ג'רש
פעולות נוספות
| הפורום הרומאי בג'רש על רקע העיר החדשה | |
| מדינה | ירדן ירדן |
|---|---|
| מחוז | מחוז ג'רש |
| שטח | 410 קמ"ר |
| גובה | 600 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 100 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
גַ'רַש (בערבית: جرش, ביוונית: Γέρασα גֶרַסַה) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלניסטית-רומית שהייתה אחת מעשר ערי הדקאפוליס שנבנו בגבול המזרחי של האימפריה הרומית, בשני עברי הירדן. ג'רש נחשבת לעיר הקדומה שהשתמרה בצורה הטובה ביותר מבין ערים אלה. העיר מהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה). ג'רש נמצאת מצפון לעמאן (רבת עמון) ומדרום לאירביד, בהרי הגלעד.
ג'רש מזוהה במדרש בתור עיר המקלט המקראית רמות גלעד,[דרוש מקור][מפני ש...] אותה הפריש כבר משה רבנו. אמנם, במחקר המודרני, נהוג לזהות את רמות גלעד עם אתרים אחרים בירדן.
היסטוריה עריכה
העיר העתיקה עריכה
במקום היה ככל הנראה יישוב פרהיסטורי קטן, שנבנה על גדת פלג מים. בתקופה ההלניסטית התפתח היישוב לעיר שכונתה "אנטיוכיה על נהר הזהב" ("ליד הכריסורואס"[1]), שם שמרמז על מעורבותו של אחד או יותר משושלת המלכים הסלאוקים בשם אנטיוכוס, ככל הנראה אנטיוכוס הרביעי. בהמשך, נכבשה העיר על ידי שלומיציון שהחליפה את בעלה במצור עקב מותו ממחלה וסופחה לממלכת החשמונאים.
בתקופה ההלניסטית והרומית, אלת העיר הייתה ארטמיס, האחראית, בין השאר, על החיות. עבר הירדן המזרחי נתפס במקרא ובאמנות אשורית כמרחב מרעה, וכך גם מרמזים שמות מקומות כגון עשתרות קרניים ופחל (שמשמעות שמה "אַיִל"). "שגר" (המקבילה, ככל הנראה, לעשתרת) היא אלה המוזכרת בכתובת בלעם שמעבר הירדן, ומתוך שמה ותפקידה בכתובת ניכר שהיא קשורה בפריון העדרים. לאור נתונים אלה הוצע ששם העיר "גרש" קשור לשם האלה שגר, ושארטמיס היא הזיהוי ההלניסטי (Interpretatio graeca) שלה.[2]
בשנת 63 לפנה"ס נכבשה ג'רש על ידי המצביא הרומאי פומפיוס, שסיפח אותה לפרובינקיה סוריה. כיבוש זה החל את תור הזהב של העיר, שכונתה בפי הרומאים "גרסה" וזכתה, כיתר ערי הדקאפוליס, במידה רבה של אוטונומיה. העיר גדלה ופרחה, התעשרה במבנים רומיים מפוארים והפכה למרכז סחר חשוב. במהלך השלטון הרומי נבנו בעיר מקדשים, בתי מרחץ ותיאטראות כמיטב המסורת הרומאית, אשר שיקפו את עושרה וחשיבותה. שיא פריחתה היה במאה ה-2, עת ביקר בה הקיסר אדריאנוס, שלכבודו נבנה שער ניצחון בעיר.
ייתכן שהתנא יהושע הגרסי היה תושב העיר.
במאה השלישית לספירה החלה שקיעתה של העיר, במקביל למשבר הרחב שהתרחש ברחבי האימפריה הרומית. מהמאה ה-3 והלאה החלו בני העיר להמיר את דתם לנצרות, כאשר במאה הרביעית רוב אוכלוסייתה התנצרה. בעקבות שינוי זה נבנו בג'רש לאורך המאות הבאות כנסיות רבות, בנייה שלוותה בהרס המקדשים הפגאניים הקדומים.
העיר נכבשה בשנת 635 על ידי המוסלמים, כיבוש שכתוצאתו הואצו תהליכי החורבן והשקיעה בה. סדרת רעידות אדמה סייעה לתהליך זה. ישנם עוד מספר אזכורים היסטוריים ליישוב בעיר עד המאה ה-12, אולם לאחר מכן ננטשה ג'רש כליל והפכה לעיי חורבות.
העיר המודרנית עריכה
שרידי העיר התגלו בחפירות ארכאולוגיות על ידי המזרחן הגרמני אולריך יאספר זטצן בשנת 1806.
בסוף המאה ה-19 יישבה האימפריה העות'מאנית קבוצת צ'רקסים במקום, לאחר שגורשו ממולדתם בקווקז. בעקבות התיישבות זו החלו חפירות ארכאולוגיות ועבודות שיחזור באתר, הנמשכות עד היום. השרידים הקדומים שמורים ומשוחזרים ברמה טובה יחסית לאתרים ארכאולוגיים דומים, וכוללים כיכר עגולה מוקפת עמודים ("פורום"), שני תיאטראות, בתי מרחץ, שרידי מקדשים וכנסיות, מבנים נוספים וכן חומות העיר כמעט בשלמותן. בשל היקף ואיכות השרידים נוהגים לכנות את ג'רש "פומפיי של המזרח".
ג'רש כיום עריכה
ג'רש של היום היא עיר המונה כ-40,000 תושבים, ומהווה את בירת מחוז ג'רש. העיר שוכנת בצמוד לאתר הארכאולוגי, וחלק מבתיה בנויים על השרידים העתיקים או ביניהם.
לקריאה נוספת עריכה
- Carl H. Krakeling (ed.), Gerasa, City of the Decapolis, New Haven: American Schools of Oriental Re-search, I938.
- A. H. M. Jones, Inscriptions from Jerash, The Journal of Roman Studies, Vol. 18, (1928), pp. 144-178.
- Jacques Seigne, Le Sanctuaire de Zeus à Jerash : éléments de chronologie, Syria 62, 1985, עמ' 287–295 doi: 10.3406/syria.1985.6898
- Pierre-Louis Gatier, Nouvelles inscriptions de Gerasa, Syria 62, 1985, עמ' 297–312 doi: 10.3406/syria.1985.6899
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'רש, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- צפייה בתלת-ממד באתר "המורשת העולמית"
- אפרת נקש, ג'רש: העיר המרהיבה שבה חיו יהודים מעבר לירדן, באתר וואלה, 8 בספטמבר 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ מנחם שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 3, חלק א: ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, עמ' 87.
- ^ אהרן דמסקי, האלה שגר בעבר־הירדן, ארץ־ישראל לב, 2016, עמ' 46–48
| דקאפוליס | |
|---|---|
|