צ'כיה
פעולות נוספות
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הבירה פראג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הבירה פראג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | האמת מנצחת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
היכן ביתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה פרלמנטרית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה | נשיא צ'כיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא צ'כיה | פטר פאבל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת צ'כיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש ממשלת צ'כיה | פטר פיאלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | צ'כית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
פראג 50°5′N 14°28′E / 50.083°N 14.467°E{{#coordinates:50|5|N|14|28|E|type:city|| | |name= }}צ'כית(והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת | הסנאט הצ'כי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אירופה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 78,867 קמ"ר (118 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 2% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | פירוק צ'כוסלובקיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - תאריך | 1 בינואר 1993 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת | צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 באפריל 2026) | 10,515,171 נפש (92 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 133.33 נפש לקמ"ר (94 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2024) | 345.04 מיליארד דולר (45 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 32,813 דולר (50 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2023) | 0.915 (29 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | קורונה צ'כית (CZK) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | cz | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 420 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צֶ'כְיָה (בצ'כית: Česko, [ˈtʃɛsko] - צֶ'סְקוֹ) או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (בצ'כית: <phonos ipa="" lang="he" text="Česká republika" wikibase="no entity" file="Cs-Ceska republika Cesko.ogg">Česká republika</phonos>Ⓘ, [ˈtʃɛskaː ˈrɛpublɪka], צֶ'סְקָה רֶפּוּבְּלִיקָה), היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרחה בסלובקיה. היא מורכבת משני אזורים עתיקים בשם בוהמיה ומוראביה וחלקים מאזור שלזיה. בירתה של המדינה, והעיר הגדולה ביותר בה, היא פראג. במרץ 1999 הצטרפה הרפובליקה הצ'כית לברית נאט"ו ובמאי 2004 הפכה לחברה באיחוד האירופי.
בשטחה של צ'כיה התקיימו בימי הביניים הממלכות הסלאביות של בוהמיה ומוראביה. לאחר מכן הייתה נתונה לשלטון בית הבסבורג, והיוותה חלק מן האימפריה הרומית הקדושה ומאוחר יותר מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתחררה מהשלטון האוסטרי ויחד עם סלובקיה, שכנתה ממזרח, הייתה למדינה פדרטיבית עצמאית שנקראה צ'כוסלובקיה, אשר בה הייתה צ'כיה הרכיב הדומיננטי. במלחמת העולם השנייה נכבשה בידי גרמניה הנאצית. לאחר המלחמה הפכה שוב לחלק מצ'כוסלובקיה, שבה כוּנן משטר סוציאליסטי הנתון לשליטתה של ברית המועצות. ב-1989, בעקבות קריסת ברית המועצות, נפל המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, וכעבור זמן קצר התפרקה המדינה בהסכמה לשני מרכיביה, צ'כיה וסלובקיה, שהפכו למדינות עצמאיות ב-1993. בצ'כיה מתקיים משטר דמוקרטי פרלמנטרי יציב. כלכלתה היא כלכלת שוק חופשי מפותחת, מהמצליחות שבין מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר.
אוכלוסיית צ'כיה הומוגנית למדי, במפקד שנערך בשנת 1980, 95% מאזרחי צ'כיה נרשמו כצ'כים, עַם סלאבי מערבי, הדובר את השפה הצ'כית.
היסטוריה עריכה
באזור צ'כיה התקיימה התיישבות אנושית למן התקופה הפלאוליתית. במאה השלישית לפני הספירה התיישבו באזור שבטים קלטיים. בכתב העת Antiquity, פורסם ב-2023, כי נמצאו שרידים מסדנת הזכוכית הקדומה ביותר מלפני 2,000 שנים באתר נמצ'יצה הנחשב אחד מאתרי ההתיישבות החשובים ביותר במאה ה-3–2 לפנה"ס, בתקופת לה טאן, בו היו מרכז ייצור, מסחר, מושב לאליטות ומרכז פולחני.[6]
בין המאה ה-1 למאה ה-5 לספירה היגרו אליו שבטים גרמאניים. במהלך נדידת העמים הגדולה, בין המאה ה-5 למאה ה-7 לספירה, היגרו לאזור שבטים גרמאנים נוספים ולאחריהם עמים סלאבים. התיעוד המוקדם ביותר לממלכה סלאבית עצמאית, שכללה גם את שטחי צ'כיה, הוא מהמאה ה-7.
במאה ה-9 נכלל שטחה של צ'כיה בדוכסות מוראביה. שושלת פשמישל (אנ'), שראשיתה בנסיכות זעירה בסביבות פראג, השתלטה במהלך המאה התשיעית על בוהמיה, ולאחר קריסת דוכסות מוראביה נעשתה לכוח השליט בצ'כיה כולה. בוהמיה, שהפכה לממלכה במאה ה-12, נכללה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, אך נהנתה בימי הביניים ממעמד עצמאי למעשה. למן המאה ה-16, איבדה צ'כיה את מעמדה העצמאי בתוך האימפריה הרומית הקדושה, אשר הייתה מאוחר יותר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.
לאחר נפילת האימפריה האוסטרו הונגרית במלחמת העולם הראשונה, נוצרה צ'כוסלובקיה כאיחוד בין השטחים הצ'כיים לשטחים הסלובקיים. צ'כיה, שבה שוכנת בירת המדינה המאוחדת פראג, הייתה הרכיב הדומיננטי בפדרציה מבחינה כלכלית ופוליטית. המיעוט הגרמני הגדול במדינה, שישב בעיקר בחבל הסודטים שבצפונה של צ'כיה, קיים יחסים מתוחים עם השלטון הצ'כוסלובקי. גרמניה הנאצית השתמשה במיעוט זה כתירוץ לפלישתה לחבל הסודטים בשנת 1938 וליתר חלקי צ'כוסלובקיה במרץ 1939. לאחר הפלישה הנאצית הפכה צ'כיה לפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה והייתה תחת שליטה נאצית ישירה ודיכוי אכזרי, ואילו סלובקיה הייתה למדינת חסות נאצית.
עוד בנובמבר 1937 הבטיח היטלר להונגריה שיקבלו חלקים מצ'כוסלובקיה לאחר שישתלט עליה. ההונגרים חפצו לקבל לידיהם את סלובקיה וקרפטורוסיה, אותם איבדו בהסכם טריאנון לאחר מלחמת העולם הראשונה, לטובת הקמת מדינת צ'כוסלובקיה. כחלק מהסכם מינכן היה על צ'כוסלובקיה לשאת ולתת עם הונגריה על פתרון המחלוקת הטריטוריאלית שביניהן. לאחר בוררות הוחלט להעניק להונגריה שלושה מחוזות בסלובקיה, וכן שטחים נרחבים בקרפטורוסיה ובסך הכול כ-12,000 קמ"ר. השטח היה מיושב באוכלוסייה של למעלה ממיליון איש. ב-5 בנובמבר 1938 נכנס צבא הונגריה לטריטוריות אלה. ב-12 בנובמבר קיבל הפרלמנט ההונגרי חוק המספח את השטחים החדשים להונגריה, וקבע כי הם שני מחוזות במדינה.[דרוש מקור] ב-8 באוקטובר 1938 הוכרזה קרפטורוס כשטח אוטונומי רותני עדיין תחת ריבונות צ'כית. ב-2 בנובמבר 1938 בעקבות הסכם וינה הראשון, סופח השליש הדרום-מערבי של החבל, ובתוכו הערים מונקץ' ואונגבר להונגריה ושטח האוטונומיה צומצם. באמצע מרץ 1939 נכבש האזור על ידי הונגריה שהשלימה את ההשתלטות על כלל החבל.
לקראת תום מלחמת העולם השנייה שחרר הצבא האדום את שטחי צ'כוסלובקיה מיד הנאצים, ולאחר תקופת מעבר, כוֹננו בה הסובייטים שלטון קומוניסטי שהיה נאמן לברית המועצות. המשטר הקומוניסטי במדינה, אף שהיה חד-מפלגתי ומדכא, היה פחות נוקשה מאשר ברוב מדינות מזרח אירופה. בשנת 1968 הנהיג שליט צ'כוסלובקיה, אלכסנדר דובצ'ק, ליברליזציה חלקית במדינה, צמצם את הפגיעה בחופש העיתונות ובזכויות האזרח, שחרר חברי המפלגה שנאסרו או הוגלו במהלך השנים ואף החל במהלכי התקרבות למערב. צעדים אלה, שקיבלו את הכינוי "האביב של פראג", עוררו דאגה רבה במוסקבה. ב-20 באוגוסט 1968 נערכה הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ששמה קץ לליברליזציה והשליטה מחדש משטר קומוניסטי נאמן למוסקבה, תחת הנהגתו של גוסטב הוסאק.
בקיץ 1989, בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, הופל המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה ב"מהפכת הקטיפה" והמדינה שבה לדמוקרטיה. לאחר זמן קצר הפסיקה צ'כוסלובקיה להתקיים כמדינה אחת ובינואר 1993 נפרדה לשתי מדינות עצמאיות: הרפובליקה הצ'כית-צ'כיה וסלובקיה. הרפובליקה הצ'כית שמרה לעצמה את ההמנון והדגל של צ'כוסלובקיה.
צ'כיה הצטרפה לארגון נאט"ו בשנת 1999 והפכה לחלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004.[7]
פוליטיקה עריכה
צ'כיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. חוקת צ'כיה מגדירה את מבנה המשטר. נשיא צ'כיה מהווה את ראש המדינה, עם מספר סמכויות חשובות. על פי החוקה, יש לו הסמכות לפעול במספר תחומים שלביצוע שינויים בהם נדרשת חתימתו לצד חתימת ראש הממשלה. עם זאת, עיקר סמכויות השלטון מסורות בידי ראש הממשלה, הזקוק לאמון הפרלמנט.
הפרלמנט הצ'כי מורכב משני בתים. הבית העליון הוא הסנאט בן 81 החברים והבית התחתון הוא בית נבחרים שבו 200 מושבים. חברי הסנאט נבחרים במחוזות בחירה של נציג יחיד לתקופה של שש שנים ואילו חברי בית הנבחרים נבחרים לתקופה של ארבע שנים ב-14 מחוזות בחירה, החופפים למחוזות המנהליים של צ'כיה. שליש מחברי הסנאט עומדים לבחירה בכל שנתיים, בדומה לנוהג בסנאט של ארצות הברית.
אחוז החסימה בבחירות לבית הנבחרים עומד על 5%.
בבחירות לבית התחתון שהתרחשו באוקטובר 2017:
- 78 מושבים – ANO
- המפלגה האזרחית הדמוקרטית – 25 מושבים
- מפלגת הפירטים – 22 מושבים
- חרות ודמוקרטיה ישירה – 22 מושבים
- המפלגה הקומוניסטית של בוהמיה ומוראביה – 15 מושבים
- המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – 15 מושבים
- האיחוד הנוצרי והדמוקרטי – 10 מושבים
- טופ 09 – 7 מושבים
- ראשי עיר ועצמאים – 6 מושבים
בסנאט לעומת זאת יושבים נציגים של 20 מפלגות שונות. הסיעה הכי גדולה היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עם 25 מושבים מתוך 81.
צבא וביטחון עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צבא צ'כיה
צ'כיה הצטרפה לנאט"ו ב-12 במרץ 1999.
מדיניות הביטחון עריכה
הבסיס למדיניות הביטחון הוא הבטחת ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית ועצמאותה הפוליטית, יסודותיה הדמוקרטיים, יכולת הפעולה של המוסדות הדמוקרטיים, פיתוחה הכלכלי והחברתי של המדינה, הגנה על בריאותם וחיי אזרחיה, נכסיה, נכסי תרבות, סביבתה ומילוי התחייבויות ביטחון בינלאומיות.[8]
אסטרטגיית הביטחון הנוכחית של הרפובליקה הצ'כית 2023 אושרה על ידי הממשלה ב-28 ביוני 2023 במסמך יסוד של מדיניות הביטחון של הרפובליקה הצ'כית. המסמך מתבסס על המסמכים האסטרטגיים העיקריים של נאט"ו והאיחוד האירופי שאומצו בשנת 2022 וכל האסטרטגיות והמושגים הלאומיים הבאים בתחום הביטחון מבוססים עליו. האסטרטגייה הנוכחית שומרת על מבנה קודמותיה (אסטרטגיות משנים 2003, 2011 ו-2015), אך משקפת את השינויים הדרמטיים בסביבת הביטחון באירופה ובעולם. הן מנקודת מבט אזורית (רוסיה כאיום ישיר, סין כאתגר מערכתי, מדינות שאינן מכבדות את הסדר הבינלאומי המבוסס על כללים, אזורים לא יציבים בעולם וכו') והן מנקודת מבט של איומים וסיכונים בתחומים חדשים (שינויי אקלים, מרחב סייבר, חלל, איומי מגפה, פעולות היברידיות וכו').[8]
בעיות ביטחון באזור האירו-אטלנטי מייצרת דרישות מוגברות מנאט"ו, מהאיחוד האירופי ומהמדינות החברות, להגיב בצורה יעילה יותר לאיומים ולאתגרי הביטחון החדשים. האסטרטגיה משקפת את הדרישות המוגברות למוכנותה של הרפובליקה הצ'כית ושל חברות נאט"ו ואיחוד האירופי אחרות להגיב לסביבת הביטחון החדשה. אסטרטגיית הביטחון מבחינה בין האינטרסים של הרפובליקה הצ'כית לפי מידת החשיבות לשלוש קטגוריות: חיוניות, אסטרטגיות וחשובות אחרות. הבטחת הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות הפוליטית של הרפובליקה הצ'כית ושימור כל המרכיבים המרכיבים את שלטון החוק הדמוקרטי, כולל הגנה ושמירה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות עבור העם הצ'כי, נותרה אינטרס חיוני.[8]
יחסי חוץ עריכה
יחסי ישראל–צ'כיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי ישראל–צ'כיה
בין מדינת ישראל וצ'כיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948, אשר החלו עם הכרתה של צ'כוסלובקיה במדינת ישראל, והמשיכו להתקיים ביתר שאת עם התפרקותה של צ'כוסלובקיה והפיכתה של צ'כיה למדינה עצמאית בתאריך 1 בינואר 1993. היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, ובהמשך עם צ'כיה, עברו שינויים גדולים במהלך השנים, כאשר מאז קבלת עצמאותה של צ'כיה בתחילת שנות ה-90 שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, כלכלה, מסחר ותרבות.[9] בעיני ישראלים רבים, נכון לעשור השני של המאה ה-21 צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה.[10]
ביום ירושלים ה-50 (2017) הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירתה של מדינת ישראל. בדצמבר 2025 (תשפ"ו) שר החוץ הנכנס של צ'כיה, פטר מאצ'ינקה, הכריז על כוונתו להעביר את שגרירות צ'כיה לירושלים.[11]
קרן וישגרד עריכה
קרן וישגרד הבינלאומית נועדה לקדם שיתוף פעולה בין מדינות קבוצת וישגרד (V4) - צ'כיה, הונגריה, פולין וסלובקיה - ולחזק את הקשרים בין אזרחים האזור. הקרן מספקת מימון לפרויקטים תרבותיים, מדעיים, מחקריים וחינוכיים משותפים, חילופי נוער, קידום תיירות ושיתוף פעולה חוצה גבולות. רוב מקבלי המענקים הם ארגונים לא ממשלתיים, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, בתי ספר ומוסדות ציבור אחרים וגם אזרחים פרטיים. הקרן מעניקה גם מלגות אישיות ומגורי אמנים. במשך 21 שנים, הקרן תמכה ביותר מ-6,500 פרויקטים של מענקים והעניקה למעלה מ-2,350 מלגות ומגורי אמנים בשווי כולל של יותר מ-110 מיליון אירו. תקציב הקרן (11 מיליון אירו מאז 2025) מורכב מתרומות שוות של ממשלות קבוצת וישגרד.[12]
זכויות אדם עריכה
הגנה על זכויות יסוד וחירויות יד ביד עם תמיכה בדמוקרטיה הן אחת המטרות המרכזיות של מדיניות החוץ של צ'כיה. הרפובליקה הצ'כית מקדמת מטרה זו ביחסיה עם מדינות אחרות, ברמת האיחוד האירופי וגם בארגונים בינלאומיים. במקביל, צ'כיה תורמת בדרך זו לביטחון, יציבות ופיתוח בר-קיימא בעולם. הרפובליקה הצ'כית היא חברה פעילה בקהילה הבינלאומית בכל הנוגע לקידום זכויות אדם ודמוקרטיה. מדיניות החוץ הצ'כית מבטיחה כי יחסים בינלאומיים יתבססו על שלטון החוק, דמוקרטיה וזכויות אדם. הרחבת אפשרויות שיתוף הפעולה עם שותפים באזור וברחבי העולם החולקים את אותם ערכים תומכת באינטרסים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים הצ'כיים. עקרונות היסוד של מדיניות החוץ של צ'כיה בתחום זכויות האדם כלולים בהצהרת הממשלה, במסגרת מדיניות החוץ ובמסגרת המדיניות לקידום זכויות אדם ומעבר. מחלקת זכויות אדם ומדיניות מעבר אחראית על סדר היום של זכויות האדם במשרד החוץ הצ'כי.[13]
חלוקה מנהלית עריכה
הרפובליקה הצ'כית מורכבת מ-13 מחוזות (קראייה – kraje; יחיד: קראי – kraj), ועיר בירה אחת:
|
לחצו כדי להקטין חזרה שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
| מפת מחוזות צ'כיה |
|---|
כלכלה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלכלת צ'כיה
הכלכלה הצ'כית נחשבת ליציבה והמצליחה מבין המדינות הפוסט-קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון ומאז אמצע 1999 צמיחתה הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד הביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש, נכון ל-2016 הוא $32,622, מעט מתחת לממוצע בכלכלות האירופאיות המובילות. התיירות משמשת מקור חשוב להכנסותיה של המדינה, שכן מדי שנה פוקדים אותה למעלה מ-20 מיליון תיירים.
תעשייה, מחצבים וסחר חוץ עריכה
בצ'כיה כורים בממוצע שנתי 11 מיליון טון פחם, פחם חום בתפוקה של 66 מיליון טון בשנה, וכן מעט גז בישול ונפט לשימוש מקומי. כן כורים בצ'כיה נחושת, אבץ, עופרת, מגנזיום, כסף, ואף אנטימון. התעשיות העיקריות המיוצאות חוץ למדינה הן: ייצור פלדה, מכונות, ציוד תעשייתי, ציוד חקלאות, כלי רכב, כימיקלים, נשק וחומרי נפץ, מוצרי מזון, מוצרי חרסינה ועוד.
המדינה מייבאת בעיקר נפט, אלומיניום, ציוד אלקטרוני, מחשבים, ציוד תעשייתי ופלדה. המסחר מתנהל בעיקר עם המדינות: גרמניה, סלובקיה השכנה, איטליה, רוסיה, פולין, ושאר מדינות האיחוד האירופי.
גאוגרפיה עריכה
צ'כיה שוכנת ברובה בין קווי רוחב 48 ו-51 צפון, וקווי אורך 12 ו-19 מזרח. בוהמיה שבמערב היא עמק המנוקז על ידי הנהרות אלבה וולטאבה המוקף בהרים נמוכים, כמו רכס הסודטים, ששם נמצאת הפסגה הגבוהה במדינה – הר סניישקה (1,602 מ') mount snezka.
מוראביה, חלקה המזרחי של צ'כיה, אף הוא משופע גבעות. הוא מנוקז בעיקר על ידי נהר המורבה, שהוא יובל של הדנובה. כמו כן, הוא מנוקז על ידי יובלים של נהר האודר.
דמוגרפיה עריכה
צ'כיה סבלה בעבר מגידול אוכלוסייה שלילי עקב שיעור ילודה שלילי (שנותר נמוך עד היום – 1.73 לאישה[14]), אך עקב גלי ההגירה בעשור השני של המאה ה-21 המדינה חזרה לגידול אוכלוסייה חיובי. תוחלת החיים הממוצעת במדינה היא 79 שנים. 76 לגברים ו-82 לנשים.
האוכלוסייה בצ'כיה הומוגנית למדי מבחינה אתנית, מרבית האוכלוסייה הם צ'כים (95%), על-פי מפקד מ-1980. במדינה קיימים מספר מיעוטים קטנים: סלובקים, גרמנים, צוענים, הונגרים, אוקראינים ופולנים, וכן מיעוט קטן של מהגרים מווייטנאם (כ-30,000).
חלק מתושבי מוראביה מגדירים את זהותם הלאומית כמוראבית, אך מרביתם רואים עצמם כצ'כים, ומתייחסים למוראביוּת כאל זהות אזורית ולא לאומית, ואל לשונם כדיאלקט של צ'כית ולא כשפה נפרדת. במפקד אוכלוסין משנת 2011 הגדירו עצמם כ-522,000 מן התושבים (כ-4.9% מכלל אוכלוסיית צ'כיה, וכשישית מאוכלוסיית מוראביה) כמוראבים מבחינה לאומית, עלייה קלה לעומת כ-380,000 שהגדירו עצמם כך ב-2001, אך ירידה לעומת 1.3 מיליון ב-1991. במפקד של 2011, 63% מתושבי צ'כיה הגדירו עצמם כצ'כים ו-26% לא הגדירו עצמם כשייכים לקבוצה כלשהי.
אחרי חלוקת צ'כוסלובקיה בשנת 1993, נותר מיעוט של סלובקים ברפובליקה הצ'כית והם מהווים כ-2% מכלל האוכלוסייה. הגבול בין צ'כיה לסלובקיה נותר פתוח למעבר חופשי לאזרחי צ'כוסלובקיה לשעבר.
השפה הרשמית במדינה היא השפה הצ'כית, והיא מכונה לפעמים גם "בוהמית". הצ'כית היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.
ההתפלגות הדתית במדינה: 34.5% מהתושבים מגדירים עצמם חסרי דת. 10.5% קתולים, 1% פרוטסטנטים.
יהדות צ'כיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות צ'כיה
יהדות צ'כיה הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה היה באזור צ'כיה של היום. הקהילה היהודית ברובה הושמדה בשואה. לאחר השואה, בשנת 1947 חיו בצ'כוסלובקיה כ-44,000 יהודים, מעל למחציתם בצ'כיה. לאחר כינון השלטון הקומוניסטי היה רודולף סלנסקי לשני בהיררכיה במדינה עד שנעצר, נשפט והוצא להורג. עם עליית השלטון הקומוניסטי במדינה, נותקו קשרי הקהילה עם שאר קהילות היהודים בעולם. בין השנים 1948–1950 היגרו מצ'כוסלובקיה כ-26,000 יהודים, מתוכם כ-19,000 למדינת ישראל.
עם השנים יצאו יהודים רבים נוספים מהמדינה, בעיקר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בה. בכל תקופת המשטר הטוטליטרי בין השנים 1948–1989, למרות התנאים הקשים מאוד תחת פיקוח המשטר, הקהילה היהודית הצ'כית לא חדלה לפעול. היא מילאה את תפקידה הדתי והפכה עם נפילת המשטר ב-1989 לבסיס של החיים היהודיים המתחדשים בפראג.
עיור עריכה
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פראג פראג ברנו ברנו | |||||||||
| 1 | פראג | פראג | 1,301,432 | 11 | זלין | זלין | 74,178 | אוסטרבה אוסטרבה פלזן פלזן | |
| 2 | ברנו | מוראביה הדרומית | 398,510 | 12 | האבירוב | מוראביה-שלזיה | 68,153 | ||
| 3 | אוסטרבה | מוראביה הדרומית | 282,450 | 13 | קלדנו | בוהמיה המרכזית | 67,756 | ||
| 4 | פלזן | פלזן | 174,007 | 14 | מוסט | אוסטי נד לבם | 61,306 | ||
| 5 | אולומואוץ | אולומואוץ | 106,063 | 15 | אופאבה | מוראביה-שלזיה | 55,146 | ||
| 6 | ליברץ | ליברץ | 104,340 | 16 | פרידק-מיסטק | מוראביה-שלזיה | 53,698 | ||
| 7 | צ'סקה בודייוביצה | בוהמיה הדרומית | 95,664 | 17 | ייהלבה | ויסוצ'ינה | 50,523 | ||
| 8 | הראדץ קראלובה | הראדץ קראלובה | 92,649 | 18 | קרבינה | מוראביה-שלזיה | 48,473 | ||
| 9 | אוסטי נד לבם | אוסטי נד לבם | 89,713 | 19 | טפליצה | אוסטי נד לבם | 48,428 | ||
| 10 | פרדוביצה | פרדוביצה | 89,619 | 20 | דייצ'ין | אוסטי נד לבם | 46,337 | ||
קישורים חיצוניים עריכה
- פורטל צ'כיה – הפורטל הרשמי
- הסנאט הצ'כי – האתר הרשמי
- צ'כיה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- מידע פוליטי-חברתי על צ'כיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- תוצאות מפקד האוכלוסין של 2011 (באנגלית)
- נועה שניר, צ'כיה למשפחות, באתר ידיעות אחרונות, 8 בנובמבר 2018
- גלעד טופז, מסע צילום במדינה עם הנופים המרהיבים שהתייצבה לצד ישראל, באתר ynet, 8 במרץ 2024
- צ'כיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg צ'כיה, דף שער בספרייה הלאומית
- השפה הצ'כית
הערות שוליים עריכה
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ יוגב ישראלי, התגלתה סדנת הזכוכית הקדומה ביותר מצפון להרי האלפים, באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ AP, בצעד היסטורי: צ'כיה משנה את שמה לצ'כיה, באתר ynet, 15 באפריל 2016
- ^ 1 2 3 Security Policy | Ministry of Foreign Affairs of the Czech Republic, mzv.gov.cz
- ^ משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל – גלגולי יחסים מורכבים, ירושלים: הוצאת הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1997
- ^ מערכת היחסים המיוחדת של צ'כיה וישראל
- ^ נתי לנגרמן, ההבטחה הראשונה של שר החוץ הצ'כי: העברת השגרירות לירושלים, באתר עכשיו 14, 15 בדצמבר 2025
- ^ International Visegrad Fund, mzv.gov.cz (ב־English)
- ^ Human Rights and Transition Promotion Policy | Ministry of Foreign Affairs of the Czech Republic, mzv.gov.cz
- ^ Total Fertility Rate 2026, World Population Review
