הכרה בישראל
פעולות נוספות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים נראים לא נכונים ובלי מקורות.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים נראים לא נכונים ובלי מקורות. | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים. | |
הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ונכון לשנת 2025, מבין שאר 192 המדינות החברות באו"ם, 164 מדינות באו"ם מכירות בישראל.
היסטוריה עריכה
הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה עריכה
ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-15 במאי 1948 גואטמלה הייתה המדינה השנייה שהכירה בישראל דה יורה לאחר ארצות הברית,[1][2] ולאחריה הצטרפו ברית-המועצות, ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין.[3] ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.
קבלת ישראל לאו"ם עריכה
ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, פנתה ישראל לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון,[4] הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.
הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.
ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.
שנות השישים והשבעים עריכה
עד לסוף שנות ה-60 רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.
לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.
בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.
משנות השמונים ואילך עריכה
בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.
בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.
היחסים בין צ'אד נותקו ב-28 בנובמבר 1972, וחודשו ב-20 בינואר 2019.[5]
בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין הכירו במדינת ישראל.
בדצמבר 2020 הכירה מרוקו בישראל. כמו כן, סודאן הכירה במדינת ישראל בינואר 2021.
בפברואר 2021 קוסובו הכירה במדינת ישראל, ופתחה שגרירות בירושלים במרץ של אותה השנה.[6]
המצב כיום עריכה
נכון לשנת 2025, 28 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 15 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, ג'יבוטי, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, סומליה, סוריה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, קומורו, קטר, תוניסיה ותימן), 10 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אינדונזיה, איראן, אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, האיים המלדיביים, מאלי, מלזיה, ניז'ר, ופקיסטן), ו-3 מדינות נוספות (ונצואלה, קובה וקוריאה הצפונית).
חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.
ישנן גם 3 מדינות (בליז, ניקרגואה וקולומביה) אשר מכירות במדינת ישראל, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטים עמה.
רשימת המדינות עריכה
| = מדינות שניתקו קשרים דיפלומטיים עם ישראל | = מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל והכרה בה | = מדינות שביטלו את הכרתן בישראל |
| שם המדינה[א] | תאריך הכרה בישראל
(דה יורה) |
הערות | |
|---|---|---|---|
| אוגנדה אוגנדה | לא ידוע | היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994
אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה) | |
| אוזבקיסטן אוזבקיסטן | 21 בפברואר 1992 | שגרירות בטשקנט | |
| אוסטריה אוסטריה | 5 במרץ 1949 | שגרירות בווינה | |
| אוסטרליה אוסטרליה | 29 בינואר 1949 | שגרירות בקנברה | |
| אוקראינה אוקראינה | 26 בדצמבר 1991 | שגרירות בקייב | |
| אורוגוואי אורוגוואי | 19 במאי 1948 | ||
| אזרבייג'ן אזרבייג'ן | 7 באפריל 1992 | שגרירות בבאקו | |
| איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות | 15 בספטמבר 2020 | בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית באבו דאבי.[7] באוגוסט 2020 הכירה בישראל במסגרת הסכם איחוד האמירויות הערביות – ישראל, אשר נחתם ב-15 בספטמבר 2020. ב-2021 נפתחה שגרירות ישראל באבו דאבי. | |
| איטליה איטליה | 8 בפברואר 1949 | שגרירות ברומא | |
| איי בהאמה איי בהאמה | 24 בספטמבר 1974 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו) | |
| איי מרשל איי מרשל | 16 בספטמבר 1987 | אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל) | |
| איי סיישל איי סיישל | ספטמבר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה) | |
| איי שלמה איי שלמה | ינואר 1989 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל) | |
| ללא קשרים | אינדונזיה אינדונזיה | ||
| איסלנד איסלנד | 11 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בנורווגיה) | |
| ביטלה את הכרתה בישראל | איראן איראן | הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. אולם, הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה – כל זאת בעקבות המהפכה האיראנית, ולאחר הימלטות צוות השגרירות הישראלית ממנה ב-18 בפברואר 1979.
מוגדרת כאחת ממדינות האויב המרות ביותר של מדינת ישראל. | |
| אירלנד אירלנד | ינואר 1975 | שגרירות בדבלין | |
| אל סלוודור אל סלוודור | 11 בספטמבר 1948 | אל סלוודור מיוצגת כיום בישראל בשגרירותה בהרצליה.[דרוש מקור] בעוד ישראל החזיקה בעבר שגרירות בסן סלוודור, אם כי זו נסגרה במשך השנים, עקב קיצוץ בתקציב משרד החוץ.[דרוש מקור] | |
| אלבניה אלבניה | 16 באפריל 1949 | יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991
שגרירות בטירנה | |
| ללא קשרים | אלג'יריה אלג'יריה | ||
| אנגולה אנגולה | 16 באפריל 1992 | שגרירות בלואנדה | |
| אנדורה אנדורה | 13 באפריל 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד) | |
| אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה | 22 ביוני 1983 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| אסטוניה אסטוניה | 9 בינואר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד) | |
| ללא קשרים | אפגניסטן אפגניסטן | ||
| אקוודור אקוודור | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקיטו
במאי 2022, נשיא אקוודור גיירמו לאסו, אשר ביקר בישראל, הודיע כי מדינתו תשנה את מדיניות ההצבעה שלה באו"ם ותצביע לצידה של ישראל.[8] | |
| ארגנטינה ארגנטינה | 14 בפברואר 1949 | שגרירות בבואנוס איירס
בפברואר 2024 הגיע לישראל הנשיא חאבייר מיליי לביקור רשמי בישראל במסגרתו הודיע הנשיא כי שגרירות ארגנטינה בהרצליה תעבור לירושלים, הכיר בירושלים כבירת ישראל ואף ביקר בכותל המערבי וגינה את התקפת חמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[דרוש מקור] | |
| אריתריאה אריתריאה | 6 במאי 1993 | אין שגרירות (השגרירות נסגרה ב-2022) | |
| ארמניה ארמניה | 4 באפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות בגאורגיה) | |
| ארצות הברית ארצות הברית | 14 במאי 1948 | שגרירויות בוושינגטון | |
| אתיופיה אתיופיה | 24 באוקטובר 1961 | שגרירות באדיס אבבה | |
| בהוטן בהוטן | 12 בדצמבר 2020[9] | ||
| בוטסואנה בוטסואנה | אין תאריך מדויק | התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966 (עצמאות המדינה) ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור).היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו)אין שגרירות (תיאום נעשה דרך קונסול הכבוד של ישראל בבוטסואנה ושגרירות ישראל בדרום אפריקה) | |
| בולגריה בולגריה | 4 בדצמבר 1948 | היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים)
וחודשו ב-3 במאי 1990 שגרירות בסופיה | |
| בוליביה בוליביה | 24 בפברואר 1949 | ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. חידשה את היחסים בשנת 2019. ב-2023 ניתקה בשנית את היחסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ושוב חידשה את היחסים ב-2025. | |
| בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה | 26 בספטמבר 1997 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל) | |
| בורונדי בורונדי | לא ידוע | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| בורקינה פאסו בורקינה פאסו | 5 ביולי 1961 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| בחריין בחריין | 15 בספטמבר 2020 | הסכם בחריין–ישראל נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, ביחד עם איחוד האמירויות הערביות. | |
| בלגיה בלגיה | 15 בינואר 1950 | שגרירות בבריסל | |
| ניתקו את יחסים | בליז בליז | 6 בספטמבר 1984 | ניתקו את היחסים בשנת 2023 עקב מלחמת חרבות ברזל |
| בלארוס בלארוס | 10 ביולי 1991 | 11 במאי 1949 (דה פקטו)[10] שגרירות במינסק | |
| ללא יחסים | בנגלדש בנגלדש | ||
| בנין בנין | 5 בדצמבר 1984 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| ברבדוס ברבדוס | 29 באוגוסט 1967 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| ללא יחסים | ברוניי ברוניי | ||
| ברזיל ברזיל | 7 בפברואר 1949 | שגרירות בברזיליה | |
| בריטניה (הממלכה המאוחדת) הממלכה המאוחדת | 28 באפריל 1950 | שגרירות בלונדון | |
| גאורגיה גאורגיה | יוני 1992 | שגרירות בטביליסי | |
| גאנה גאנה | לא ידוע | היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם
פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה | |
| גבון גבון | 29 בספטמבר 1973 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל) | |
| גואטמלה גואטמלה | 19 במאי 1948 | שגרירות בגואטמלה סיטי
לגואטמלה יש שגרירות בירושלים, ולישראל יש שגרירות בעיר גואטמלה סיטי, האמונה גם על הונדורס. שגרירות גואטמלה שכנה רוב השנים בהרצליה, אך בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, הועברה גם שגרירות גואטמלה ב-1 במאי 2018. שגרירת גואטמלה בישראל מנובמבר 2020 היא אולגה הוליסה אנזוטו אגיולר.[11] | |
| ללא יחסים | ג'יבוטי ג'יבוטי | ||
| גינאה גינאה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| גינאה ביסאו גינאה ביסאו | מרץ 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון) | |
| גינאה המשוונית גינאה המשוונית | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון) | |
| גמביה גמביה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| ג'מייקה ג'מייקה | ינואר 1962 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| גרמניה גרמניה | 12 במאי 1965 | שגרירות בברלין | |
| גרנדה גרנדה (מדינה) | ינואר 1975 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דומיניקה דומיניקה | ינואר 1978 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דנמרק דנמרק | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקופנהגן | |
| דרום אפריקה דרום אפריקה | 24 במאי 1948 | שגרירות בפרטוריה | |
| דרום סודאן דרום סודאן | 28 ביולי 2011 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל) | |
| האיטי האיטי | 26 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| הודו הודו | 17 בספטמבר 1950 | שגרירות בניו דלהי | |
| הולנד הולנד | 11 במאי 1949 | שגרירות בהאג | |
| הונגריה הונגריה | 24 במאי 1948 | שגרירות בבודפשט | |
| הונדורס הונדורס | 8 בנובמבר 1948 | לישראל הייתה שגרירות בטגוסיגלפה, ולהונדורס הייתה שגרירות בירושלים.[12] קונסול הכבוד של הונדורס בישראל הוא אלכסנדר פרננד. ב-4 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הונדורס החזירה את השגריר שלה בישראל להתייעצויות בטענה ל"הפרות של המשפט ההומניטרי הבין-לאומי שישראל מבצעת ברצועת עזה".[דרוש מקור] | |
| ביטלה את הכרתה בישראל | המלדיביים האיים המלדיביים | 1965 | היחסים נותקו בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 2008 ונותקו בשנית וההכרה בישראל בוטלה בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן |
| הפיליפינים הפיליפינים | 1 באפריל 1949 | שגרירות במנילה | |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | בספטמבר 2023 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס צ'יסקדי כי ישראל תפתח שגרירות בקינשאסה, וכי קונגו תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים.[13] | ||
| הרפובליקה המרכז אפריקאית הרפובליקה המרכז אפריקאית | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון) | ||
| וייטנאם וייטנאם | 12 ביולי 1993 | שגרירות בהאנוי | |
| ונואטו ונואטו | 16 בדצמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל) | |
| ביטלה את הכרתה בישראל | ונצואלה ונצואלה | 27 ביוני 1948 | ההכרה בישראל בוטלה בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס |
| הוותיקן הוותיקן | 30 בדצמבר 1993 | שגרירות בקריית הוותיקן | |
| זימבבואה זימבבואה | 26 בנובמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל) | |
| זמביה זמביה | 1964 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997 | |
| חוף השנהב חוף השנהב | 15 בפברואר 1961 | שגרירות באביג'אן | |
| טג'יקיסטן טג'יקיסטן | אפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל) | |
| טובאלו | יולי 1984 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל) | |
| טוגו טוגו | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| טונגה | יוני 1977 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל) | |
| טורקיה טורקיה | 28 במרץ 1949 | שגרירות ישראל באנקרה | |
| טורקמניסטן טורקמניסטן | 6 באוקטובר 1993 | שגרירות באשגבאט | |
| טנזניה טנזניה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)
הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים, אם כי חודשו בשנת 2017 | |
| טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו | ינואר 1962 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפנמה) | |
| יוון יוון | 1990 | שגרירות באתונה. | |
| יפן יפן | 15 במאי 1952 | שגרירות בטוקיו. | |
| ירדן ירדן | 1994 | שגרירות בעמאן. | |
| ללא יחסים | כוויית כווית | ||
| כף ורדה כף ורדה | 27 ביולי 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות סנגל) | |
| לאוס לאוס | 1955 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות וייטנאם) | |
| ללא יחסים | לבנון לבנון | ב-1983 נחתם הסכם ישראל–לבנון כניסיון להביא לשלום בין שתי המדינות, שבוטל שנה לאחר מכן. מוגדרת מדינת אויב של ישראל. | |
| ללא יחסים | לוב לוב | ||
| ביטלה את הכרתה בישראל | מאוריטניה מאוריטניה | 28 באוקטובר 1999 | ההכרה בישראל בוטלה בשנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה |
| ביטלה את הכרתה בישראל | מאלי מאלי | 27 בספטמבר 1960 | ההכרה בישראל בוטלה בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים |
| מיאנמר (בורמה) מיאנמר | שגרירות ביאנגון | ||
| מיקרונזיה מיקרונזיה | 1988 | מאז ועד היום נחשבת מיקרונזיה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, נאורו, סמואה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בין-לאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האו"ם. | |
| מלאווי מלאווי | יולי 1964 | ||
| ללא יחסים | מלזיה מלזיה | ||
| מצרים מצרים | 26 במרץ 1979 | שגרירות בקהיר | |
| מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית | 7 בדצמבר 1995 | ||
| מקסיקו מקסיקו | 1950 | שגרירות במקסיקו סיטי | |
| מרוקו מרוקו | 22 בדצמבר 2020 | היחסים בין המדינות התחילו ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו ונותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. בדצמבר 2020, נחתם הסכם ישראל–מרוקו ובו מרוקו הכירה בישראל ולחלופין[14] | |
| נאורו נאורו | אין שגרירות | ||
| נורווגיה נורווגיה | 3 בפברואר 1949 | שגרירות באוסלו | |
| ניגריה ניגריה | 1960 | שגרירות באבוג'ה | |
| ניו זילנד ניו זילנד | 18 ביולי 1950 | שגרירות בוולינגטון | |
| ביטלה את הכרתה בישראל | ניז'ר ניז'ר | 1960 | היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 1996 ונותקו בשנית וההכרה בישראל בוטלה בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה |
| ניתקו את היחסים | ניקרגואה ניקרגואה | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת משט לעזה המרמרה לרצועת עזה, אם כי חודשו בשנת 2017. היחסים בין המדינות נותקו בשנית בשנת 2024 בעקבות מלחמת חרבות ברזל | |
| סודאן סודאן | 6 בינואר 2021 | אין שגרירות
היחסים בין המדינות כוננו ב-2021 כחלק מהסכם ישראל–סודאן אחרי עשרות שנות עוינות. | |
| ללא יחסים | סומליה סומליה | ||
| ללא יחסים | סוריה סוריה | מוגדרת מדינת אויב של ישראל | |
| סרביה סרביה | 1992 | שגרירות בבלגרד | |
| סרי לנקה סרי לנקה | מרץ 1955 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו)
היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים. | |
| ללא יחסים | עומאן עומאן | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000 | |
| ללא יחסים | עיראק עיראק | מוגדרת מדינת אויב של ישראל | |
| ללא יחסים | ערב הסעודית ערב הסעודית | ||
| פולין פולין | מאי 1948 | שגרירות ישראל בוורשה
היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין. | |
| ללא יחסים | פקיסטן פקיסטן | ||
| ביטלה את הכרתה בישראל | קובה קובה | הכירה בישראל דה פקטו ב-14 בינואר 1949. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה ב-9 בספטמבר 1973, לאחר השתייכות שתי המדינות למחנות עוינים במהלך המלחמה הקרה. | |
| ניתקו את יחסים | קולומביה קולומביה | 1950 | ניתקו את היחסים בשנת 2023 עקב מלחמת חרבות ברזל |
| ללא יחסים | קומורו קומורו | ||
| קוסובו קוסובו | פברואר 2021[6] | ||
| קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית | |||
| ללא יחסים | קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית | ||
| ללא יחסים | קטר קטר (מדינה) | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2009 | |
| ללא יחסים | תוניסיה תוניסיה | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000 | |
| ללא יחסים | תימן תימן |
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
שגיאת לואה: too many expensive function calls.
- ^ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.
ראו גם עריכה
- יחסי החוץ של ישראל
- חקיקה נגד חרם (ארצות הברית)
- נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
- ישראל ומדיניות השכנות האירופית
- BDS, הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל
- החרם הערבי
- חרם על ישראל, חרם על ההתנחלויות, החרמת ישראל בספורט
- מבחן שלושת ה-D לאנטישמיות
- האנטישמיות החדשה
- מדד האנטישמיות בעולם
- זכות הקיום
- מדינות שההכרה בהן מוגבלת
- תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם#תגובות_בין-לאומיות
- תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הערות שוליים עריכה
שגיאת לואה: too many expensive function calls.
- ^ אריאל כהנא, הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
- ^ כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר
- ^ ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.
- ^ ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948
- ^ אריאל כהנא, יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019
- ^ 1 2 אריאל כהנא, שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021
- ^ חדשות 2, נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2015
- ^ נשיא אקוודור: "נשנה את המדיניות ונצביע באו"ם ביחד עם ישראל", באתר ynet, 12 במאי 2022
- ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, 12 בדצמבר 2020
- ^ כחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות
- ^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
- ^ אריאל כהנא, בנט בחניכת שגרירות הונדורס בירושלים: "אדוני הנשיא, אתה חבר אמת של ישראל", באתר ישראל היום, 24 ביוני 2021
- ^ ישראל תפתח שגרירות בקונגו, שתעביר את הנציגות לי-ם; מאות הפגינו בעד נתניהו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2023
- ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020