Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ורה ישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף וירה ישראלית)
ורה ישראלית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
פטירה י"ד באב תשכ"ח
תקופת פעילות 1943–1968 (כ־25 שנים)

וֶרה ישראלית (9 בפברואר 1909[1] – 8 באוגוסט[1] 1968, י"ד באב תשכ"ח[2]) הייתה מתרגמת ישראלית שתרגמה ספרות יפה מאנגלית לעברית ופעלה בעיקר בשנות ה-60.

ביוגרפיה עריכה

ורה (דבורה)[3] ישראלית נולדה ב-9 בפברואר 1909[1] באוּמַן שבאימפריה הרוסית (אוקראינה) ועלתה לארץ ישראל עם הוריה בילדותה. למדה מדעי המזרח בסורבון שבפריז.[3] בצעירותה, בשנות ה-20, שימשה זמן ממושך כמזכירתו של יצחק ברזילי בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ).[4] בהמשך התפרנסה מהוראה.[3]

ישראלית הייתה נשואה למשורר, המתרגם והעורך אליהו דוד שפיר (1911–1974). לזוג לא היו ילדים, הם חיו בעוני, וישראלית סבלה ממחלה במשך שנים.[5] כעבור שנים התגרשו השניים, והיא התגוררה בתל אביב בגפה.[6] ורה ישראלית מתה באוגוסט 1968, ערירית ונשכחת.[6] נקברה בבית העלמין בחולון.

עבודתה עריכה

תרגומה הראשון של ורה ישראלית היה לספרו של א"א מילן "פו הדב". התרגום נעשה ביחד עם בן-זוגה, א"ד שפיר (השירים בספר תורגמו על ידי נתן אלתרמן), וראה אור בלוויית ציוריו של ארנסט שפארד בהוצאת מחברות לספרות בשנת תש"ג. בשנת 2004 ראה אור תרגום חדש לספר. המתרגמת, אבירמה גולן, חיברה אותו מתוך אהבה לספר עצמו ולתרגום הישן של ישראלית ושפיר;[7] שכן למרות הערצתה לשניים, בחלוף יותר מ-60 שנה מפרסומו ילדים דוברי עברית אינם מבינים עוד את לשון התרגום.[8] עם זאת, היא רואה בתרגומה של ישראלית תרגום "גאוני".[9]

שאר תרגומיה של ישראלית הופיעו לאורך שנות ה-60, משנת 1962 ועד אחרי מותה. הם ראו אור בהוצאת הספרים של ההסתדרות, עם עובד (ב"ספריה לעם" וב"ספרית דן חסכן"), ובהוצאה הפופולרית מ' מזרחי. בין תרגומיה: "וזרח השמש" לארנסט המינגוויי (1962); "הבלתי מנוצחים" לוויליאם פוקנר (1964) – שיורם קניוק העיר עליו כי בתרגום זה "הוכיחה ורה ישראלית שאפשר לתרגם היטב את פוקנר ואפשר לאהוב אותו בעברית";[10] ו"קומץ עפר" אוולין וו (תשכ"ז); ספרי ילדים ואגדות, בהם "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, "משלי איזופוס" (1966), "משלי חיות" של לה פונטן, "פיטר פן" של ג'"מ בארי, מ"סיפורי אלף לילה ולילה", סיפוריו של שארל פרו "אצבעוני", "החתול במגפיים", "היפהפייה הנרדמת" ו"לכלוכית", "אי הדולפינים הכחולים" של סקוט אודל וסיפור מאת רודיארד קיפלינג.

תרגומיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 ורה ישראלי שפיר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ הקבר של ורה ישראלית בבית עלמין הדרום, באתר BillionGraves.
  3. ^ 1 2 3 ורה ישראלית, דבר, 14 באוגוסט 1968.
  4. ^ ג. ז. ישראלי [זאב לקוויר], העסקנים הקומוניסטים בארץ-ישראל, דבר, טור 2, 7 באפריל 1953.
  5. ^ אידה צורית, שירת הפרא האציל: ביוגרפיה של המשורר אבות ישורון, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('ספריית זגגי'), 1995, עמ' 156.
  6. ^ 1 2 נילי אמיר-סגל, ‏וירה ישראלית – מתרגמת עם נשמה של משוררת, "חדשות בן עזר" 494, 23 בנובמבר 2009
  7. ^ יהודה אטלס, הרפתקאות דב קטן, שאין לו שכל בכלל, באתר הארץ, 19 באפריל 2004
  8. ^ לדברי גולן בהקדמה, "השנים שעברו, העברית שהשתנתה והעמיקה והתעשרה והייתה ללשון מתגלגלת ומצטחקת בקלות רבה כל כך, עשו את פו וחזרזיר ואיה של ישראלית ושפירא קשים וגבוהים ומרוחקים מדי לילדים" (מובא בתוך: צפי שועלי, הללו את פו!, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2005).
  9. ^ "אני רוצה לעשות צדק. ורה ישראלית תרגמה בראשית שנות ה-40 לראשונה לעברית את 'פו הדב' ואיש לא זוכר אותה היום, למרות שעשתה עבודה גאונית. כל מה שיש לנו בזיכרון מ'פו הדב' זה ממנה, לא מ[אהרן] אמיר ולא מ[אוריאל] אופק שתרגמו את ספר ההמשך 'הבית בקרן פו'. היא התמודדה עם טקסט מאוד פשוט ומאוד ילדי. [...] [שני מתרגמיו של ספר ההמשך] לא הגיעו לקרסוליה של ישראלית". (יעקב בר-און, להסתכל על העולם בעיניים של ילד, מקור ראשון, מוסף שבת, 12 בינואר 2011).
  10. ^ יורם קניוק, נקודת הקפאון של עפר ותשוקה, דבר, טור 1 ("דבר השבוע"), 23 במרץ 1973.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ורה_ישראלית&oldid=435988"