבוביץ', עלון שבות בוגרים, יג-יד (תשנ"ט-תשס"א),עמ' 71–92
- מ' מטלון, 'שמע האמת ממי שאמרה... בין תורה לפילוסופיה במשנת הרמב"ם', נתיבה, ב (תשע"ב), עמ' 3–341
- יצחק שילת, שמע האמת ממי שאמרה, הקדמות הרמב"ם למשנה, מעלה אדומים תשנ"ב, עמ' רנז-רסא
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ הקדמה, בקטע המתחיל 'וראיתי להקדים'
- ^ במקור תרגום אבן תיבון כתוב - "ושמע האמת ממי שאמרו", ההתייחסות למילה "אמת" היא בלשון זכר בהשפעת השפה הערבית
- ^ וראו להלן ציטוט הדברים בתרגום לעברית
- ^ תשע"א, שמואל אשכנזי מאמר אהוב סקראט אהוב אפלטון והאמת אהוב יותר, מתוך אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא