גלילות ארץ ישראל

גלילות ארץ ישראל הוא ספר מסעות יהודי־אשכנזי ביידיש מן המאה ה-17, המיוחס לרבי גרשון בן אליעזר הלוי יידלש מפראג. הספר מתאר מסע לארץ ישראל ולסביבותיה, ובייחוד את דרכי המסע, המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, ומשלב בו מעשיות וסיפורים על בני רכב, עשרת השבטים, נהר הסמבטיון וארצות מופלאות.

שער הספר והקדמתו נכתבו בעברית, אולם גוף הספר נכתב ביידיש. ונדפס לראשונה בלובלין בשנת ה'שצ"ה; מהדורה זו לא נשתמרה. לימים תורגם הספר לעברית בשם אגרת הקודש.

המחבר עריכה

מחבר הספר, רבי גרשון בן אליעזר הלוי יידלש מפראג, היה מחבר יהודי־אשכנזי בן המאה ה-17.

על תולדות חייו של המחבר ידוע מעט מאוד, ועיקר הידיעות עליו נשענות על הקדמת ספרו. בהקדמה הוא מציג עצמו כאחד מתושבי קהילת פראג, ומספר כי ראה להעלות על ספר את שמות המקומות שבהם קבורים הצדיקים, ואת המקומות שבהם עבר במסעו, "כפי סדר ההקפות גדולה וקטנה", מצפת ומירושלים.

במחקר המודרני הועלה ספק אם גרשון בן אליעזר היה נוסע ממשי, או שמא יש לראות בו בעיקר מחבר או מלקט של חיבור ספרותי־אגדי. לפיכך נוטים חוקרים לדון בו בעיקר בהקשר של ספרו, ולא כדמות ביוגרפית עצמאית.

תוכן הספר עריכה

גלילות ארץ ישראל מתאר דרכי מסע לארץ ישראל ולארצות הסמוכות לה, מקומות קדושים, קברי צדיקים ומסורות עממיות שונות. לצד תיאורי ארץ ישראל משולבים בספר סיפורים אגדיים ופנטסטיים על בני רכב, עשרת השבטים, ארצות שעל גדות נהר הסמבטיון, מדינות פרסטר ג'ון, ובריות משונות, ובהן בעלי חיים בעלי שלוש עיניים וחמש רגליים, בני אדם חסרי ראש, עופות יורקי אש ויצורים מופלאים אחרים.^[1]^[2]

בחיבור טוען המחבר כי נסע לארץ ישראל ולארצות המזרח, וכי עבר בדרכו דרך סלוניקי, אלכסנדריה, מכה וג'דה. בראשית הספר מובאות גם דרכי המסע האפשריות לארץ ישראל, ובהן מסלולים שיצאו מאירופה ועברו דרך מרכזים יהודיים ועות'מאניים.

לאחר ההקדמה מספר המחבר כי בשנת ה'שפ"ד (1624) נשבה ב"ארץ הטטרים", בעיר המכונה בספר "קרימונה". במחקר הוצע שאין לזהותה עם קרמונה שבאיטליה, אלא עם קירים, היא סטארי קרים שבחצי האי קרים. לדבריו, במקום ישב השליט "קמנטימר באשי", המזוהה עם קנטמיר פאשה (אנ'), והוא נשבה בידי שר המכונה "סולטאן מחמד מירזה". משם נשלח ל"ק״ק סעפה", המזוהה במחקר עם קפה, היא פאודוסיה, ולא עם סופיה כפי שהוצע בעבר. שם נפדה, לפי עדותו, בידי יהודי קושטא תמורת חמש מאות לייבן־טאלרים שימוש בתבנית גר עבור "Löwentaler" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר'). לאחר מכן המשיך ל"בחישצריה", היא בחצ'יסראי, בירתה של חאנות קרים.^[3]

מקורות החיבור עריכה

הספר אינו חיבור מסע מקורי בלבד, אלא משלב גם ליקוטים ועיבודים ממקורות קודמים. בין השאר כלולים בו ליקוטים מתורגמים מתוך ספר המסעות של רבי פתחיה מרגנשבורג. חלקו השני של הספר הוא תרגום ועיבוד של אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל, שנדפסה בוונציה בשנת ה'שפ"ו, בתוספת הוספות.^[4]

שילוב זה של תיאורי מסע, מסורות קברי צדיקים, ליקוטים מספרות מסעות קודמת ומעשיות אגדיות אופייני לספרות המסע היהודית העממית ביידיש בראשית העת החדשה.

מהדורות ותרגומים עריכה

הספר חובר ככל הנראה ביידיש, ונדפס לראשונה בלובלין בשנת ה'שצ"ה, עם הסכמות מהרב יואל סירקיש מקראקא בעל ה"ב"ח", ר' משה ר' מנדלש, ר' יוסף ר"א קלמנקש. מהדורה זו אבדה. לפי עדות מנשה בן ישראל, עותקי מהדורת לובלין נשרפו בוורשה בעצת הכמרים.^[5]

לאחר מכן נדפס הספר במהדורות נוספות, בהן אמסטרדם בשנת ה'תס"ה 1705, פיורדא בשנת ה'תפ"ד 1724, ופראג בשנת 1824. בשנת 1723 נדפס הספר באמסטרדם לצד מעשה בוך.^[6]

בשלב מאוחר יותר תורגם הספר לעברית, לרבות חלקים שמקורם היה עברי מלכתחילה. ההוצאה העברית הראשונה נדפסה באמסטרדם בשנת ה'תק"ט בשם אגרת הקודש.^[4]

אמינות החיבור עריכה

אמינותו ההיסטורית של המסע המתואר בגלילות ארץ ישראל שנויה במחלוקת. כבר במחקר המוקדם הוער כי החיבור כולל יסודות פנטסטיים רבים. אדולף אשר (אנ'), שעסק בספרות המסעות היהודית, סבר כי רבי יואל סירקיש מקרקוב, בעל הב"ח, שנתן הסכמה לספר, ככל הנראה לא קרא את חלקיו האגדיים והמופלאים.^[7]

חוקרים מאוחרים יותר הציעו כי אין לראות בספר עדות מסע פשוטה. מיכאיל קיזילוב (אנ') הציע כי גרשון בן אליעזר לא בהכרח נסע בפועל למזרח, וכי ספרו משקף במידה רבה את הדמיון הגאוגרפי והספרותי של יהודי מזרח אירופה במאה ה־17.^[3] גם מרקוס מוזלי התייחס לאפשרות שמדובר בדמות ספרותית או בדמות שזהותה ההיסטורית אינה ברורה.^[8]

עם זאת, גם אם אין לקבל את תיאור המסע כפשוטו, החיבור נחשב מקור חשוב לתולדות ספרות המסעות היהודית ביידיש, לתפיסת ארץ ישראל והמזרח בדמיון היהודי־אשכנזי, ולמסורות העממיות על קברי צדיקים, בני רכב ועשרת השבטים.

חשיבותו עריכה

חשיבותו של גלילות ארץ ישראל היא בעיקר כתעודה ספרותית ותרבותית. הספר משקף את מקומה של ארץ ישראל בדמיונם של יהודי אשכנז ומזרח אירופה בראשית העת החדשה, את התעניינותם במסלולי עלייה ומסע, ואת התפתחותה של ספרות מסעות עממית ביידיש. לצד זאת הוא משמר מסורות על קברי צדיקים ועל המקומות הקדושים בארץ ישראל, אף כי אין לראות בכל פרטיו עדות היסטורית מהימנה.

לקריאה נוספת עריכה

יצחק בן־צבי, מבוא למהדורת גלילות ארץ־ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
Richard Gottheil and Peter Wiernik, "Gershon ben Eliezer ha-Levi (Yiddels) of Prague", Jewish Encyclopedia, vol. 5, p. 639.
Israel Zinberg, Old Yiddish Literature from Its Origins to the Haskalah Period, KTAV Publishing House, Inc., 1975, ISBN 978-0-87068-465-4. (בEnglish)
Marcus Moseley, Being For Myself Alone: Origins of Jewish Autobiography, Stanford University Press, 2005, pp. 179, 182.
Mikhail Kizilov, "Between Europe and the Holy Land: East European Jews as Intermediaries between Europe and the Near East from the 16th through the 17th Centuries", בתוך: Albrecht Fuess and Bernard Heyberger, eds., La frontière méditerranéenne du XVe au XVIIe siècle, Brepols, 2013, pp. 301–305.
Alanna E. Cooper, "Conceptualizing Diaspora: Tales of Jewish Travelers in Search of the Lost Tribes", AJS Review, vol. 30, no. 1, April 2006, p. 97.

קישורים חיצוניים עריכה

גלילות ארץ ישראל באתר הספרייה הלאומית

גרשון בן אליעזר סגל, גלילות ארץ ישראל, אמשטרדם תס"ה, באתר היברובוקס
גרשון בן אליעזר סגל, גלילות ארץ ישראל, אמשטרדם תפ"ג, בתוך: "אליר לייא גישכטי", באתר היברובוקס
ספר אגרת הקודש, מהדורת 1873, באתר ארכיון האינטרנט
ben Eliezer ha-Levi (Yiddels) of Prague "https://www.jewishencyclopedia.com/articles/6617-gershon-ben-eliezer-ha-levi-yiddels-of-prague", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Richard Gottheil and Peter Wiernik, "Gershon ben Eliezer ha-Levi (Yiddels) of Prague", Jewish Encyclopedia, vol. 5, p. 639.
^ Israel Zinberg, Old Yiddish Literature from Its Origins to the Haskalah Period, Hebrew Union College Press, 1975, pp. 236–237.
^ ¹ ² Mikhail Kizilov, "Between Europe and the Holy Land: East European Jews as Intermediaries between Europe and the Near East from the 16th through the 17th Centuries", בתוך: Albrecht Fuess and Bernard Heyberger, eds., La frontière méditerranéenne du XVe au XVIIe siècle, Brepols, 2013, pp. 301–305.
^ ¹ ² יצחק בן־צבי, מבוא למהדורת גלילות ארץ־ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
^ מקוה ישראל, פרק י, סימן מא: "כהיום ט"ו שנה באו ב' יהודים מאנשי פולין אחר נסעם בעולם זמן רב, אל עיר לובלין ויתנו להדפיס ספר קטן בלשון אשכנז יהודית ובתוכו היו מספרים ענין ועסק המדינה הנזכרת ונשרף הספר הקטן הנזכר בעצת הכומרים בעיר ווארשויא, ונקרא גלילות ארץ ישראל"; וראו גם: ש' וינער, קהלת משה, מס' 195.
^ Joseph Zedner, Catalogue of the Hebrew Books in the Library of the British Museum, London, 1867, p. 506.
^ A. Asher, The Itinerary of Rabbi Benjamin of Tudela, vol. 2, London: A. Asher & Co., 1841, pp. 281–282.
^ Marcus Moseley, Being For Myself Alone: Origins of Jewish Autobiography, Stanford University Press, 2005, pp. 179, 182.

[1] Richard Gottheil and Peter Wiernik, "Gershon ben Eliezer ha-Levi (Yiddels) of Prague", Jewish Encyclopedia, vol. 5, p. 639.

[2] Israel Zinberg, Old Yiddish Literature from Its Origins to the Haskalah Period, Hebrew Union College Press, 1975, pp. 236–237.

[הערה_אחת-3] ¹ ² Mikhail Kizilov, "Between Europe and the Holy Land: East European Jews as Intermediaries between Europe and the Near East from the 16th through the 17th Centuries", בתוך: Albrecht Fuess and Bernard Heyberger, eds., La frontière méditerranéenne du XVe au XVIIe siècle, Brepols, 2013, pp. 301–305.

[הערה_שתיים-4] ¹ ² יצחק בן־צבי, מבוא למהדורת גלילות ארץ־ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.

[5] מקוה ישראל, פרק י, סימן מא: "כהיום ט"ו שנה באו ב' יהודים מאנשי פולין אחר נסעם בעולם זמן רב, אל עיר לובלין ויתנו להדפיס ספר קטן בלשון אשכנז יהודית ובתוכו היו מספרים ענין ועסק המדינה הנזכרת ונשרף הספר הקטן הנזכר בעצת הכומרים בעיר ווארשויא, ונקרא גלילות ארץ ישראל"; וראו גם: ש' וינער, קהלת משה, מס' 195.

[6] Joseph Zedner, Catalogue of the Hebrew Books in the Library of the British Museum, London, 1867, p. 506.

[7] A. Asher, The Itinerary of Rabbi Benjamin of Tudela, vol. 2, London: A. Asher & Co., 1841, pp. 281–282.

[8] Marcus Moseley, Being For Myself Alone: Origins of Jewish Autobiography, Stanford University Press, 2005, pp. 179, 182.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]