הלל בן שמואל
פעולות נוספות
| לידה |
בין 1220–1235 ורונה, איטליה |
|---|---|
| פטירה |
1295 פורלי, איטליה |
| הושפע מ | יונה גירונדי, רמב"ם, אבן רושד, תומאס אקווינס |
| השפיע על | אברהם אבולעפיה |
רבי הלל בן שמואל מוורונה (באיטלקית: Hillel ben Samuel; נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך) היה רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.
קורות חיים עריכה
רבי הלל בן שמואל היה ממפיצי תורתו הפילוסופית של הרמב"ם באיטליה. עובדה זו ראויה להדגשה מיוחדת, לאור העובדה שרבו הגדול, רבי יונה גירונדי, היה ממתנגדיו הגדולים של הרמב"ם בתקופת הפולמוס על הפילוסופיה. לדברי רבי הלל, חזר בו רבו ברבות הימים. וכך כותב רבי הלל באגרת:[1]
"ואם תשאל מי יודע שאותם הגזירות היו בעוון שרפת ה'מדע' וה'מורה', אענך הנה האות והמופת שלא הפסיקו מ' יום בין שריפת ספרי רבינו לשרפת ספרי התלמוד, ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הספרים והפירושים שנמצאו בפריש, ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי ה'מדע' וה'מורה', כי עדיין היה האפר במקום. וזה דבר אמת וגלוי ומפורסם לכל העמים- יהודים וגוים, ולאלתר ידעו הכל כי דין שמים היה וממרום שלח אש על אשר שלחו יד בספרו הקדוש.
והר' יונה הגדול מברצלונה זצ״ל היה ראש וקצין על כל הרעות הגדולות שנעשו בצרפת, ואז נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקבל עליו ללכת ולהשתטח על קבר רבינו במנין עשרה ולבכות על קברו ז' ימים שימחול לו על אשר מעל בספריו, והודה בפיו בפני כל העם ואמר בלשון זה: 'הנני מכה על פני ובוש ומתחרט על אשר פערתי פי נגד רבנו הקדוש הר' משה בן מיימון וספריו, והנני מודה מלב ומנפש ואומר משה ותורתו אמת וכולנו בדאין, ואני מקבל עלי מעכשיו ללכת להשתטח על קברו במניין עשרה וללכת עד קברו ז' ימים ימים ולומר בכל יום: חטאתי לאלהי ישראל ואל רבינו משה אבן מיימון, שדיברתי והעוויתי נגד ספריו', כלשון הזה אמר בבית הכנסת של פריש לפני הקהל הנותרים מן הגזירה. ויצא משם ובא לו למונטפליר עירו ואמר בב"ה של ברצלונא במעמד כל הקהל…ובכל הלכה והלכה היה מזכיר מחיבור רבנו משה ואמר: 'רבינו משה כתב כן בחבורו ונראין לי דבריו' ולא חלק עוד על סברותיו… והוא הצדיק ספר לי מפיו אות באות כאשר כתבתי לעיל בכל אשר עשה וכל אשר קרהו"
במחקר ההיסטורי נהוג לעשות הבחנה ברורה בין כתיבת המסמך עצמו לבין אמינות התוכן שלו. הקונצנזוס המחקרי גורס שרבי הלל בן שמואל מורונה אכן כתב את האיגרת המדוברת בסביבות שנת 1290. האיגרת נשלחה לחברו הרופא יצחק בן מרדכי (שכונה מאסטרו גאיו), והיא מופיעה בדפוס בקובץ 'חמדה גנוזה' (בעריכת צבי הירש אדלמן, שנת 1856) ובקובץ 'טעם זקנים' (בעריכת אליעזר אשכנזי, שנת 1854).
עם זאת, התוכן הדרמטי של האיגרת, המתאר את חזרתו בתשובה הפומבית של רבנו יונה והכרזתו "משה ותורתו אמת", נחשב בעיני חוקרים רבים כהמצאה תעמולתית, הגזמה פראית או סילוף היסטורי מובהק של הכותב. טענה זו נשענת על כמה נימוקים כבדי משקל:
- כשל כרונולוגי מובהק. רבי הלל מורונה טוען באיגרתו כי ארבעים יום בלבד לאחר שריפת ספרי הרמב"ם, נשרפו ספרי התלמוד, ובעקבות סמיכות האירועים הזו הבין רבנו יונה את טעותו. מבחינה היסטורית עובדתית טענה זו אינה אפשרית. ספרי הרמב"ם נשרפו במונפלייה בשנת 1232, ואילו שריפת התלמוד אירעה בפריז בשנת 1242. פער של עשר שנים מוכיח שהכותב יצר דרמטיזציה מגמתית וחיבר שני אירועים נפרדים רק כדי לייצר אפקט ספרותי של עונש מיידי מן השמים.
- מניע פוליטי ופולמוסי. האיגרת נכתבה כחמישים שנה לאחר האירועים, בעיצומו של גל נוסף של מאבקים סביב כתבי הרמב"ם, הפעם נגד מתנגד חריף בשם שלמה פטיט. הלל מורונה, שהיה ממעריציו הגדולים של הרמב"ם, פעל מתוך אג'נדה ברורה והיה זקוק לטיעון מנצח שישתיק את מתנגדי הפילוסופיה בדורו. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת הייתה לטעון שגדול המתנגדים מהדור הקודם התחרט על מעשיו והודה שטעה.
- היעדר מוחלט של עדויות תומכות. למעט איגרת זו של הלל מורונה, שום מקור היסטורי אחר מאותה תקופה אינו מתאר סצנה שבה רבנו יונה עומד בבית הכנסת במונפלייה ומכה על חטא, או מתעד את מסעו המתוכנן לקבר הרמב"ם בטבריה. רבנו יונה אכן שילב את תורת הרמב"ם בחיבוריו ההלכתיים ונהג בו בכבוד, אך בשום מקום בכתביו שלו או בכתבי תלמידיו המובהקים לא מוזכרת חרטה על עצם הפולמוס.
חשוב לציין שישנם חוקרים, כדוגמת פרופסור ישראל תא שמע במאמרו 'חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי' (מתוך ספר היובל 'כנסת עזרא', 1986), שטוענים כי ייתכן שיש בסיפור גרעין של אמת, ולפיו רבנו יונה אכן הסתייג בדיעבד מהמעורבות הנוצרית ומתוצאות החרמות. אך גם הם מודים שהתיאור באיגרת של הלל מורונה הוא מגמתי ביותר ורחוק מלשקף אמת עובדתית ומדויקת.
ויכוח קשה ניהל גם עם מפיץ תורת הרמב"ם, רבי זרחיה שאלתיאל חן.
כונה בחייו "הלל בן שחר", שפתרונו: הלל בן רבי שמואל חסיד, בהשאלה מישעיהו יד, יב. טעות תיעתוק של שמו, גרמה לביבליוגרפים רבים בעבר לכנות את מחבר ספרו "תגמולי הנפש", בטעות: ”ר' אלאל ב"ר שחר”. בין הטועים ביבליוגרפים גדולים כמו חיים מיכל. מי שפתר את החידה חלקית, היה משה שטיינשניידר, שזיהה את השם המקורי הלל. שנים מאוחר יותר, הציע הרב ראובן מרגליות את השלמת הפתרון[2].
ספרו עריכה
ספרו של רבי הלל בן שמואל זכה לפופולריות רבה כבר בזמנו, וכתבי יד רבים שלו נשתמרו. הודפס לראשונה בידי שלמה זלמן חיים הלברשטאם במסגרת הוצאת הספרים של "חברת מקיצי נרדמים", בליק, בשנת תרל"ד (1874). ומאז זכה לדפוסי צילום רבים. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, יצאה לאור מהדורה מדעית של הספר.
- הלל בן שמואל מוורונה, תגמולי הנפש, ליק, מקיצי נרדמים, תרל"ד
- ספר תגמולי הנפש להלל בן שמואל מווירונה. ההדיר על פי כתבי יד וצירף מבוא, ביאורים ומפתחות: יוסף ב' סרמוניטה[3], ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"א
לקריאה נוספת עריכה
- Hillel von Verona: ein Psychologe nach Maimonides und sein Hauptwerk Tagmule hannefesch (Vergeltung der Seele) Kap. I bis. IV; aus dem hebräisachen Urtext übersetzt, mit Einleitung und Anmerkung versehen unter Berücksichtigung einer noch unedierten Handschrift von Max Geyer. Frankfurt a.M. : s. n., L. Golde, 1911 (בגרמנית)
- Über die Vollendung der Seele: Hebräisch-Deutsch; Hillel von Verona; eingeleitet und mit Anmerkungen herausgegeben von Yossef Schwartz; übersetzt von Yossef, Schwartz in Verbindung mit Alexander Fidora. Freiburg im Breisgau: Herder, 2009. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים עריכה
- "הלל בן שמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תגמולי הנפש, ליק, מקיצי נרדמים, תרל"ד. בראש הספר יש איגרת של משה שטיינשניידר לשזח"ה אודות רבי הלל, באתר היברובוקס
- זאב הרוי, מהדורה חדשה של ספר תגמולי הנפש, בתוך: תרביץ, כרך נב, תשמ"ג, עמ' 529–537 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אליעזר שביד, ראשית המרכז הפילוסופי באיטליה – ר' יעקב אנאטולי ור' הלל מוורונה, פרק בספר הפילוסופים הגדולים שלנו
- שמחה עמנואל, שריפת התלמוד והשריפה בנוטרדאם, במאמר מובאים הדעות השונות ביחס לדברי רבי הלל
- הלל בן שמואל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg הלל בן שמואל מוירונה, דף שער בספרייה הלאומית
- הלל בן שמואל, באתר מסע אל העבר
- הלל בן שמואל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הלל בן שמואל, באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- הלל בן שמואל, באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (אנ') (באנגלית)
- הלל בן שמואל, באתר Half-Life 2
- הלל בן שמואל, באתר MathWorld (באנגלית)
- הלל בן שמואל, באתר אנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- הלל בן שמואל, באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
- הלל בן שמואל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הלל בן שמואל בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים עריכה
- ^ אגרת ר' הלל החסיד אל ר' יצחק הרופא בתוך: משה בן מימון (רמב"ם), אגרות קנאות – אגרות הרמב"ם, באתר היברובוקס; ובתוך: אשכנזי, אליעזר, מתונס, טעם זקנים, באתר היברובוקס
- ^ להרחבה על השתלשלות העניין, ראו: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ח"ב, עמ' 355.
- ^ חלק מן הסדרה: כתבי האקדמיה הלאמית הישראלית למדעים, החטיבה למדעי הרוח: מקורות ומחקרים בתולדות המחשבה והדת היהודית.