Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דוד בן שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף הונזו)
דוד בן שלום
קובץ:Honzo.jpg
פרופיל ב-IMDb

דוד בן שלום (הונזו; 28 בדצמבר 1912 – 26 בפברואר 1990) היה מראשוני הבובנאים בארץ ישראל. בן שלום הקים את הבובטרון בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, הפעיל וניהל אותו במשך 40 שנה. שימש במשך שנים רבות כאיש קשר לאונימ"ה העולמית, ובעל תואר "חברות של כבוד" בארגון.[1]

ביוגרפיה עריכה

דוד בן שלום נולד בשם יאן בק בקאסל שבגרמניה. בפי חבריו הוא כונה "הונזו". בעודו ילד היגרו הוריו לעיר אוסטרבה שבצ'כוסלובקיה. הוא למד דפוס אומנותי והיה פעיל בתנועת נוער יהודית סוציאליסטית. ב-1934, בגיל 22, עלה לישראל למרות התנגדות הוריו והתיישב בקיבוץ גבעת חיים. כשנשאל לשמו בעברית, ענה, דוד (כשם אביו) בן שלום (כאיש של שלום).

בתחילה עבד במאפיה ולאחר מכן היה אחראי לסניטציה. במסגרת זו, הכניס לקיבוץ מטהר ביוב שחסך מים להשקיה וכן ניטר את היתושים בתעלות המים. הוא היה גם מתקן אופניים ובהמשך עבד ב"בית שרת" כאיש תחזוקה.

במקביל, ומחוץ לשעות העבודה, יצר הונזו את הבובטרון, תיאטרון מריונטות שהפך לענף מכניס של הקיבוץ, והיה פעיל במשך ארבעים שנה. בשנת 1977, מתוך דאגה לעתיד, העביר את תיאטרון הבובות לחוג התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולימד שם כשלוש שנים. בתום שלוש השנים החליט הונזו לפרוש הן מעבודתו בקיבוץ ומהבובטרון. הוא עלה על אוניה של צי הסוחר, וכדי לממן את שהותו, עבד במטבח.

ב-1984 קיבל תואר "חברות של כבוד" באונימ"ה.[2]

הונזו התחתן עם רות ונולדו להם שני ילדים - עירית, שלקחה חלק בהפעלת התיאטרון, ורמי.

הבובטרון עריכה

קובץ:בובות לבובטרון של הונזו1.jpg
בובות מהבובטרון של הונזו

הקמה ותפעול עריכה

הונזו החל לבנות את הבובטרון זמן קצר לאחר עלייתו לישראל. על אף שעלה מצ'כיה עתירת תיאטרוני הבובות,[3] הוא למד את הנושא עצמאית מחוברת שמצא בשפה הצ'כית.[4] הונזו יצר את הבובות, תפר את התלבושות, הרכיב את גופי החשמל והקים את הבמה. הבובות היו מריונטות שהופעלו על ידי חוטים. ראשן של הבובות היה עשוי מעיסת נייר, השער מפשתן בדרך כלל, הגוף עשוי מעץ, וכל פרק בנפרד היה קשור בחוט. הופעת התיאטרון הראשונה נערכה על שולחן המטבח בחדר האוכל. לאחר שכנועים רבים הונזו הצליח לקבל תקציב של 29 גרוש. הוא בנה צריף בקצה הקיבוץ ובו התחיל לבנות את הבובטרון. הבובות הופעלו ודובבו על ידי ילדי הקיבוץ וקיבוצי הסביבה. הילדים בגילי 12–15 עברו מבחני קול וזריזות ידיים. תקופת הלימוד הייתה ארוכה. הם נשארו בתיאטרון עד גיוסם לצבא, במקביל ללימודים ולתורנויות שהיו מחויבים בהם.[5]

הופעות עריכה

הבובטרון הופיע ברחבי הארץ החל מ-1938.[3] תפעול ההופעה היה מורכב. משקל הבמה והבובות היה עשרות ק"ג, והיה צורך לדאוג לחיבור לחשמל להפעלת ציוד הגברה. הבמה הוקמה יומיים לפני ההופעה, ופורקה יומיים אחרי סיומה.[3] בשנת 1947 נסע הונזו בשליחות הסוכנות היהודית לאירופה. הבובטרון הופיע במחנות העקורים. הוא הופיע גם בבית המהר"ל בפראג ובפני הנוער היהודי בלונדון.[6] אחרי הכרזת העצמאות הופיע הבובטרון במעברות ברחבי הארץ, וכן ביישובים ובערים. בשנת 1966 חתם הונזו על חוזה הופעות עם תיאטרון הבימה ובמשך ארבעה חודשים הופיע שלוש פעמים ביום.[7]

היצירות עריכה

  • הבובה זיוה - זיוה הייתה בובה בדמות ילדה שהתאימה לדמות של ילדה ארץ ישראלית כפי שראה אותה הונזו.[5] היא הייתה "כוכבת" הבובטרון. במחזות שהועלו, היא הייתה דמות מייצגת של הקיבוץ. הבובה זיוה שמשה ככרוז, כדמות המספר, התערבה בין התמונות במחזה, ובסיום סיכמה את מוסר ההשכל.[7] בשנת 1957 יצא לאור ספר ילדים בשם "הבובה זיוה" מאת רפאל אליעז ובו לצד הטקסט, תמונות של הבובה זיוה שצילם פטר מירום.
  • המלך בור - מחזה הדגל של התיאטרון, הועלה לראשונה ב-1938. זוהי אלגוריה על הולדת הקיבוץ מתוך השממה. הטקסט נכתב על ידי יעקב שמעוני על פי רעיון של הונזו. עלילת המחזה מתמקדת במלך בור ששולט על השממה שבתוכה מעיין מים זכים. המלך סוגר את המעיין ואינו מאפשר לו לנבוע. קבוצת גמדים שמגיעה למדבר מבקשת לפתוח את המעיין אך המלך אינו מאפשר זאת. ציפור נגלית לעיניהם ומובילה אותם לילדי הקיבוץ. הילדים והגמדים מגיעים אל המעיין ומצליחים לגלול את האבן מעליו. בשנת 1958, בעת שהותו של הונזו בניו יורק, עובד המחזה לסרט.
  • ג'וג'ו אגדה אפריקנית
  • הדייג ודג הזהב על פי פושקין - המחזה הועלה בבובטרון עם סוף טוב שאותו חיבר הונזו: לאחר שאשת הדייג ביקשה לשלוט על הים, במקום עונש, דג הזהב איפשר לדייג לבקש משאלה משלו. המחזה נגמר בבקשתו "בקתה טובה, פרנסה טובה ושאשתו לא תהיה כעסנית כל כך... והם חיים באושר ובשלוה עד עצם היום הזה".
  • נרקיס מלך הביצה על פי לוין קיפניס
  • ילדי כל העולם הקשיבו מאת יהושע רוזנהק והונזו - במחזה מסופר על החלטתם של ילדי קיבוץ לכנס פסטיבל עולמי של ילדים, שבו יופיעו ילדים מארצות שונות.

ספריו בעברית עריכה

  • תיאטרון בובות, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1946
  • מדריך לבובטרון, עברית, ערבית, אנגלית, הוצאה עצמית 1986

לקריאה נוספת עריכה

  • קטלוג התערוכה "הונזו והבובטרון – בובות על חוט מאוספי משפחת בן שלום" ינואר-מרס 2015, אוצר/מעצב התערוכה אליק מישורי. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  • אשף הבובות מגבעת חיים, מיכאל אוהד "הארץ" 3 ביולי 1964
  • בובה תמיד בובה, שרית פוקס, "מעריב" 30 בינואר 1981

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בן שלום דוד – ארכיון גבעת חיים מאוחד
  2. ^ David Ben Shalom, World Encyclopedia of Puppetry Arts, ‏2016-04-26 (ב־English)
  3. ^ 1 2 3 אשף הבובות מגבעת חיים, מיכאל אוהד, "הארץ", 3 ביולי 1964.
  4. ^ הבובטרון – ארכיון גבעת חיים מאוחד
  5. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ 2011| קיבוץ מושך בחוטים, באתר www.puppetcenter.co.il
  7. ^ 1 2 קטלוג התערוכה "הונזו והבובטרון – בובות על חוט מאוספי משפחת בן שלום" ינואר-מרס 2015, אוצר/מעצב התערוכה אליק מישורי. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דוד_בן_שלום&oldid=908014"