ברנהארד לזנר
פעולות נוספות
ברנהארד לזנר (בגרמנית: Bernhard Lösener; 27 בדצמבר 1890, פירסטנברג על האודר שימוש בתבנית גר עבור "Fürstenberg (Oder)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר') – 28 באוגוסט 1952, קלן) היה עורך דין ומומחה ליהודים במשרד הפנים של הרייך. יחד עם וילהלם שטוקרט, הוא סייע לנסח את חוקי נירנברג, שבין השאר שללו מיהודי גרמניה את זכויותיהם.[1][2]
לדברי כריסטופר בראונינג, חלק גדול מהמחקר ההיסטורי לגבי חוקי נירנברג מסתמך על הצהרותיו של לזנר, שאומצו על ידי המחקר באופן בלתי ביקורתי.
ראשית חייו עריכה
לזנר היה בנם של פקידים. בין 1909 ל-1913 למד לזנר משפטים בדגש על תאוריה משפטית (אנ') באוניברסיטת טיבינגן והיה חבר באגודת הסטודנטים Tübinger Burschenschaft Derendingia שימוש בתבנית גר עבור "Tübinger Burschenschaft Derendingia" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר'). לאחר שירותו הצבאי קיבל תואר דוקטור בשנת 1920, עבר בחינה לשירות המדינה ב-1922 והצטרף לרשות המכס. בתחילה עבד במשרד המכס של מדינת ברנדנבורג. ב-1929 הפך לראש משרד המכס בגלאץ (Glatz). ב-1930 הצטרף למפלגה הנאצית. ב-1931 היה ראש משרד המכס בניסה, שאז השתייכה לגרמניה.
בתקופת המשטר הנאצי עריכה
באפריל 1933 החל לזנר לעבוד במשרד הפנים של הרייך. שם היה בין מנסחיהם של חוקי נירנברג באוגוסט 1935. עמו ניסחו את החוקים הממונים וילהלם שטוקרט והנס גלובקה. בשנים 1936 ו-1937 ניסח חוקים נוספים הנוגעים לנושאי גזע. לאחר מכן הועסק ב"מכון הרייך לתולדות גרמניה החדשה" (Reichsinstitut für Geschichte des neuen Deutschlands) בוועדה המייעצת ובמחלקת המחקר בנוגע ל"שאלה היהודית".
בזכרונותיו, "לחוקק את השואה", תיאר לזנר שגילה אירוע בו הועברו כאלף יהודים גרמנים ברכבת ליער רומבולה בריגה, לטביה, שם נרצחו בירי יחד עם 25,000 יהודים מלטביה. לזנר כתב שלא היה מודע לאף פקודה להוציא להורג את יהודי גרמניה וחש אי נחת מההוצאות להורג. הוא דן באירוע עם שטוקרט והדבר גרם למתח ביניהם. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1944, על פי רשימות שעשה לזנר, הוא נעצר בשל הבעת אהדה ליהודי גרמניה[3] ובטענה שתמך במחתרת האנטי-נאצית.
לזנר זקף לזכותו את הפטור שניתן למישלינגה - גרמנים עם סבא יהודי או שניים - מהגדרה כיהודי. הוא טען כי סיווג אנשים כיהודים יחזק את מאגר הגנים היהודי על ידי החדרת דם ארי, וכן יעלה לצבא 45,000 חיילים. מכיוון שרוב "המישלינגה" לא גורשו במהלך המלחמה, ייתכן שהסיווג שלהם לא כיהודים אלא כבני תערובת הציל עד 107,000 גרמנים ממוצא יהודי מהיפגעות בשואה.[4]
לאחר נפילת הרייך השלישי עריכה
במשפטי נירנברג מסר לזנר עדות על הדיון שקיים עם שטוקרט בנוגע לטבח יער רומבולה בשנת 1941. עדות זו סתרה את טענתו של שטוקרט כי לא היה מודע להוצאתם להורג של יהודים לפני ועידת ואנזה בשנת 1942.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ברנהארד לזנר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ברנהארד לזנר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ברנהארד לזנר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ברנהארד לזנר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ברנהארד לזנר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ברנהארד לזנר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ברנהארד לזנר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ברנהארד לזנר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ברנהארד לזנר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ברנהארד לזנר, באתר פינטרסט
- פרוטוקול ועידת ואנזה
- סטיבן שפילברג / מוזיאון השואה של ארצות הברית
- בית הדין הצבאי הבינלאומי, משפטי נירנברג: תמלולים והוכחות תיעודיות לניסויים רפואיים גרמנים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, 1946–1947
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ Peter Longerich. Holocaust: The Nazi Persecution and Murder of the Jews. Oxford University Press. 2010. Pgs 121-122.
- ^ Karl Schleunes. The Twisted Road to Auschwitz: Nazi Policy towards German Jews, 1933-39. University of Illinois Press, Urbana. 1970.
- ^ The Reich Ministry of the Interior and the Jewish Code. The records of Dr. Bernhard Losener: As a race officer at the Reich Ministry of the Interior. In: Quarterly Journal of Contemporary History 9 (1961), S. 310 / Cornelia Essner: The "Nuremberg Laws" or the management of racial fanaticism 1933-1945. Paderborn & Munich 2002, ISBN 3-50672260-3, p 115
- ^ Nelson, Robert, "Revolution and Genocide, University of Chicago Press, 1992, p 324