Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דיאן דה פרימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף דיאן די פרימה)
דיאן דה פרימהֿ
Diane di Prima
דיאן דה פרימה, 2004
דיאן דה פרימה, 2004
שפות היצירה אנגלית
תקופת פעילות 1958–2020 (כ־62 שנים)

דיאן דה פרימה (באנגלית: Diane di Prima;‏ 6 באוגוסט 1934 – 25 באוקטובר 2020) הייתה משוררת ואמנית אמריקאית. כמו כן, הייתה סופרת פרוזה, מחזאית, פעילה חברתית ומורה. די פרימה חיברה מעל ארבעים ספרים ויצירותיה תורגמו ליותר מ-20 שפות.

ראשית חייה עריכה

דה פרימה נולדה בברוקלין, ניו יורק ב-1934. היא למדה בתיכון האנטר קולג', שמנוהל וממומן על ידי מכללת האנטר, ובמכללת סווארת'מור לפני שעזבה כדי להיות משוררת בעיר מנהטן. הביבליוגרפיה האינטרנטית הרשמית שלה בשם "a second generation American of Italian descent" (סבה מצד אמה, דומניקו מלוצ'י, היה אנרכיסט פעיל, שנקשר לקרלו טרסקה ואמה גולדמן)."[1] די פרימה החלה לכתוב כבר כילדה ועד גיל 19 בהדרכה של עזרא פאונד וקנת פצ'ן. ספר השירה הראשון שלה, This Kind of Bird Flies Backward, פורסם בשנת 1958 על ידי אתי ולירוי ג'ונס' טוטם.

מעורבות בתנועת הביט עריכה

די פרימה בילתה את שנות ה-50 המאוחרות וה-60 המוקדמות במנהטן, שם היא לקחה חלק בפעילות של תנועת הביט. היא בילתה גם זמן בקליפורניה בסטינסון ביץ' וקניון טופנגה, חזרה לניו יורק אך בסופו של דבר עברה לסן פרנסיסקו לצמיתות. די פרימה הייתה דמות מגשרת בין תנועת הביט והיפים, כמו גם בין אומני החוף המזרחי לאומני החוף המערבי.

היא ערכה את "The Floating Bear" עם אמירי ברקה (לירוי ג'ונס), והייתה שותפה לייסוד של התיאטרון הפואטי והוצאת השירה. בכמה הזדמנויות היא התמודדה עם האשמות וגינואים מצד ממשלת ארצות הברית בשל עבודתה עם ה-"New York Poets Theatre" וה-"newspaper The Floating Bear". ב-1961 היא אף נעצרה על ידי הבולשת הפדרלית על פרסום של שני שירים ב-"The Floating Bear". על פי די פרימה, המשטרה הטרידה אותה בשל אופי השירה שלה.[2] ב-1966, היא בילתה קצת זמן במילברוק עם קהילת הפסיכדלית של טימותי לירי. באביב 1966 הדפיסה את שתי מהדורות הראשונות של "Psychodelic Prayers".

ב-1969 היא כתבה, בשם בדוי, את הזכרונות שלה מתקופת פעילותה בתנועת הביט: "Memoirs of a Beatnik." משנת 1974 ועד שנת 1997, די פרימה לימדה שירה בבית ספר ג'ק קרואק לפואטיקה ערטילאית, השייך למכון נרופה שבבולדר, קולורדו, היא חלקה את התוכנית עם חברים מהביט, אלן גינסברג (מייסד ושותף של התוכנית), ויליאם בורוז, גרגורי קורסו, ואחרים. בשנת 2001 היא פרסמה את "Recollections of My Life as a Woman: The New York Years."

קריירה עריכה

בשנות ה-60 המאוחרות, היא עברה להתגורר לקליפורניה (שם היא התגוררה מאז ועד למותה). בקליפורניה, די פרימה הייתה מעורבת בתנועת הדיגרים, למדה בודהיזם, סנסקריט, גנוסטיקה ואלכימיה. ב-1966 היא חתמה על הסכם התנגדות למלחמת וייטנאם.[3] היא גם פרסמה את עבודותיה העיקריות, The long poem Loba, ב-1978, במהדורה מוגדלת ב-1998. ספר עם מבחר שירים בשם "Pieces of a Song", אשר פורסם בשנת 1990 והוציאה גם ספר זכרונות, "Recollections of My Life as a Woman", בשנת 2001. בשנת 2009, די פרימה הייתה מועמדת לפרס המשורר של סן פרנסיסקו. בסן פרנסיסקו יש היום תנועה שמקדמת קריאה של רחוב בעיר על שמה של די פרימה.[4] ב-1960 החלה לעבוד כצלמת וכאמנית קולאז. בשנותיה האחרונות היא אף ציירה ציורים בצבעי מים.

די פרימה שיתפה פעולה עם הבמאית מלאני לה רוסה כדי להפיק את הסרט התיעודי "עיסוק בשירה: סרט עם דיאן די פרימה." לסרט יש משמעות היסטורית משום שהוא הסרט היחידי שהתמקד אך ורק בעבודה של די פרימה, תכנים נדירים, קטעי ארכיון והקלטות של די פרימה קוראת קטעים שלה משנת 1974. הסרט נרכש על אוניברסיטת נרופה, אוניברסיטה לה היו קשרים עמוקים עם די פרימה. הסרט הוצג בפרויקט השירה בניו יורק, Poetry Center at San Francisco State University. הסרט כולל גם קריאה של חומרים חדשים של די פרימה, אשר נקראים על ידיה ועל ידי אנשים נוספים, כולל קריאה ספונטנית מ-2007 של "The Poetry Deal" אשר די פרימה מקריאה בסלון שלה, כמו גם הקלטה מ-2009 של די פרימה מפסטיבל גלוסטר, "Song for Baby-o". נוסף על כך גם כמה סרטי שירה שונים צולמו כדי להראות את האסתטיקה המיוחדת של די פרימה. בתגובות לסרט נאמר שניתן לשים לב כי סרט זה מאפשר לצופה "חוויה של מיוחדת של יצירות מאת די פרימה" ו"אירוע מדהים הנובע מליבה השופע של די פרימה, מראה אינטימי ליצירת השירים שלה", הסרט מציג דרך עבור כל מי שמחפש לדעת יותר של החיים והעבודה של די פרימה.

על פי האתר הרשמי של די פרימה, היא לימדה בסדנאות, שהפופולרית ביניהן הייתה סדנה שבה היא לימדה איך לשלב בין ציורים או תמונות למילים. לדי פרימה היו כמה יצירות בתהליך כתיבה, כולל פרסום של "הנשימה האחרונה" (Last Gasp), המהדורה מורחבת של Revolutionary Letters, אשר כללו למעלה מ-20 שירים חדשים. על פי קרן השירה, די פרימה "לימדה בבית הספר "ג'ק קרואק לפואטיקה ערטילאית", לאומנויות מלאכותית שבקליפורניה, ובתוכנית מאסטר בפואטיקה בניו קולג', קליפורניה. עבודותיה של די פרימה מוצגות ונלמדות באוניברסיטת לואיוויל, אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל בספריות צ'פל היל."[5]השירה שלה לעיתים קרובות הציגה מאבקים חברתיים ופוליטיים שהתרחשו בשנות ה-60 ו-70. למרות שרוב שיריה הציגו בעיות חברתיות ופולטיות, היו לה גם עבודות רבות על יחסיים בין-אישיים וסיפורים מחייה. רוב החומרים האחרונים שלה עסקו בנושאים נשיים ונושאים דתיים, במיוחד פילוסופיות המזרח.[6]

די פרימה נפטרה ב-25 באוקטובר 2020. הותירה אחריה חמישה ילדים: ז'אן די פרימה, דומיניק די פרימה, אלכס מרלו, טרה מרלו, רודי די פרימה. היא נישאה לאלן מרלו ב-1962 (התגרשה ב-1969), ובשנת 1972 התחתנה עם גרנט פישר (והתגרשה ב-1975).[7]

רשימת כתבים עריכה

  • This Kind of Bird Flies Backward, Totem Press, New York, 1958
  • Dinners and Nightmares (short stories), Corinth Books, 1961 (reissued Last Gasp, 1998)
  • Seven Love Poems from the Middle Latin (translations), The Poets Press, 1965
  • Poems for Freddie, 1966
  • War Poems (editor), Poets Press, New York, 1968
  • Memoirs of a Beatnik, Olympia Press, 1969 (reissued with new afterword, Last Gasp, 1988)
  • The Book of Hours, 1970
  • "The Bell tower", No Mountains Poetry Project, Evanston, Il, 1976
  • Selected Poems: 1956-1975, North Atlantic Books, Plainfield, 1975
  • Loba, Part II, Eidolon Editions, Point Reyes, 1976
  • Selected Poems: 1956-1976, North Atlantic Books, 1977
  • Loba, Parts 1-8, 1978
  • Revolutionary Letters, City Lights, 1971
  • Pieces of a Song: Selected Poems, City Lights Bookstore, 1990
  • Recollections of My Life as a Woman The New York Years, Viking Press, NY, 2001
  • The Poetry Deal, City Lights Bookstore, 2014

לקריאה נוספת עריכה

  • Charters, Ann (ed.). The Portable Beat Reader. New York: Penguin Books, 1992. ISBN 0-670-83885-3 (hc); ISBN 0-14-015102-8 (pbk)
  • di Prima, Diane, and Jones, LeRoi [Imanu Amiri Baraka], eds. The Floating Bear, a newsletter: Numbers 1-37, 1961-1969. Introduction and notes adapted from interviews with Diane di Prima. La Jolla, California: Laurence McGilvery, 1973. ISBN 0-910938-54-7} (library binding)
  • di Prima, Diane. Recollections Of My Life As A Woman. Viking USA (2001). ISBN 0-670-85166-3

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דיאן דה פרימה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ Diane Di Prima Papers, Archives & Special Collections at the Thomas J. Dodd Research Center.
  3. ^ "Time Has Come, The .... We Will Refuse to Pay Our Federal Income Taxes Voluntarily".
  4. ^ "The people’s poet", City Insider, SFGate.
  5. ^ Diane di Prima biography at Poetry Foundation.
  6. ^ "Diane di Prima", The Beat Page.
  7. ^ Diane di Prima Papers, University of Louisville Archives & Special Collections.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דיאן_דה_פרימה&oldid=517086"