האריה השואג
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הרוגי הקרב על תל חי |
| מיקום | בית הקברות כפר גלעדי - תל חי |
| מדינה | ישראל ישראל |
.JPG){kind=link}
האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפַּסָּל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות כפר גלעדי - תל חי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920. הוא נחשב לאחד הפסלים המפורסמים בישראל.
רקע עריכה
אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת הפסל היה של אברהם מלניקוב, שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה. הביצוע נדחה מחוסר מימון, עד שהמימון הושג במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים. ביולי 1928 החל הוועד הלאומי למנות ועדה בה היו חברים חיים נחמן ביאליק, אנה טיכו וד"ר ואן וניסלנד (Van Vriesland), על מנת לבחון הצעות שיוגשו לתחרות[1] לבסוף הוחלט לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.
העבודות החלו בשנת 1928. האנדרטה הועמדה בסוף שנת 1933,[2] ונחנכה ב-22 בפברואר 1934.[3] בפיסול המצבה סייעו יהודה קופילביץ ויצחק שדה, וסתתים בוגרי בית הספר לאמנות "בצלאל".
תיאור עריכה
המצבה המסיבית משמשת כן הנושא את פסל האריה, היא עשויה מקונגלומרט כפר גלעדי (תלכיד מחלוקי אבן גיר קשים מתקופת האאוקן). בחזיתה לוח אבן שעליו חקוקה הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו", ומתחתיה חקוקים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, יוסף טרומפלדור, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק, שניאור שפושניק, אהרן שר וזאב (ויליאם) שרף[4].
האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק בהשראת תבליטים אשוריים. פניו של הפסל פונות למזרח וראשו מורם בשאגה. האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה, מסמל כוח וניצחון. סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות ה"כנענית", והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.
עם הקמתה נראתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו היה מאוכלס בכפרים ערביים וביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מיד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער.
מחוות עריכה
הארי השואג הופיע משנת 1974 על סמל העיר קריית שמונה.
ב-15 במרץ 1984 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות הפיסול", שבה נכלל בול של ציור של האדרטה למגיני תל חי. השירות הבולאי מכר 590,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב-3 בדצמבר 1984 .[5]
בשנת 2021 הציב האמן דוד (דוכי) כהן פסל בדמותו של האריה השואג בשער של בית משיח בורוכוף בירושלים.[6]
המתקפה על איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, י"א באדר ה'תשפ"ו, נקראה בישראל מבצע שאגת הארי. שם המבצע הוא מחווה לשם הפסל.[7]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גדעון עפרת, למי שאג האריה, בתוך: אצבע הגליל, 1900–1967, מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, (עורך: מרדכי נאור), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב-1991.
- יעקב דימנט, אנדרטה בצורת אריה שואג, בתוך: לא היה זה חלום, תל אביב: הוצאת ירון גולן, תשס"ו-2006, עמ' 156–157.
- האריה השואג באתר אבני מורשת
קישורים חיצוניים עריכה
- תצלומים מזמן הצבת הפסל
- סרטונים טקס יום תל חי לרגלי האריה השואג, י"א באדר תש"י. יומני כרמל מרץ 1950 (התחלה 3:24)
- גיל וייסבלאי, כך הקים הפסל אברהם מלניקוב את אנדרטת האריה השואג, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
- קטע שביל ישראל העובר באנדרטה.
הערות שוליים עריכה
- ^ Monument to Trumpeldor and Comred,The Palestine Bulletin, 29 ביולי 1928
- ^ מצבת תל־חי, דבר, 3 בדצמבר 1933.
- ^ גילוי המצבה על קבר מגיני תל־חי, דבר, 23 בפברואר 1934.
- ^ (זאב) שַרף
- ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 239
- ^ פוסט בדף הפייסבוק של האמן דוד (דוכי) כהן
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "שאגת הארי", אחרי "עם כלביא" | השם והסמליות: "השאגה נשמעת בעולם כולו", באתר ynet, 28 בפברואר 2026