Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הבחירות לסנאט של ארצות הברית (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2016 ארצות הבריתארצות הברית 2020 ›
הבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2018
6 בנובמבר 2018

  קובץ:Sen Mitch McConnell official.jpg קובץ:Chuck Schumer official photo.jpg
מועמד מיץ' מקונל, מנהיג הרפובליקנים בסנאט צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט
מפלגה המפלגה הרפובליקנית המפלגה הדמוקרטית
מדינת מוצא קנטקי ניו יורק
מספר הקולות 34,723,013 52,260,651
מספר המושבים 53 45[1]
שינוי במושבים Increase2 Decrease2
אחוזים 38.80% 58.40%
שינוי באחוזים Decrease3.60% Increase4.50%
קובץ:2018 United States Senate elections results map.svg
     מדינות בהן המפלגה הדמוקרטית נטלה מושב רפובליקני

     מדינות בהן המפלגה הרפובליקנית נטלה מושב דמוקרטי
     מדינות בהן נשמר המושב בידי סנאטור עצמאי
     מדינות בהן נותר המושב בשליטת המפלגה הרפובליקנית
     מדינות בהן נותר המושב בשליטת המפלגה הדמוקרטית

     מדינות בהן לא נערכו בחירות לסנאט בשנה זו
הזוכה: המפלגה הרפובליקנית שמרה על הרוב שלה בסנאט

הבחירות לסנאט של ארצות הברית נערכו ביום שלישי, ה-6 בנובמבר 2018. מתוך 100 המושבים, 33 מושבים מקבוצה 1 עמדו לבחירה בבחירות רגילות, ושני מושבים נוספים עמדו לבחירה בבחירות מיוחדות בשל התפטרויות במינסוטה ובמיסיסיפי. הזוכים בבחירות הרגילות נבחרו לכהונה של שש שנים, מ־3 בינואר 2019 עד 3 בינואר 2025. לדמוקרטים היו 26 מושבים שעמדו לבחירה (כולל שני עצמאיים המשתפים עמם פעולה), ואילו לרפובליקנים היו תשעה מושבים בלבד שעמדו לבחירה.

כדי לשמור על רוב של 50 סנאטורים ועל קול ההכרעה של סגן הנשיא, יכלו הרפובליקנים להרשות לעצמם לאבד מושב אחד בלבד נטו. לאחר בחירות 2016 היה לרפובליקנים רוב של 52–48, אך הם איבדו מושב באלבמה לאחר התפטרות ג'ף סשנס ומעברו לתפקיד התובע הכללי, ובחירת הדמוקרטי דאג ג'ונס בבחירות מיוחדות. שלושה מושבים רפובליקניים היו פנויים עקב פרישה בטנסי, יוטה ואריזונה.

למרות שכל הסנאטורים הדמוקרטים המכהנים התמודדו מחדש, הם ניצבו בפני מפת בחירות קשה במיוחד: 26 מושבים להגנה, מתוכם 10 במדינות שבהן ניצח דונלד טראמפ בבחירות 2016, ובחמש מהן בהפרש של מעל 10%. לעומת זאת, הרפובליקנים נדרשו להגן על תשעה מושבים בלבד, ומתוכם רק אחד במדינה שבה ניצחה הילרי קלינטון.

הרפובליקנים הגדילו את הרוב שלהם לאחר שהביסו סנאטורים דמוקרטים מכהנים בפלורידה, אינדיאנה, מיזורי ודקוטה הצפונית, ושמרו על המושבים הפתוחים בטנסי וביוטה. הדמוקרטים הצליחו לזכות בשני מושבים רפובליקניים – בנבדה (בהדחת סנאטור מכהן) ובאריזונה (מושב פתוח). זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1994 שבה הרפובליקנים הגדילו את כוחם במושבי קבוצה 1. עד היום, זו גם הפעם האחרונה שבה הדמוקרטים ניצחו בבחירות לסנאט במונטנה, אוהיו ווירג'יניה המערבית.

תוצאות הבחירות הללו היו ההישג המשמעותי היחיד של הרפובליקנים במערכת בחירות שהתאפיינה בדרך כלל ב'גל כחול' לטובת הדמוקרטים. העלייה בכוח הרפובליקנים בסנאט לצד העלייה בכוח הדמוקרטים בבית הנבחרים סימנה את הפעם הראשונה מאז 1970 שבה מפלגת הנשיא הגדילה את כוחה בבית אחד של הקונגרס אך איבדה כוח בבית השני (תופעה שהתרחשה גם ב־1914, 1962 ו־2022). זו הייתה גם הפעם הראשונה מאז 2002 שבה חברי קונגרס מכהנים מהמפלגה שאינה של הנשיא הפסידו בבחירה מחדש. מספר המפסידים מהמפלגה הלא־נשיאותית (ארבעה) היה הגבוה ביותר מאז בחירות אמצע הכהונה של 1934.

הרכב מפלגתי עריכה

מתוך 33 המושבים מקבוצה 1 שעמדו לבחירה רגילה, 23 הוחזקו בידי דמוקרטים, שניים בידי עצמאיים התומכים בהם, ושמונה בידי רפובליקנים. גם שני מושבים מקבוצה 2 במינסוטה ובמיסיסיפי, שהוחזקו בידי ממלאי מקום זמניים, עמדו לבחירה, ושני המחזיקים ביקשו להיבחר להשלמת כהונתם.

הדמוקרטים התמקדו במושבים רפובליקניים באריזונה (מושב פתוח) ובנבדה. מושבים בטקסס, מיסיסיפי (לפחות אחד משני המושבים) וטנסי נחשבו גם הם תחרותיים עבורם. הרפובליקנים התמקדו במושבים דמוקרטיים באינדיאנה, מיזורי, מונטנה, דקוטה הצפונית ווירג'יניה המערבית – כולן מדינות שבהן ניצחו הרפובליקנים בבחירות לנשיאות בשנים 2012 ו־2016.

גם מושבים בפלורידה, אוהיו, פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן – מדינות שניצח בהן ברק אובמה ב־2008 וב־2012 אך דונלד טראמפ ב־2016 – היו יעד לרפובליקנים. בנוסף, המושב הדמוקרטי בניו ג'רזי נחשב תחרותי באופן מפתיע בשל האשמות שחיתות נגד הסנאטור המכהן.

מפת הבחירות נחשבה קשה במיוחד לדמוקרטים: הם נדרשו להגן על 26 מושבים לעומת תשעה בלבד לרפובליקנים. מתוך אלה, 10 מושבים דמוקרטיים היו במדינות שניצח בהן טראמפ, בעוד שלרפובליקנים היה רק מושב אחד במדינה שניצחה בה קלינטון. לפי אתר FiveThirtyEight, זו הייתה מפת הסנאט הקשה ביותר שבה נתקלה מפלגה כלשהי אי פעם.

סיכום התוצאות עריכה

מפלגות סך הכול
דמוקרטים רפובליקנים עצמאים ליברטריאנים הירוקים אחרים
הבחירות האחרונות (2016) 46 52 2 0 0 0 100
לפני הבחירות הנוכחיות 47 51 2 0 0 0 100
לא עמדו לבחירה 23 42 0 65
קבוצה 2 (20142020) 11 20 0 31
קבוצה 3 (20162022) 12 22 0 34
עמדו לבחירה 24 9 2 35
קבוצה 1 (2012 ← 2018) 23 8 2 33
בחירות מיוחדות: קבוצה 2 1 1 0 2
הבחירות הכלליות
סנאטור מכהן פרש 0 3 0 3
נשמר בידי אותה מפלגה 2 2
הוחלף בידי מפלגה אחרת Decrease 1 רפובליקני הוחלף על ידי Increase 1 דמוקרטי Steady Steady Steady Steady 1
תוצאה 1 2 0 0 0 0 3
סנאטור מכהן התמודד 23 5 2 30
נבחרו מחדש 19 4 2 25
הפסידו Decrease 1 רפובליקני הוחלף על ידי Increase 1 דמוקרטי
Decrease 4 דמוקרטים הוחלפו על ידי Increase 4 רפובליקנים
Steady Steady Steady Steady 5
תוצאה 20 8 2 0 0 0 30
בחירות מיוחדות
מינוי זמני התמודד 1 1 2
נבחרו בפועל 1 1 2
תוצאה 1 1 0 0 0 0 2
סך כל הנבחרים 22 11 2 0 0 0 35
רווח/הפסד נקי Decrease 2 Increase 2 Steady Steady Steady Steady 2
סך כל הקולות ברמה הארצית 52,224,867 34,722,926 808,370 590,051 200,599 1,262,765 90,473,222
אחוזים 58.17% 38.67% 0.90% 0.66% 0.22% 1.41% 100%
תוצאה סופית 45 53 2 0 0 0 100

שינויים בהרכב הסנאט עריכה

לפני הבחירות עריכה

D1
אלבמה
רווח
D2 D3 D4 D5 D6 D7 D8 D9 D10
D20 D19 D18 D17 D16 D15 D14 D13 D12 D11
D21 D22 D23 D24
קליפורניה
התמודד
D25
קונטיקט
התמודד
D26
דלאוור
התמודד
D27
פלורידה
התמודד
D28
הוואי
התמודד
D29
אינדיאנה
התמודד
D30
מרילנד
התמודד
D40
דקוטה הצפונית
התמודד
D39
ניו יורק
התמודד
D38
ניו מקסיקו
התמודד
D37
ניו ג'רזי
התמודד
D36
מונטנה
התמודד
D35
מיזורי
התמודד
D34
מינסוטה (בחירות מיוחדות)
התמודד
D33
מינסוטה (בחירות מיוחדות)
התמודד
D32
מישיגן
התמודד
D31
מסצ'וסטס
התמודד
D41
אוהיו
התמודד
D42
פנסילבניה
התמודד
D43
רוד איילנד
התמודד
D44
וירג'יניה
התמודד
D45
וושינגטון
התמודד
D46
וירג'יניה המערבית
התמודד
D47
ויסקונסין
התמודד
I1
מיין
התמודד
I2
ורמונט
התמודד
R51
יוטה
פרש
← רוב
R41 R42 R43
מיסיסיפי (בחירות רגילות)
התמודד
R44
מיסיסיפי (בחירות מיוחדות)
התמודד
R45
נברסקה
התמודד
R46
נבדה
התמודד
R47
טקסס
התמודד
R48
ויומינג
התמודד
R49
אריזונה
פרש
R50
טנסי
פרש
R40 R39 R38 R37 R36 R35 R34 R33 R32 R31
R21 R22 R23 R24 R25 R26 R27 R28 R29 R30
R20 R19 R18 R17 R16 R15 R14 R13 R12 R11
R1 R2 R3 R4 R5 R6 R7 R8 R9 R10

אחרי הבחירות עריכה

D1 D2 D3 D4 D5 D6 D7 D8 D9 D10
D20 D19 D18 D17 D16 D15 D14 D13 D12 D11
D21 D22 D23 D24
קליפורניה
נבחר מחדש
D25
קונטיקט
נבחר מחדש
D26
דלאוור
נבחר מחדש
D27
הוואי
נבחר מחדש
D28
מרילנד
נבחר מחדש
D29
מסצ'וסטס
נבחר מחדש
D30
מישיגן
נבחר מחדש
D40
וירג'יניה
נבחר מחדש
D39
רוד איילנד
נבחר מחדש
D38
פנסילבניה
נבחר מחדש
D37
אוהיו
נבחר מחדש
D36
ניו יורק
נבחר מחדש
D35
ניו מקסיקו
נבחר מחדש
D34
ניו ג'רזי
נבחר מחדש
D33
מונטנה
נבחר מחדש
D32
מינסוטה (בחירות מיוחדות)
נבחר[א]
D31
מינסוטה (בחירות רגילות)
נבחר מחדש
D41
וושינגטון
נבחר מחדש
D42
וירג'יניה המערבית
נבחר מחדש
D43
ויסקונסין
נבחר מחדש
D44
אריזונה
רווח
D45
נבדה
רווח
I1
מיין
נבחר מחדש
I2
ורמונט
נבחר מחדש
R53
דקוטה הצפונית
רווח
R52
מיזורי
רווח
R51
אינדיאנה
רווח
← רוב
R41 R42 R43
מיסיסיפי (בחירות רגילות)
נבחר מחדש
R44
מיסיסיפי (בחירות מיוחדות)
נבחר[א]
R45
נברסקה
נבחר מחדש
R46
טנסי
שמירה
R47
טקסס
נבחר מחדש
R48
יוטה
שמירה
R49
ויומינג
נבחר מחדש
R50
פלורידה
רווח
R40 R39 R38 R37 R36 R35 R34 R33 R32 R31
R21 R22 R23 R24 R25 R26 R27 R28 R29 R30
R20 R19 R18 R17 R16 R15 R14 R13 R12 R11
R1 R2 R3 R4 R5 R6 R7 R8 R9 R10
מקרא
D# דמוקרטים
R# רפובליקנים
I# עצמאים, חוברים אל הדמוקרטים

ניצחונות והפסדים עריכה

פרישות עריכה

קובץ:2018 United States Senate elections retirements map.svg
מפת פרישות:
  סנאטור רפובליקני מכהן
  סנאטור דמוקרטי מכהן
  סנאטור עצמאי מכהן
  סנאטור רפובליקני פורש

שלושה רפובליקנים פרשו במקום להתמודד לבחירה מחדש.

מדינה סנאטור גיל בסיום
הכהונה
החל לכהן
בשנת
הוחלף על ידי
אריזונה ג'ף פלייק 56 2013 קירסטן סינמה
טנסי בוב קורקר 66 2007 מרשה בלקברן
יוטה אורין האץ' 84 1977 מיט רומני

הפסדים עריכה

ארבעה דמוקרטים ורפובליקני אחד התמודדו בבחירות מחדש אך הפסידו בבחירות הכלליות.

מדינה סנאטור החל לכהן
בשנת
הוחלף על ידי
פלורידה ביל נלסון 2001 ריק סקוט
אינדיאנה ג'ו דונלי 2013 מייק בראון
מיזורי קלייר מקסקיל 2007 ג'וש הולי
נבדה דין הלר 2011[ב] ג'קי רוזן
דקוטה הצפונית היידי הייטקאמפ 2013 קווין קריימר

שינויים לאחר הבחירות עריכה

רפובליקני אחד התפטר לפני תחילת הקונגרס ה-116 ב-31 בדצמבר 2018, ורפובליקני נוסף התפטר במהלך הקונגרס ה-116 מסיבות בריאותיות. שניהם הוחלפו על ידי מינויים רפובליקנים.

מדינה סנאטור הוחלף על ידי
אריזונה
(קבוצה 3)
ג'ון קייל מרתה מקסאלי
ג'ורג'יה
(קבוצה 3)
ג'וני אייזקסון קלי לפלר

סיכום ההתמודדויות עריכה

בחירות מיוחדות במהלך הקונגרס הקודם עריכה

בכל בחירות מיוחדות, כהונת הזוכה מתחילה מיד לאחר אישור תוצאות הבחירות על ידי ממשלת המדינה.

הבחירות מסודרות לפי תאריך ולאחר מכן לפי מדינה.

מדינה סנאטור מכהן מצב מועמדים
סנאטור מפלגה היסטוריית בחירות
מינסוטה
(קבוצה 2)
טינה סמית' DFL 2018 (מינוי) המינוי הזמני נבחר.

טינה סמית' (DFL) 53.0%
קארין האוסלי (אנ') (רפובליקנית) 42.4%
שרה ולינגטון (Legal Marijuana Now) 3.7%
ג'רי טרויאן (אנ') (עצמאי) 0.9%

מיסיסיפי
(קבוצה 2)
סינדי הייד-סמית רפובליקנית 2018 (מינוי) המינוי הזמני נבחר.

סינדי הייד-סמית (רפובליקנית) 53.6%[2]
מייק אספי (דמוקרטי) 46.4%[2]


בחירות לקראת הקונגרס הבא עריכה

בבחירות הכלליות הללו, הזוכים נבחרו לכהונה המתחילה ב־3 בינואר 2019.

כל הבחירות עוסקות במושבים מקבוצה 1 והן מסודרות לפי מדינה.

מדינה סנאטור מכהן תוצאה מועמדים
סנאטור מפלגה היסטוריית בחירות
אריזונה ג'ף פלייק רפובליקני 2012 הסנאטור המכהן פרש.
ניצחון דמוקרטי.

קירסטן סינמה (דמוקרטית) 50.0%
מרתה מקסאלי (רפובליקנית) 47.6%
אנג'לה גרין (הירוקים) 2.4%

קליפורניה דיאן פיינסטיין דמוקרטית 1992 (בחירות מיוחדות)
1994
2000
2006
2012
הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

דיאן פיינסטיין (דמוקרטית) 54.2%
קווין דה לאון (אנ') (דמוקרטי) 45.8%

קונטיקט כריס מרפי דמוקרטי 2012 הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

כריס מרפי (דמוקרטי) 59.5%
מתיו קורי (רפובליקני) 39.4%

אחרים
ריצ'רד ליון (ליברטריאני) 0.6%
ג'ף ראסל (הירוקים) 0.5%


דלאוור טום קרפר דמוקרטי 2000
2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

טום קרפר (דמוקרטי) 60.0%
רוברט ארלט (רפובליקני) 37.8%

אחרים
דמיטרי תאודורופולוס (הירוקים) 1.2%
נאדין פרוסט (ליברטריאנית) 1.1%


פלורידה ביל נלסון דמוקרטי 2000
2006
2012
הסנאטור המכהן הפסיד בבחירות.
ניצחון רפובליקני.
המנצח דחה את כהונתו עד 8 בינואר 2019,
כדי להשלים את כהונתו כמושל פלורידה.

ריק סקוט (רפובליקני) 50.1%
ביל נלסון (דמוקרטי) 49.9%

הוואי מייזי הירונו דמוקרטית 2012 הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

מייזי הירונו (דמוקרטית) 71.2%
רון קרטיס (רפובליקני) 28.8%

אינדיאנה ג'ו דונלי דמוקרטי 2012 הסנאטור המכהן הפסיד בבחירות.
ניצחון רפובליקני.

מייק בראון (רפובליקני) 50.9%
ג'ו דונלי (דמוקרטי) 45.0%
לוסי ברנטון (ליברטריאנית) 4.0%

מיין אנגוס קינג עצמאי 2012 הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

אנגוס קינג (עצמאי) 54.3%
אריק ברייקי (אנ') (רפובליקני) 35.2%
זאק רינגלסטיין (דמוקרטי) 10.4%

מרילנד בן קרדין דמוקרטי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

בן קרדין (דמוקרטי) 64.9%
טוני קמפבל (רפובליקני) 30.3%
ניל סיימון (אנ') (עצמאי) 3.7%
ארווין ווהרה (ליברטריאני) 1.0%

מסצ'וסטס אליזבת וורן דמוקרטית 2012 הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

אליזבת וורן (דמוקרטית) 60.4%
ג'ף דיהל (אנ') (רפובליקני) 36.2%
שיווה איאדוראי (עצמאי) 3.4%

מישיגן דבי סטייבנו דמוקרטית 2000
2006
2012
הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

דבי סטייבנו (דמוקרטית) 52.3%
ג'ון ג'יימס (רפובליקני) 45.8%

אחרים
מרסיה סקווייר (עצמאית) 1.0%
ג'ורג' האפמן השלישי (החוקה) 0.6%
ג'ון וילהלם (החוק הטבעי) 0.4%


מינסוטה איימי קלובשר DFL 2006
2012
הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

איימי קלובשר (DFL) 60.3%
ג'ים ניוברגר (אנ') (רפובליקני) 36.2%
דניס סקולר (Legal Marijuana Now) 2.5%
פולה מ. אוברבי (הירוקים) 0.9%

מיסיסיפי רוג'ר ויקר רפובליקני 2007 (מינוי)
2008 (בחירות מיוחדות)
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

רוג'ר ויקר (רפובליקני) 58.5%
דייוויד באריה (אנ') (דמוקרטי) 39.5%

אחרים
דני בדוול (ליברטריאני) 1.4%
שון או'הרה (רפורמה) 0.6%


מיזורי קלייר מקסקיל דמוקרטית 2006
2012
הסנאטורית המכהנת הפסידה בבחירות.
ניצחון רפובליקני.

ג'וש הולי (רפובליקני) 51.4%
קלייר מקסקיל (דמוקרטית) 45.6%

אחרים
קרייג או'דיר (עצמאי) 1.4%
ג'אפת' קמפבל (ליברטריאני) 1.1%
ג'ו קריין (הירוקים) 0.5%


מונטנה ג'ון טסטר דמוקרטי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

ג'ון טסטר (דמוקרטי) 50.3%
מאט רוזנדייל (רפובליקני) 46.8%
ריק ברקנרידג' (ליברטריאני) 2.9%

נבדה דין הלר רפובליקני 2011 (מינוי)
2012
הסנאטור המכהן הפסיד בבחירות.
ניצחון דמוקרטי.

ג'קי רוזן (דמוקרטית) 50.4%
דין הלר (רפובליקני) 45.4%

אחרים
ברי מייקלס (עצמאי) 1.0%
טים הייגן (ליברטריאני) 0.9%
קאמאו באקרי (האמריקאית העצמאית (אנ')) 0.7%


ניו ג'רזי בוב מננדז דמוקרטי 2006 (מינוי)
2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

בוב מננדז (דמוקרטי) 54.0%
בוב הוגין (אנ') (רפובליקני) 42.8%

אחרים
מדליין הופמן (הירוקים) 0.8%
מאריי סברין (אנ') (ליברטריאני) 0.7%
נטלי ריברה (עבור העם) 0.6%
טרישיה פלאנאגן (יום חדש ניו ג'רזי) 0.5%
קווין קימפל (עשה זאת פשוט) 0.3%
האנק שרודר (צמיחה כלכלית) 0.3%


ניו מקסיקו מרטין היינריך דמוקרטי 2012 הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

מרטין היינריך (דמוקרטי) 54.1%
מיק ריץ' (רפובליקני) 30.5%
גארי ג'ונסון (ליברטריאני) 15.4%

ניו יורק קירסטן ג'יליברנד דמוקרטית 2009 (מינוי)
2010 (בחירות מיוחדות)
2012
הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

קירסטן ג'יליברנד (דמוקרטית) 67.0%
קלה קיאבאצ'י פארלי (רפובליקני) 33.0%

דקוטה הצפונית היידי הייטקאמפ דמוקרטית-NPL 2012 הסנאטורית המכהנת הפסידה בבחירות.
ניצחון רפובליקני.

קווין קריימר (רפובליקני) 55.5%
היידי הייטקאמפ (דמוקרטית-NPL) 44.5%

אוהיו שרוד בראון דמוקרטי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

שרוד בראון (דמוקרטי) 53.4%
ג'ים רנאצ'י (רפובליקני) 46.6%

פנסילבניה בוב קייסי דמוקרטי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

בוב קייסי (דמוקרטי) 55.7%
לו בארלטה (רפובליקני) 42.6%

אחרים
דייל קרנס (ליברטריאני) 1.0%
ניל גייל (הירוקים) 0.6%


רוד איילנד שלדון וייטהאוס דמוקרטי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

שלדון וייטהאוס (דמוקרטי) 61.6%
רוברט פלאנדרס (אנ') (רפובליקני) 38.4%

טנסי בוב קורקר רפובליקני 2006
2012
הסנאטור המכהן פרש.
נותר בשליטה רפובליקנית.

מרשה בלקברן (רפובליקנית) 54.7%
פיל ברדסן (דמוקרטי) 43.9%

אחרים
טרודי אוסטין (עצמאית) 0.4%
דין היל (עצמאי) 0.4%
כריס טוד (עצמאי) 0.2%
ג'ון קאריקו (עצמאי) 0.2%
ברטון פיליפס (עצמאי) 0.1%
קווין מקנטס (עצמאי) 0.1%


טקסס טד קרוז רפובליקני 2012 הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

טד קרוז (רפובליקני) 50.9%
בטו או'רורק (דמוקרטי) 48.3%
ניל דיקמן (ליברטריאני) 0.8%

יוטה אורין האץ' רפובליקני 1976
1982
1988
1994
2000
2006
2012
הסנאטור המכהן פרש.
נותר בשליטה רפובליקנית.

מיט רומני (רפובליקני) 62.6%
ג'ני וילסון (אנ') (דמוקרטית) 30.9%
טים אאלדרס (החוקה) 2.7%
קרייג בואודן (ליברטריאני) 2.6%
ריד מקונדלס (האמריקאית העצמאית) 1.2%

ורמונט ברני סנדרס עצמאי 2006
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

ברני סנדרס (עצמאי) 67.4%
לורנס זופן (רפובליקני) 27.5%

וירג'יניה טים קיין דמוקרטי 2012 הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

טים קיין (דמוקרטי) 57.1%
קורי סטיוארט (אנ') (רפובליקני) 41.1%
מאט ווטרס (ליברטריאני) 1.8%

וושינגטון מריה קנטוול דמוקרטית 2000
2006
2012
הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

מריה קנטוול (דמוקרטית) 58.4%
סוזן האצ'יסון (אנ') (רפובליקנית) 41.6%

וירג'יניה המערבית ג'ו מנצ'ין דמוקרטי 2010 (בחירות מיוחדות)
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

ג'ו מנצ'ין (דמוקרטי) 49.6%
פטריק מוריסי (רפובליקני) 46.3%
ראסטי הולן (ליברטריאני) 4.1%

ויסקונסין תמי בולדווין דמוקרטית 2012 הסנאטורית המכהנת נבחרה מחדש.

תמי בולדווין (דמוקרטית) 55.4%
לי ווקמיר (אנ') (רפובליקנית) 44.6%

ויומינג ג'ון באראסו רפובליקני 2007 (מינוי)
2008 (בחירות מיוחדות)
2012
הסנאטור המכהן נבחר מחדש.

ג'ון באראסו (רפובליקני) 67.1%
גרי טראונר (אנ') (דמוקרטי) 30.1%
ג'ו פורמבו (ליברטריאני) 2.8%

המרוצים הצמודים ביותר עריכה

ב-12 מרוצים מרווח הניצחון היה פחות מ-10%:

מדינה המפלגה המנצחת מרווח הניצחון
פלורידה רפובליקני (מהפך) 0.12%
אריזונה דמוקרטי (מהפך) 2.34%
טקסס רפובליקני 2.57%
וירג'יניה המערבית דמוקרטי 3.31%
מונטנה דמוקרטי 3.55%
נבדה דמוקרטי (מהפך) 5.03%
מיזורי רפובליקני (מהפך) 5.81%
אינדיאנה רפובליקני (מהפך) 5.89%[3]
מישיגן דמוקרטי 6.51%
אוהיו דמוקרטי 6.85%
מיסיסיפי (בחירות מיוחדות) רפובליקני 7.27%
קליפורניה דמוקרטי 8.33%[4]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הבחירות לסנאט של ארצות הברית]] בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ 1 2 המינוי הזמני נבחר
  2. ^ מונה לתפקיד לאחר התפטרותו של ג'ון אנסין.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בבחירות נבחרו הסנאטורים ברני סנדרס ואנגוס קינג העצמאיים, אך בפועל הם משתייכים למחנה הדמוקרטי בסנאט ומצביעים עמו
  2. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ אינדיאנה הייתה מדינת מפתח.
  4. ^ תחת שיטת "הפריימריז בג'ונגל" של קליפורניה, הבחירות הכלליות התקיימו בין שני דמוקרטים.