השכונה הגדולה ביותר ברובע זה היא שכונת ביילמרמיר (Bijlmermeer). האזור הפך מיועד לבניה בשנות ה-60 ותוכנן על ידי האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה (Le Corbusier) והאדריכל הראשי של ביילמרמיר זיגפריד נסוט (Siegfried Nassuth). תוכניתם כללה סלילת כבישים וגשרים עם נתיבים נפרדים למכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים והולכי רגל. בניית כ-18,000 דירות שמתוכם כ-13,000 במגדלים והפיכת האזור למודרני וחדשני.
בשנת 1963 החלה בנייתו של מגדל הוחורד (Hoogoord) הנחשב למגדל הראשון בשכונה ובנייתו הושלמה בשנת 1968.
בשנת 1975 הושלמה בניית הדירה האחרונה בפרויקט הדיור במגדלים (כ-13,000 דירות).
בשנת 1977 נחנך קו המטרו הראשון באמסטרדם, בעזרתו תושבי הרובע יכלו להגיע אל מרכז העיר.
למרות הפרויקט היוקרתי, השכונה החדשה לא הייתה פופולרית כפי שציפו. השכונות ברובע הפכו למקום מגורים בעל איכות חיים נמוכה עם אוכלוסייה זרה ושיעורי אבטלה גבוהים.
בתאריך 4 באוקטובר 1992 התרסק מטוס מטען של חברת אל על מסוג בואינג 747-258f, בטיסה מספר 1862, על שני בנייני מגורים (Groeneveen en Kruitberg) בשכונת ביילמר באסון נהרגו 43 אנשים, בהם צוות הטיסה שמנה שלושה אנשי צוות ישראלים ונוסעת ישראלית אחת. אסון ביילמר (Bijlmerramp) הוא התאונה האווירית הקטלנית היחידה של "אל על".
בשלהי שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הפך האזור שמסביב לתחנת הרכבת לאזור עסקים מתפתח ופופולרי.
במסגרת תוכנית לפיתוח עירוני, נבנו מגדלים חדשים, שהחליפו שכונות קטנות ואזורים מיושנים רחובות הורחבו ונפתחו בתי עסק חדשים.
