גומא פפירוס

קריאת טבלת מיוןגומא פפירוס
	קובץ:Cyperus papyrus6.jpg
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	גמאיים
סוג:	גומא
מין:	גומא פפירוס
שם מדעי
	קובץ:Wikispecies-logo.svg Cyperus papyrus

גּוֹמֶא פַּפִּירוּס (שם מדעי: Cyperus papyrus) הוא עשבוני רב שנתי^[1] מסוג "גומא". הצמח, הגדל בנהרות, נחלים וביצות, חסר עלי כותרת. גובהו מגיע עד ל-4 או 5 מטרים.

תפוצה עריכה

גומא הפפירוס נפוץ בצפון אפריקה ומופיע גם בסיציליה ובישראל. הגומא נכחד כליל ממצרים, שנחשבה פעם למקומו הקלאסי של הפפירוס. בישראל גדל הצמח בעיקר בשמורת החולה. מעט פרטים מצויים גם בצפון מזרח הכנרת, בעמק החולה ובמקום יחיד בשרון^[2]. כיום, גומא הפפירוס הגדל בר בישראל הוא צמח מוגן על פי חוק^[3].

שימושים עריכה

הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של נייר הפפירוס. הצמח היה שכיח במצרים העתיקה והפיקו ממנו את הנייר הקדום. פפירוס קדום נמצא במצרים כבר מהאלף השלישי לפנה"ס,^[4] והוא שימש חומר הכתיבה העיקרי בעולם הקדום עד לתקופת ימי הביניים המוקדמים. הממצא הבוטני-ארכאולוגי ממצרים כולל מאות דגימות וממצאים של גומא הפפירוס עד למאות השמינית-תשיעית לספירה. בנוסף, הצמח שימש לייצור סלים, מחצלאות, חבלים, סירות וסנדלים.

בדרום עיראק, באזור בו מתגוררים "ערביי הביצות", משתמשים בפרחי הצמח לצורך הכנת ממתק הנקרא: "חירט".

הגומא ביהדות עריכה

הגומא שימש רבות לצרכים שונים כפי שנזכר בספרות חז"ל ובמקורות ימי הביניים עד לעת החדשה^[5]. ה'גמא' נזכר ארבע פעמים במקרא כצמח מים מובהק: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה"^[6]. הוא נזכר גם בסמיכות ל'קָנֶה'^[7]. היו מתקינים ממנו כלים שונים, כמו 'תֵּבַת גֹּמֶא'^[8] וסירות: "הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם"^[9]. על פי תרגומים ופירושים קדומים, הגומא הוא שם קיבוצי לצמחי מים שונים כמו Juncus ו-Scirpus (אגמון), ושם מיוחד לגומא הפפירוס, צמח המים שהיה שכיח במצרים התחתונה והיווה את סמלה^[5].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גומא פפירוס בוויקישיתוף

קובץ:ITIS logo.svg גומא פפירוס, באתר ITIS (באנגלית)
קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg גומא פפירוס, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
גומא פפירוס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
גומא פפירוס, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
קובץ:EOL logo.svg גומא פפירוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
גומא פפירוס, באתר FishBase (באנגלית)
גומא פפירוס, באתר צמח השדה
גומא פפירוס, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
גומא פפירוס, באתר Tropicos (באנגלית)
קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png גומא פפירוס, באתר GBIF (באנגלית)
גומא פפירוס, באתר The Plant List (באנגלית)
קובץ:IPNI logo.svg גומא פפירוס, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
קובץ:Logo ebird.png גומא פפירוס, באתר eBird (באנגלית)
גומא פפירוס, באתר Xeno-canto (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ גומא פפירוס, באתר "צמח השדה"
^ צמח השדה
^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
^ Irene Vallejo, Papyrus: The Invention of Books in the Ancient World, Ch. 1
^ ¹ ² זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 218
^ ספר איוב, פרק ח', פסוק י"א
^ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ז'
^ ספר שמות, פרק ב', פסוק ג'
^ ספר ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ב'

[1] גומא פפירוס, באתר "צמח השדה"

[2] צמח השדה

[מוגן-3] אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח

[4] Irene Vallejo, Papyrus: The Invention of Books in the Ancient World, Ch. 1

[צמחי-5] ¹ ² זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 218

[6] ספר איוב, פרק ח', פסוק י"א

[7] ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ז'

[8] ספר שמות, פרק ב', פסוק ג'

[9] ספר ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ב'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]