בר יוחאי (פיוט)
פעולות נוספות
בר יוחאי
|
|---|
|
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ: בַּר יוֹחַאי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ: בַּר יוֹחָאי, וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ: בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ: בַּר יוֹחָאי, יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח[1] זִיו, אוֹרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ: בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ: |
בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל שמעון לביא, שהותיר את חותמו בשיר כשבכל בית, למעט הראשון והאחרון, לאחר המילים "בר יוחאי", מופיעה אחת מאותיות שמו לפי הסדר (הפיוט נכתב גם בערבית לובית אשר שם נכתב הפיוט לראשונה). פרופ' יהודה ליבס מעלה השערה המנסה לזהות את מושאו של הפיוט, מלבד עם רשב"י, עם מקובל בשם שמעון בן יוחאי, שחי במאה ה-15[2].
זמני אמירתו עריכה
פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו של הרשב"י במשך כל ימות השנה ובפרט בל"ג בעומר, והוא מקובל על רוב העדות והפלגים.
אצל יהדות תימן הפיוט מהווה חלק מנוסח התפילה בקבלת שבת. ביהדות מרוקו נהוג לשיר פיוט זה כחלק מהפיוטים הנאמרים לפני הקידוש.[3] בקהילת תאפילאלת נהגו לשורר פיוט זה כחלק מנוסח התפילה, לאחר קריאת משניות "במה מדליקין", ויש שנהגו לעשות כן רק בשבת שלפני ל"ג לעומר.[4] ביהדות פרס נהוג לשיר את הפיוט בל"ג בעומר, בתרגום לפרסית. ונהגו גם ביהדות פרס שבכל שבת שבין שביעי של פסח עד שבת שלפני לג בעומר לפייט את הפיוט בקבלת שבת לפני תפילת ערבית של שבת (בין במה מדליקין, למזמור שיר ליום השבת). אצל יהדות תוניסיה ואצל יהדות לוב נהגו לשיר את הפיוט בכל שבת, חג ומועד ובכל שמחה משפחתית כגון בר מצווה, חתונה וברית מילה. בקרב חלק מיהודי גאורגיה, נהוג לזמר את הפיוט בסיום תפילת "ערבית לשבת" אחרי אמירת הפיוט "יגדל" ובל"ג בעומר לפני תפילת ערבית. בקרב יהדות טורקיה הפיוט נכלל בסדר התפילות הנאמרות ביום השנה לזכר הנפטר; לאחריו קוראים קטע המסיים את האדרא זוטא ובו תיאור יום פטירתו של הרשב"י ולבסוף אומרים את הפיוט אל מסתתר.
בני היישוב בר יוחאי במרום הגליל נוהגים לשיר את הפיוט בקבלת שבת עם דמדומים לקראת רדת החשיכה.
לחנים עריכה
הלחן המפורסם ברוב עדות ישראל הוא לחן מזרחי שהושר בסביבות סוריה הגדולה ונכלל בסדר הבקשות לשבת בנוסח החלבי ירושלמי. במקורו הוא מבוצע במקאם צבא המכיל רבעי טונים שהושמטו בגרסה העממית אשכנזית[5]. בקרב עדות מסוימות יש גרסאות אחרות ללחן זה.
בין החסידים ישנם לחנים נוספים. לחן מפורסם הוא לחן חסידי עתיק, שהושר בחסידות רופשיץ, ורבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב שרו על בר יוחאי. לחן מפורסם נוסף הוא ניגון שמחה של חסידות קרלין מנינו של הבעל שם טוב, "ר' הערש בעל שמ'ס". בחסידות בויאן מושר לחן של החזן רבי פנחס ספקטור (ר' פיניע חזן) ובחסידות ויז'ניץ ישנו ניגון מהמלחין החסידי המפורסם ר' בעריש הורוביץ (ר' בעריש ווישווער). בחסידות בעלז מושר לחנו של המלחין לבית צאנז, ר' אביש מאיר ברנדסדורפר. בחסידות באבוב ישנו לחן של רבי בן ציון הלברשטאם, מקראקא, שנת תר"ף, וניגון נוסף, המושר בסעודות השבת.
נוסף על כך ישנו לחן ייחודי לקהילות גאורגיה. לחנים ייחודיים יש גם ליהדות פרס, בכל עיר בפרס יש לחן אחר. לחן נוסף הוא לחן ירושלמי[6]. ביהדות תימן נהוג לאמרו בלחן של קבלת שבת.
בשנים האחרונות נפוץ לחן קצבי מקורי בעל גוון מזרחי, של הזמר משה לוי.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ביאור הפיוט. באתר ישיבת מקור חיים מאת הרב דוב זינגר והרב מעוז כהנא. תוספות והערות על הביאור.
- עימוד וביאור של הפיוט, על ידי בנימין קוסובסקי.
- ביצועים שונים לפיוט באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
- בר יוחאי באתר הפיוט והתפילה
- הרב שמואל ברוך גנוט, רופא הנשמות מטריפולי (לדמותו של מחבר פיוט "בר יוחאי", הפיוט ותוכנו), אתר השבת.
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי לשון הפסוק בספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק י"ד, "אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ". ומפרש שם במצודת דוד: "אדם רב המעלה גדול בחשיבות המגין בסכך כנפיו על עמו".
- ^ יהודה ליבס, בר יוחאי בשירו של שמעון לביא
- ^ עטיה, מאיר אלעזר בן מסעוד, משולחן אבותינו \ אוצר מנהגי הלכה ומסורת על פי חכמי מרוקו, ירושלים: מכון משכן רב אד"א, תשע"ה, עמ' 126
- ^ עטיה, מאיר אלעזר בן מסעוד,, משולחן אבותינו \ אוצר מנהגי הלכה ומסורת על פי חכמי מרוקו, ירושלים: מכון משכן רב אד"א, תשע"ה, עמ' 122
- ^ כשהנשמה מבינה | דוד מנחם, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2017-05-15
- ^ מופיע כ"חסידות 1" באתר הזמנה לפיוט.