דיק מקגווייר
פעולות נוספות
| לידה |
26 בינואר 1926 ניו יורק שבארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 3 בפברואר 2010 (בגיל 84) | ||
| גובה | 1.83 מטר | ||
| עמדה | רכז | ||
| מכללה |
אוניברסיטת סנט ג'ון דארטמות' קולג' | ||
| דראפט |
בחירה שביעית, 1949 ניו יורק ניקס | ||
| היכל התהילה | הוצג כשחקן בשנת 1993 | ||
| קבוצות כשחקן | |||
| |||
| הישגים כשחקן | |||
|
חמישיית העונה השנייה (1951) 7 בחירות למשחק האולסטאר (1951, 1952, 1954–1956, 1958, 1959) | |||
| קבוצות כמאמן | |||
| |||
ריצ'רד ג'וזף "דיק" מקגווייר (באנגלית: Richard Joseph "Dick" McGuire; 26 בינואר 1926 – 3 בפברואר 2010) היה כדורסלן ומאמן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1949–1960. בשנת 1993 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל כשחקן.[1]
קריירה מקצועית עריכה
מקגווייר נבחר על ידי ניו יורק ניקס בבחירה השביעית של דראפט ה-NBA לשנת 1949.[2] ב-8 עונותיו הראשונות שיחק במדי הניקס, ועזר לקבוצה להעפיל 3 פעמים לגמר ה-NBA, בעונות 1953-1951, לצד מקס זסלופסקי, וינס בורילה והארי גלאטין. לקראת עונת 1957/1958 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס עבור בחירת דראפט, ושיחק בקבוצה במשך 3 עונות, בין היתר לצד ג'ורג' יארדלי, ג'ין שו, הארי גלאטין וביילי האוול.
מקגווייר התאפיין כמנהל משחק חכם ושקול, שניחן בראיית משחק מצוינת ויכולות מסירה גבוהות. ב-7 עונותיו הראשונות בניקס הוביל מקגווייר את הקבוצה באסיסטים, וב-10 מתוך 11 עונותיו ב-NBA דורג כאחד מעשרת מוסרי האסיסטים המובילים בליגה.[1] במהלך הקריירה נבחר 7 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, ובעונת 1950/1951 נבחר לחמישייה השנייה של העונה. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 8.0 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק.[3]
במהלך עונתו השלישית והאחרונה כשחקן הפיסטונס, 1959/1960, מונה מקגווייר למחליפו של רד רוצ'ה כמאמן הקבוצה, והחזיק בתפקיד של מאמן-שחקן עד סיום העונה. הוא המשיך לאמן את הקבוצה עד סיום עונת 1962/1963, ובכל ארבע עונותיו כמאמן העפילה דטרויט לפלייאוף. באמצע עונת 1965/1966 החליף בניקס את המאמן הארי גלאטין, ואימן את הקבוצה בשנתיים הבאות, עד אמצע עונת 1967/1968 בה החליף אותו רד הולצמן. מאזן הניצחונות הכולל של מקגווייר כמאמן ראשי ב-NBA עומד על 197 ניצחונות ו-260 הפסדים.[4]
בשנת 1992 הוציאו הניקס לגמלאות את גופייתו של מקגווייר, עם המספר 15.[5] בשנת 1993 הוצג מקגווייר כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל, שנה לאחר שהוצג אחיו הצעיר אל מקגווייר, ששיתף איתו פעולה בניקס בין השנים 1951–1953. בכך הפכו האחים מקגווייר לצמד האחים היחיד אי פעם שהוצג בהיכל התהילה.[1]
ב-3 בפברואר 2010 מת מקגווייר כתוצאה מקרע באבי העורקים, בגיל 84.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg דיק מקגווייר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png דיק מקגווייר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg דיק מקגווייר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg דיק מקגווייר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg דיק מקגווייר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D דיק מקגווייר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg דיק מקגווייר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg דיק מקגווייר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg דיק מקגווייר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png דיק מקגווייר, באתר פינטרסט
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-WNBA
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
- פרופיל, באתר היורוליג
- פרופיל, באתר ליגת העל הספרדית בכדורסל (בספרדית)
- סטטיסטיקות האימון ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
- דיק מקגווייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 דף השחקן, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1949, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של מקגווייר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של מקגווייר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ מספרי הגופיות שהוצאו לגמלאות על ידי ניו יורק ניקס, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ ההודעה על מותו של מקגווייר, באתר ESPN, 4 בפברואר 2010