וילם השני, רוזן הולנד
פעולות נוספות
| הכתרת וילם השני, כתב יד מהמאה ה-15 | |||||
| הכתרת וילם השני, כתב יד מהמאה ה-15 | |||||
| לידה | 1228 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1256 (בגיל 28 בערך) הוגווד | ||||
| מקום קבורה | מידלבורך | ||||
| מדינה | הולנד | ||||
| בת זוג | אליזבת מבראונשווייג-לינבורג | ||||
| ילדים | פלוריס החמישי, רוזן הולנד | ||||
| אב | פלוריס הרביעי, רוזן הולנד | ||||
| אם | מתילדה מבראבנט, רוזנת הולנד | ||||
| |||||
| |||||
וילם השני, רוזן הולנד (בהולנדית: Willem II van Holland; 1228 - 28 בינואר 1256) היה רוזן הולנד משנת 1235 עד לשנת 1256, אנטי-מלך גרמניה משנת 1247 עד 1254 במקביל לפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1247-1250 ובמקביל לקונראד הרביעי, מלך גרמניה בשנים 1250-1254 ומלך גרמניה משנת 1254 עד מותו בשנת 1256.
ביוגרפיה עריכה
וילם נולד בשנת 1228 לפלוריס הרביעי, רוזן הולנד ולמתילדה מבראבנט, רוזנת הולנד, בתם של היינריך הראשון, דוכס בראבנט, ומעט מאוד ידוע על ילדותו. בגיל 7 נהרג אביו בדו-קרב. לאחר מות אביו הושם וילם תחת השגחת דודיו עד הגיעו לבגרות, אז זכה לקבל את התואר רוזן הולנד. בשנת 1247 נשאב וילם לפוליטיקה של הקיסרות הרומית הקדושה. עם נידוי הקיסר על ידי האפיפיור פנו נסיכים גרמניים מתנגדי הכתר לווילם ובהסכמתו בחרו בו כמלך גרמניה במקביל וכנגד הקיסר ובנו קונרד הרביעי, מלך גרמניה. בשנת 1248 ניצלו וילם ותומכיו את הכאוס הפוליטי בגרמניה שנבע מהמאבק בין תומכי הקיסר המנודה ובין מתנגדיו בגרמניה וכבשו את העיר אאכן, שם הוכתר כמלך.
בשנת 1252 התחתן וילם עם אליזבת מבראונשווייג-לינבורג, בתו של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג, במטרה להתקרב לנסיכים הגרמנים ולהרחיב את מעגל תומכיו המצומצם שמעולם לא חרג מגבולות חבל הריין. באותה שנה הוא נבחר לתואר "מלך הרומאים" תואר שמלכי גרמניה אימצו במטרה להדגיש את השלטון הנרחב שלהם גם אם היה הצהרתי יותר ממעשי.
מנישואיו עם אליזבת מברונסוויק-לונבורג, נולד בן, פלוריס החמישי, רוזן הולנד (1254 - 1296). בתקופת שלטונו פלוריס התמקד בקידום של הולנד כישות גאו-פוליטית: הוא עסק במודרניזציה של הממשל, מדיניות מועילה למסחר, ונקט בצעדים למען האינטרסים של איכריו על חשבון האצולה, והשבת קרקעות מהים. הוא נרצח על ידי מתנגדים פוליטיים והפך אותו לגיבור בהולנד. בתקופת שלטונו הראשונה ניהל פלוריס סדרת קרבות כנגד הצבאות והשליטים של פריזיה הן המטרה לבסס את שלטונו והן במטרה למצוא ולהביא לקבורה את גופת אביו.
וילם מעולם לא זנח את שאיפותיו בארצו ולחם מול רוזנות פלנדריה על שליטה בזיילנד - מחוז בדרום-מערב הולנד. החל משנת 1254 ניהל קרבות כנגד רוזנות פריזיה ובקרב שנערך בסמוך לעיירה הוגווד ביום 28 בינואר 1256 נפל עם סוסו לאגם קפוא. חיילים פריזיים שמצאו אותו הרגו אותו וקברו את גופתו מתחת לרצפת בית. גופתו הוצאה מקברה על ידי בנו ושייריו הועברו לקבורה בקתדרלת מידלבורך. השלטון בשטחים שהיו תחת שלטונו של וילם עבר רשמית לידי בנו פלוריס שהיה בן שנתיים במות אביו, הלכה למעשה השלטון היה בידי עוצרים המשמורת תחילה בידי פלוריס דה ווג מ-1256 עד 1258 ולאחר מכן אדלייד מהולנד מ-1258 עד 1263 המאבק על המשמורת הגיע לשיאו בקרב על ריימרסוואל ב-22 בינואר 1263, שם הביס הרוזן אוטו השני מגלדירס את אלידייד ונבחר לעוצר, תפקיד בו שימש עד שמלאו לפלוריס 12 שנים.
אליזבת מבראונשווייג-לינבורג המשיכה להתגורר בהולנד לאחר מות בעלה ב-1256 היא מתה ב-27 במאי 1266 ונקברה בכנסיית המנזר של מידלבורך. באותה שנה הוכרז בנה פלוריס החמישי כמבוגר דיו לשלוט ללא אפוטרופסות.
במקורות ספרותיים של המאה ה-13 וילם השני מוצג כגיבור בדומה לדמויות המופיעות בסיפורי אגדות אנגליות מימי הביניים על המלך ארתור. פסל מוזהב של ויליאם מוצב בחצר הפנימית של מכלול הבניינים הקרוי "ביננהוף" (Binnenhof) שבהאג מקום מושבו של הפרלמנט של הולנד.
קישורים חיצוניים עריכה
- וילם השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)