עוקץ (זואולוגיה)
פעולות נוספות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.
עוקץ הוא איבר בגופם של חלק ממיני בעלי־החיים, המשמש לדקירת בעלי חיים אחרים ולהחדרת ארס אל גופם. מרבית בעלי העוקץ הם פרוקי-רגליים, לדוגמה דבורים, צרעות, נמלים, נדלים ועקרבים, אך גם אצל מספר חולייתנים כמו הברווזן, ואצל דגים מסוימים כמו הטריגונים, העוקצנוניים והאבנוניים. ליצורים רכים כמו מדוזות וצרעות ים ישנם איברים דמויי עוקץ בעלי תאים צורבים.
עוקץ דבורת הדבש עריכה
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה. אצל מלכת הדבורים העוקץ הוא צינור ההטלה. הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:[1]
- נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודים שתי מחטים משוננות העוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
- בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
- בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים. כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים. הדבורה מתה כעבור מספר רגעים. כאשר הנדן נקרע הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבה שלו.
השפעת עקיצת הדבורה על האדם עריכה
תופעות אפשריות בעקבות עקיצת דבורה: כאב, נפיחות וגרד במקום העקיצה; תגובה אלרגית ברמות שונות המתבטאת בחום, אודם בעור או הופעת בהרות אדומות, צמרמורת בעקבות החום, הכבדת הנשימה, עילפון.
-
השפעה מיידית של העקיצה
-
נפיחות
-
אודם
עוקץ העקרב עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקיצת עקרב
_6.jpg){kind=link}
כל העקרבים (בני סדרת העקרבאים) נושאים עוקץ בולט בפרק האחרון של הבטן האחורית הצרה דמוית ה"זנב". פרק העוקץ בא מיד לאחר שלפוחית העוקץ שנושאת את הארס. ארס העקרב נועד לשתק ולעיתים גם להמית את הטרף שלו ובכך להקל על הציד ועל האכילה. הארס של חלק מהעקרבים מסוכן גם לאדם והארסיים שבהם יכולים אף להמיתו. העקצן הצהוב, שחי בישראל, נחשב לאחד העקרבים הארסיים והמסוכנים ביותר בעולם, ועקיצתו יכולה לקטול גם בני אדם.
ב-2011 הרשות האמריקנית לתרופות ומזון (FDA) אישרה טיפול בשם Anascorp לטיפול בעקיצות עקרב.
לקריאה נוספת עריכה
- א. בן-נריה, גידול דבורים, הוצאת ארגון מגדלי הדבורים בישראל, תל אביב, תש"י
קישורים חיצוניים עריכה
- ד"ר ארנון גולדברג, עקיצות דבורים וצרעות, באתר "חבר'ה"
- פרופ' יואל דונחין ונתן קודינסקי, עקיצות, הכשות ונשיכות, מתוך "עזרה ראשונה להצלת חיים", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, באתר "סטארמד"
- אלון גמליאלי, מדובשה ומעוקצה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2012
- תמונות שיעזרו לכם לזהות עקיצות של חרקים שונים, באתר בא במייל, 16 בפברואר 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ מקור: א. בן-נריה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.