ועידת יאלטה
פעולות נוספות
| יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה | |
| יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה | |
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
|---|---|
| עילה | חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה |
| משתתפים | |
ועידת יאלטה (באנגלית: Yalta Conference) הייתה ועידה שהתקיימה לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, מ-4 עד 11 בפברואר 1945, בהשתתפותם של מנהיגי בעלות הברית; ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וברית המועצות: רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין.[1] הוועידה התקיימה בארמון הקיסרי לשעבר ביאלטה שבחצי האי קרים שבברית המועצות.
כאשר התברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה התעוררה השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות.[2] מטרת הוועידה הייתה לעצב את הסדר העולמי לאחר המלחמה. אף שהוועידה נועדה בעיקר לדון בשיקום מדינות אירופה ההרוסה ממלחמה, תוך שנים ספורות, היא הוגדרה כמקום שבו החלה המלחמה הקרה.
תוכן הוועידה עריכה
כבר בקיץ 1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. בוועידת יאלטה הועלתה בעיקר השאלה בקשר לגבולותיה של פולין ששוחררה מידי הנאצים זמן קצר לפני הוועידה. סטלין תבע שגבולה המזרחי של פולין יהיה כמו ב-1941, וחלקה הצפוני של פרוסיה המזרחית יסופח לברית המועצות, ופולין, כתמורה על אובדן שטחים במזרח, תפוצה בשטחים ממערב לה. כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין ייקבעו סופית בוועידת השלום, אך לכאורה היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה, ולזאת הסכימו רוזוולט וצ'רצ'יל מפאת העובדה שהשטחים הנידונים כבר היו בידי ברית המועצות, וכדי לשנות עובדה זו הם היו צריכים להשתמש בכוח, אלטרנטיבה שממנה ניסו להימנע בשלב זה. למרות זאת, הורה וינסטון צ'רצ'יל לצבאו להכין את מבצע לא יעלה על הדעת.
כמו כן דנו הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגד האימפריה היפנית – מה שהוסכם על ידי סטלין בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הסכימו הצדדים על הקמת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם). סטלין קיבל שלושה קולות במקום ה-16 שאותם רצה בתחילה (לפי חשבון של קול אחד לכל רפובליקה של ברית המועצות ואחד לאיחוד עצמו), ותינתן זכות וטו לחמש המעצמות – ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת, סין וצרפת שהצטרפה לאחר מכן. בין השאר הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי. ברלין, שהייתה באזור הכיבוש הסובייטי, חולקה באופן דומה בין ארבע המנצחות. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה, לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בין-לאומי.
נקודות המרכזיות שעלו מהוועידה עריכה
להלן עיקרי ההסכמות של הוועידה:[3][4][5]
- כניעה ללא תנאי של גרמנית הנאצית. גרמניה וברלין יחולקו לארבעה אזורים כבושים.
- סטלין הסכים כי לצרפת יהיה חלק בשטחים שנכבשו מגרמניה הנאצית.
- גרמניה תעבור פירוז מנשק ודה-נאציפיקציה. בעלות הברית החליטו לפרק את גרמניה מנשקה ולפורר אותה צבאית ולהביא לדה-נאציפיקציה של גרמניה.
- פיצויי מלחמה גרמניים יהיו בחלקם בצורת עבודת כפייה. עבודות הכפייה נועדו לשמש לתיקון הנזק שגרמניה גרמה לקורבנותיה. עם זאת, עובדים גם אולצו לעבוד בחקלאות, ייעור ולבצע עבודות נוספות.
- הקמת מועצה לפיצויים שתנוהל בברית המועצות.
- נדון מעמדה של פולין. הוסכם על הכרה בממשלה הזמנית של הרפובליקה של פולין (אנ'), שהותקנה על ידי ברית המועצות "על בסיס דמוקרטי רחב יותר".
- הגבול המזרחי של פולין יהיה קו קרזון, ופולין תקבל פיצוי טריטוריאלי במערב מגרמניה.
- סטלין התחייב לאפשר בחירות חופשיות בפולין.
- רוזוולט השיג התחייבות של סטלין שברית המועצות תשתתף באומות המאוחדות.
- סטלין ביקש שכל 16 הרפובליקות החברות בברית המועצות יקבלו חברות באו"ם. הבקשה נבחנה, אך 14 רפובליקות נדחו; רוזוולט וצ'רצ'יל הסכימו לחברות עבור אוקראינה ובלארוס. על מנת לאזן בין הכוחות המתהווים, רוזוולט ביקש קולות נוספים, כשצ'רצ'יל הסכים עקרונית וסטלין הציע שני קולות נוספים כדי להיות שווים לברית המועצות, ארצות הברית בסופו של דבר לא ביקשה יותר מקול אחד.
- סטלין הסכים להיכנס למלחמה נגד האימפריה היפנית "תוך חודשיים או שלושה לאחר שגרמניה תיכנע והמלחמה באירופה תסתיים". ברית המועצות הצטרפה לחזית באוגוסט 1945 עם מבצע סערת אוגוסט.
- לצורך הפצצת יפן, הושגה הסכמה על הצבת מטוסי בואיג B-29 של חילות האוויר של צבא ארצות הברית ליד שפך נהר אמור באזור קומסומולסק – ניקולייבסק, אך הדבר לא יצא אל הפועל.
- איתור ומאסר של פושעי מלחמה נאצים לקראת העמדתם לדין והוצאתם להורג.
- הקמת ועדה לפירוק גרמניה שמטרתה הייתה להחליט על חלוקת גרמניה למדינות קטנות.
האינטרסים של משתתפי הוועידה עריכה
- סטלין – רצה לדאוג לכך שכניסתו למלחמה נגד יפן תבטיח לו שליטה בצפון סין. הוא ידע כי כניסתו למלחמה תזכה אותו בהכרת תודה מצד ארצות הברית ובכך תחזק את מעמדו באירופה. בנוסף הוא רצה לדחוק את שאלת פולין כדי שברית המועצות תוכל לבסס את מעמדה שם, דבר שהיה חשוב ביותר לסובייטים. סטלין היה המרוויח העיקרי מוועידת יאלטה.
- צ'רצ'יל – הבין כי ברית המועצות משתלטת על מזרח אירופה, וכי צבאותיה לא יֵצאו מהאזורים שכבשו. הוא לא היה שותף לאופטימיות של רוזוולט החולה שרצה להמשיך את מדיניות "השכן הטוב". צ'רצ'יל היה הראשון שהגה אחרי ועידת יאלטה את המונח "מסך הברזל".
- רוזוולט – לא חש בסכנה הסובייטית ורצה לפייס את סטלין ולמשוך אותו למלחמה נגד יפן כדי לקצר את המלחמה ולצמצם אבדות חיילים אמריקנים. רוזוולט גם רצה לדחוק את בריטניה בחלוקת השלל במזרח הרחוק, ובכך לצמצם השפעתה שם.
בוועידת יאלטה ניתן לראות את ניצניה של "המלחמה הקרה", למרות שמלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה.
השלכות ועידת יאלטה עריכה
"יאלטה" הפכה לסמל לבגידה במזרח אירופה, וחוקרים ומדינאים האשימו את צ'רצ'יל ורוזוולט בכך שאפשרו לסטלין להכתיב את תוצאות הוועידה.[4] ועידת יאלטה יצרה למעשה את "מסך הברזל" שחילק את אירופה בין המערב הדמוקרטי למזרח הקומוניסטי למשך כ-45 שנה, עד התמוטטות ברית המועצות.
סטלין רצה שפולין תשמש כאזור חיץ של ברית המועצות בשליטת ממשלה קומוניסטית צייתנית. בשיחות, צ'רצ'יל הציג את תביעותיה של ממשלת פולין הגולה בלונדון אך לא התעקש להבטיח את דרישותיה.[4] סטלין התיר לקיים בחירות בפולין, אך לא לפני ששלח חיילים סובייטים כדי לחסל כל התנגדות למפלגה הקומוניסטית ששלטה בממשלה הזמנית. הבחירות של 1947 קיבעו את השלטון הקומוניסטי בפולין ואת מעמדה כאחת ממדינות הלוויין הסובייטיות הראשונות.[6]
החזרת קוזאקים לברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה
החזרת הקוזאקים (אנ'), המכונה גם בגידת הקוזאקים, הייתה הסגרה של לפחות 25,000 קוזאקים (רוסים ואוקראינים מבחינה אתנית) שהתנגדו לברית המועצות ולחמו לצד גרמניה הנאצית. הם הוסגרו על ידי הכוחות הבריטיים והאמריקניים לברית המועצות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. לקראת סיום המלחמה בזירה האירופית, כוחות קוזאקים רבים, יחד עם אזרחים שהתלוו אליהם, נסוגו לאירופה המערבית במטרה להימנע מלכידה וכליאה על ידי הצבא האדום באשמת בגידה. הם קיוו שכניעתם לבעלות הברית המערביות תוביל לענישה פחות נוקשה. עם זאת, לאחר שנשבו על ידי בעלות הברית, הם הועלו על רכבות והוסעו ללא ידיעתם מזרחה, לשטחים שבשליטת ברית המועצות. קוזאקים רבים – גברים, נשים וילדים – נשלחו למחנות הכלא של הגולאג, וחלקם הועבדו שם למוות. החזרתם לברית המועצות הייתה חלק מהסכמות ועידת יאלטה. סטלין טען שהשבויים היו אזרחים סובייטים החל משנת 1939, למרות שרבים מהם עזבו את המדינה לפני או זמן קצר לאחר סיום מלחמת האזרחים הרוסית, או נולדו בחו"ל ולכן מעולם לא החזיקו באזרחות סובייטית.[7][8]
לקריאה נוספת עריכה
- מייקל דובס, שישה חודשים ב-1945, תרגמה כרמית גיא, ספרית אפקים, עם עובד, 2017.
קישורים חיצוניים עריכה
- סרטונים ועידת יאלטה, 1945, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים עריכה
- ^ ועידת יאלטה-התכניות לעתיד | הארץ | 10 מאי 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ "יום בהיסטוריה הסוציאליסטית", היום לפני 76 שנים התקיימה ועידת יאלטה למרגלות הים השחור, בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, באתר זו הדרך, 2021-02-04
- ^ The Yalta Conference, 1945, Office of the Historian
- ^ 1 2 3 The Yalta Conference, 1945 - The Cold War origins 1941-56 - Edexcel - GCSE History Revision - Edexcel, BBC Bitesize (ב־English)
- ^ The Yalta Conference Was More Than a Victors’ Feast, Carnegie Endowment for International Peace (ב־English)
- ^ The End of WWII and the Division of Europe | CES at UNC, europe.unc.edu
- ^ Blaine Taylor, How the Cossacks Were Betrayed by Britain in World War II, Warfare History Network, 2020-09-12 (ב־English)
- ^ JEFFREY ROGERS HUMMEL, Operation Keelhaul Forced Repatriation afterWorld War II, The Independent Review v. 27, n. 3, Winter 2022/23, עמ' 449–459
| ברית המועצות (1955–1980) המלחמה הקרה ארצות הברית | ||
|---|---|---|
| ברית המועצות • הגוש המזרחי • ברית ורשה | ארצות הברית • הגוש המערבי • נאט"ו | ||
| שנות ה-40 | מבצע מהדק נייר • ההתנגדות האנטי-קומוניסטית בפולין • שיטת הסלמי • משבר איראן • מלחמת האזרחים הסינית • מלחמת הודו-סין הראשונה • מלחמת האזרחים ביוון • מצב החירום המלאי • הפיצול היוגוסלבי-סובייטי • הסגר על ברלין (הרכבת האווירית לברלין) • בריחת המוחות מגרמניה המזרחית | |
| שנות ה-50 | מלחמת קוריאה • בהלת הלבנדר • המרד המזרח גרמני • משפטי פראג • הפיצול האלבני–סובייטי • המרד ההונגרי • משבר סואץ • משבר הספוטניק • משבר ברלין השני • ויכוח המטבח • הפיצול הסיני-סובייטי • מלחמת וייטנאם | |
| שנות ה-60 | משבר קונגו • משבר מטוס הריגול U-2 • מלחמת האזרחים בגואטמלה • הפלישה למפרץ החזירים • משבר הטילים בקובה • מלחמת האזרחים של צפון תימן • האביב של פראג • הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה | |
| שנות ה-70 | ביקור ניקסון בסין • מלחמת יום הכיפורים • משבר האנרגיה העולמי • מבצע מוקינגברד • המהפכה האתיופית • מלחמת האזרחים באנגולה • מבצע קונדור • מבצע טוקאן • מלחמת האזרחים במוזמביק • מלחמת אוגדן • סכסוך לוב–צ'אד • מלחמת אפגניסטן | |
| שנות ה-80 | החרם על אולימפיאדת מוסקבה • החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס • יוזמת ההגנה האסטרטגית • אייבל ארצ'ר 83 • תקרית הנגיחות בים השחור • מחאות וטבח כיכר טיין-אן-מן (1989) • סתיו העמים • נפילת חומת ברלין • מהפכת הקטיפה • המהפכה הרומנית • הפיקניק הפאן-אירופי | |
| שנות ה-90 | איחוד גרמניה מחדש • איחוד תימן • התפרקות צ'כוסלובקיה • התפרקות ברית המועצות • התפרקות יוגוסלביה • תקרית הטיל הנורווגי | |
| מושגי יסוד | הגוש המזרחי • הגוש המערבי • מסך הברזל • קומוניזם • קפיטליזם • מרוץ חימוש • המרוץ לחלל • מלחמה גרעינית • השמדה הדדית מובטחת • הקו החם מוסקבה-וושינגטון • המלחמה הקרה השנייה | |
| מדיניות | דוקטרינת טרומן • תורת הבלימה • מקארתיזם • דוקטרינת אולבריכט • דוקטרינת הלשטיין • דוקטרינת ברז'נייב • דוקטרינת אייזנהאואר • דטאנט • אוסטפוליטיק • דוקטרינת רייגן • גלאסנוסט • פרסטרויקה • דוקטרינת סינטרה | |
| דיפלומטיה | פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה • ועידת טהראן • ועידת יאלטה • ועידת פוטסדאם • הסכמי פריז ולונדון • הסכמי הלסינקי • סאל"ט • האמנה למניעת ניסויים גרעיניים • פסגת מלטה | |
| כלכלה | תוכנית מרשל • קומקון • הנס הכלכלי בגרמניה • הקהילה הכלכלית האירופית | |
| ארגונים | נאט"ו • ברית ורשה • CIA • ק.ג.ב. • שטאזי • ברית בגדאד • המדינות הבלתי-מזדהות • תנועת "סולידריות" בפולין | |
| גרמניה | חומת ברלין • ברלין המערבית • ברלין המזרחית • הגבול בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית • צ'ק פוינט צ'ארלי • מחנה המעבר מריינפלדה • אני ברלינאי • מר גורבצ'וב, הפל חומה זו! | |
| רשימת ערכים מלאה | ||
.svg){kind=link}