Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הלוצינוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הלוצינוגנים)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הלוצינוגן הוא המינוח המקצועי לקבוצת סמים פסיכואקטיביים המסוגלים לגרום להזיות (הלוצינציות) המתבטאות בשינויים סובייקטיביים בתפיסה, במחשבה, ובדמיון. הסוגים הנפוצים של הלוצינוגניים הם פסיכדלים, דיסוציאטיבים ודליריאנטים.

פעילות עריכה

המוח, כמו כל איבר אחר בגוף, מתפקד בעזרת תגובות כימיות מסוימות. התגובות נוצרות על ידי גירויים המנותבים למוח בעזרת החושים. אפשר לשנות את כימיית המוח על ידי הוצאת חומרים הנוטלים חלק בתגובות הכימיות. במקרה כזה, יגיב הגוף לגירוי שאינו קשור עם העולם החיצוני. החושים קולטים גופים שלמעשה אינם שם, ומתעלמים מגופים הנמצאים שם. התוצאות הן הזיות (האלוצינציות – שפירושו בלטינית 'לתעות ברחבי המוח').

צמחים ופטריות מסוימים מכילים חומרים כימיים המסוגלים לגרום לתעתועי חושים. הקקטוס פיוטה, מיני צפצפה שונים, צמח הדטורה, חפורית הפקעים, אגוז מוסקט, פטריות שונות ועוד, מכילים חומרים כאלו. לפעמים נאכלים צמחים אלו בפולחני דת, משום שתעתועי החושים נחשבים להצצה חטופה לעולם אחר.

השפעות עריכה

התמכרות עריכה

רוב סמי ההזיה, כמו LSD, אינם גורמים לתלות והתמכרות פיזית, והם בעלי פוטנציאל התמכרות נפשית ברמה נמוכה מאוד לחוויה שגורם הסם.[1][2]

השפעות על המצב הנפשי עריכה

מחקרים מעידים על כך, שבמקרה הספציפי של סמי הזיות, יש משמעות כבדת משקל למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שאנשים בעלי הפרעות נפשיות גבוליות, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש. התגובות הנפוצות ביותר באנשים בעלי מחלות נפש, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופראנויה (תחושה של רדיפה). למרות זאת מחקרים הוכיחו שאם המשתמש נמצא במצב נפשי בריא, שקט, רגוע, מאוזן ומוכן לחוויות החוויה לרוב תהיה חיובית ומהנה. על פי מחקרים חדשים ישנם סמים פסיכדליים היכולים לסייע בטיפול בבעיות נפשיות כגון פוסט טראומה (MDMA למשל בסרט התיעודי "טריפ של חמלה").

עבריינות עריכה

רוב סמי ההזיות, אסורים בשימוש בישראל, על פי פקודת הסמים המסוכנים. על פי החוק, מדובר בעבירה פלילית גם לסוחר בהם וגם למשתמש בהם.

סוגי סמים הלוצינוגניים עריכה

קובץ:Ruby Slippers LSD Sheet.jpg
נייר ספוג ב-LSD
  • LSD – סם חצי מלאכותי אשר סונתז לראשונה ב-16 בנובמבר 1938 על ידי הכימאי השווייצרי ד"ר אלברט הופמן במעבדות סנדוז בבזל. מנה ממוצעת של LSD מכילה 100 מיקרוגרם, ומשך ההשפעה הוא 8 עד 12 שעות.
  • פסילוציבין – החומר הפעיל בפטריות פסילוסיבין. החומר מספק השפעות שמזכירות LSD, משך ההשפעה הוא 4 עד 8 שעות.
  • מסקלין – סם הלוצינוגני טבעי המצוי במספר זני קקטוסים שהיוו אנתאוגנים בטקסים רוחניים ודתיים (לדוגמה פיוטה). מנה ממוצעת של מסקלין מכילה 200 מיקרוגרם, ומשך ההשפעה הוא 10–20 שעות.
  • סלוויה דיוינורום – צמח המכיל כמות קטנה של הטרפנואיד סלווינורין A, שמעניק חוויות והזיות דיספוריות עוצמתיות במיוחד. שאמאניים משבט ה-Mazatec היו משתמשים בסלוויה להרחבת התודעה בטקסים דתיים וטקסי ריפוי רוחני.[3]
  • איוואסקה – אנתאוגן טבעי המשמש בעיקר בטקסי פולחן דתיים בקרב ילידי אמזוניה. משך ההשפעה הוא 10–12 שעות.
  • DMTטריפטמין טבעי המצוי בזנים רבים של צמחים בעל השפעה חזקה במיוחד. משך ההשפעה הוא 20–30 דקות.
  • קטמין – סם הרדמה סינתטי המצוי בשימוש נרחב בהרדמה, ברפואת כאב, ברפואת ילדים וברפואת חירום.
  • קנאביס (סם) – לרוב נכלל ברשימת סמי הזיה, למרות שיכולתו לגרום להזיות ויזואליות יותר מוגבלת מאחרים ברשימה (יותר נדיר ובכמויות גבוהות).
  • איבוגה – צמח הגדל בשלוש מדינות באפריקה ונחשב לסם ההזיות הכי מסוכן והכי חזק בעולם.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הלוצינוגן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ Recreational Drug Toxicity, at Claremont Graduate University website
  3. ^ L. J. Valdés, J. L. Díaz, A. G. Paul, Ethnopharmacology of ska María Pastora (Salvia divinorum, Epling and Játiva-M.), Journal of Ethnopharmacology 7, 1983-5, עמ' 287–312