צבא אוסטריה
פעולות נוספות
| קובץ:Roundel of Austria.svg | |
| לאופרד 2 של צבא אוסטריה | |
| לאופרד 2 של צבא אוסטריה | |
| מדינה | אוסטריה אוסטריה |
|---|---|
| מנהיגות | |
| המפקד העליון | קובץ:Flag of Austria (state).svg נשיא אוסטריה |
| ראש הצבא | {{#property:P2388}} |
| {{#property:P2388}} | קובץ:Stander General Austria.svg Rudolf Striedinger |
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | גיל - 17 שנים לשירות חובה; התנדבות אפשרית מגיל 16 שנים עבור גבר או אישה; חובת השירות 7 חודשי אימונים לאחריהם 8 שנים של חובת שירות מילואים (2006) |
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
גברים בגילאים 18-49: 1,914,800(הערכה משנת 2005) נשים בגילאים 18-49: 1,870,134 (הערכה משנת 2000) |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
גברים בגילאים 18-49: 1,550,441 (הערכה משנת 2005) נשים בגילאים 18-49: 1,515,365 (הערכה משנת 2005) |
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס |
גברים: 48,967 (הערכה משנת 2005) נשים: 46,633 (הערכה משנת 2005) |
| כוחות פעילים | 26,000 (לא כולל כוחות מילואים) |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | לא ידוע |
| אחוזי תמ"ג | %0.9 |
.svg){kind=link}
צבא אוסטריה (בגרמנית: Österreichs Bundesheer) או "הצבא הפדרלי של אוסטריה" הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של אוסטריה בצבא הקבע שלה. לצבא האוסטרי שני חֵילוֹת: חיל האוויר וחיל היבשה.
מבנה עריכה
- הכוחות המשולבים (Streitkräfteführungskommando; SKFüKdo),[1]הכוללים את חיל היבשה האוסטרי (Landstreitkräfte) ובתוכו חיל הרגלים האוסטרי וחיל השריון האוסטרי (Kommando Landstreitkräfte; KdoLaSK), אגף המשימות הבינלאומיות (Internationale Einsätze) והכוחות המיוחדים (Spezialeinsatzkräfte) המהווים כוח עילית אוסטרי ללוחמה בטרור במדינה ומחוצה לה,
- פיקוד מרכז התמיכה המשולב (Führungsunterstützungszentrum; FüUZ) הכולל את חיל האוויר האוסטרי (Kommando Luftstreitkräfte; KdoLuSK)
- יגדקומנדו (בגרמנית: Jagdkommando) היא יחידת הכוחות המיוחדים של הכוחות המזוינים של אוסטריה (Bundesheer), המתמחה בלוחמה בטרור, סיור מיוחד, פעולות קומנדו, חילוץ בני ערובה, וסיוע צבאי במדינות זרות. היחידה פועלת באופן עצמאי או כחלק ממבצעים בינלאומיים.
אוסטריה היא מדינה יבשתית ועל כן אין לה צי ימי, אף ששנים 1958–2006 הצבא האוסטרי החזיק בשייטת ימית שכללה ספינות סיור על נהר הדנובה. כיום תפקידי הסיור הימיים הם באחריות המשטרה הפדרלית (Bundespolizei).
פיקוד ושליטה עריכה
על פי החוקה האוסטרית, נשיא אוסטריה משמש כמפקד העליון של הכוחות המזוינים. עם זאת, בפועל, הסמכות לקבלת החלטות בענייני ביטחון מצויה בידי הקנצלר, אשר מממש אותה באמצעות שר ההגנה הלאומית. הקנצלר גם עומד בראש מועצת ההגנה הלאומית, אשר כוללת כסגנו את שר ההגנה, נציג מטעמו, ראש המטה הכללי ונציג מהפרלמנט.[2]
שר ההגנה, בשיתוף פעולה עם שר הפנים, מתאם את פעילותן של ארבע ועדות עיקריות הפועלות תחת מועצת ההגנה הלאומית: ועדת ההגנה הצבאית, ועדת ההגנה האזרחית, ועדת ההגנה הכלכלית, וועדת ההגנה הפסיכולוגית. ראש המטה הכללי משמש כיועץ הצבאי הבכיר של שר ההגנה, מסייע לו במילוי סמכויותיו ואחראי לתכנון מערכתי של פעולות הצבא. עם זאת, מפקד הצבא הוא בעל השליטה המבצעית הישירה על הכוחות המזוינים הן בשגרה והן בשעת חירום.
סעיף 79 לחוקה, כנוסחו לאחר תיקון שנערך בשנת 1985, קובע כי לצבא מוקנית האחריות להגנה צבאית על המדינה. בנוסף, כאשר רשות אזרחית חוקית פונה בבקשה לכך, מופקד הצבא גם על הגנה על מוסדות השלטון החוקתיים ויכולתם לפעול, על חירויותיהם הדמוקרטיות של התושבים, על שמירת הסדר והביטחון הפנימי, ועל סיוע במצבי חירום ואסונות בקנה מידה רחב.
היסטוריה עריכה
עד מלחמת העולם הראשונה היה קיים הצבא הקיסרי האוסטרו-הונגרי. עם סיום המלחמה הוקם צבא הגנת העם (Volkswehr) אשר לחם בין השנים 1918-1921 נגד צבא יוגוסלביה שכבש חלקים מקרינתיה (אחת מתשע המדינות באוסטריה). הצבא האוסטרי הוקם לראשונה ב-18 במרץ 1920.
החל משנת 1921 הצבא נקרא "צבא המדינה" (Bundeswehr) והיה באופיו צבא מקצועני שתכנן לכל האפשרויות, כולל לחימה נגד המשטר הנאצי. עם מיזוג אוסטריה לרייך השלישי התמזג צבא אוסטריה אל תוך הורמאכט ומאז סיום מלחמת העולם השנייה לא הוקם באוסטריה צבא מקצועי עד שבשנת 1955, עם הכרזת העצמאות והנייטרליות של אוסטריה, הוקם הצבא הנוכחי שמטרתו החשובה ביותר הגנה על השטח הטרטוריאלי של אוסטריה באוויר וביבשה.
מטרות נוספות כוללות את שמירת הסדר והביטחון באוסטריה ואספקת עזרה במקרים של אסונות טבע ואסונות אחרים וכן פיקוח על גבולות אוסטריה מפני מהגרים לא חוקיים.
בשנים 1955 - 1971 משך שירות החובה היה 9 חודשים. בתום השירות חויבו החיילים המשוחררים לבצע כל שנתיים שירות מילואים למשך 20 שנה. בשנת 1971 משך שירות החובה קוצר ל8 חודשים ותקופת הימצאות בכוחות המילואים קוצרה ל10 שנים. בינואר 2006 משך שירות החובה התקצר ל6 חודשים. שירות המילואים למעשה בוטל. בשנת 2013 נערך באוסטריה משאל עם לגבי המשך חוק שירות חובה בצבא - רוב המשתתפים הצביעו בעד המשך חוק שירות חובה.
ציוד עריכה
חיל האוויר עריכה
צי האוויר מונה 102 כלי טיס ומהם: 15 מטוסי קרב יורופייטר טייפון, 11 מטוסי תובלה הרקולס ופילוטוס 6, 13 מטוסי אימון פילוטוס PC-7 ודאימונד סטאר, ו-63 מסוקי סער עם אופציה להוספת חימוש (רובם) בין היתר בלקאוק ובל OH-58 קיואה.[3]
צבא יבשה עריכה
לצבא היבשה 56 טנקי לאופרד 2, כ-550 כלי רכב משוריינים ומעל 60 ארטילריה מתנועת.[3]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של צבא אוסטריה (בגרמנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Austria : a country study | Library of Congress, www.loc.gov
- ^ 1 2 2022 Austria Military Strength, www.globalfirepower.com