בית עיריית תל אביב-יפו
פעולות נוספות
| קובץ:RabinSquare.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | בית עירייה |
| כתובת | רחוב אבן גבירול 69 |
| מיקום | קובץ:Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו |
| מדינה | ישראל ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1956–1966 (כ־10 שנים) |
| אדריכל | מנחם כהן |
| מידות | |
| שטח | 27,000 מ"ר |
בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.
היסטוריה עריכה
המבנה תוכנן על ידי האדריכל מנחם כהן, שזכה במפתיע בתכנונו בשנות ה-50, בהיותו בן 26 בלבד. הוא תוכנן בסגנון הברוטליסטי אשר אפיין את הבנייה באותן השנים. גובה הבניין 62 מטרים, כאשר גגו הראשי מגיע לגובה 54.74 מטרים. בבניין 720 חלונות ושטחו הבנוי הוא כ-27,000 מ"ר. הקמת הבניין מומנה על ידי חברת וולפסון קלור מאיר, שקיבלה דמי שכירות מהעירייה.
חזית הבניין הראשית פונה אל כיכר רבין, הנקראת כך מאז רצח יצחק רבין, שאירע בה אחר עצרת השלום. כיכר רבין היא הכיכר החשובה בתל אביב-יפו. היא מהווה מוקד לאירועים, עצרות, הפגנות, פסטיבלים וחגיגות, להם מהווה תמיד בניין העירייה רקע. ברחבת בית העירייה בנויה במה מוגבהת הפונה לכיוון מרכז הכיכר. בעת אירועים והפגנות נוהגים אישים ופוליטיקאים לנאום מעל גבי הרחבה. על פי התוכנית המקורית, הכניסה לבניין נועדה להיות מכיוון הכיכר, לאחר עלייה במדרגות הרחבות וחציית הבימה המוגבהת. הכניסה המונומנטלית הפונה לכיכר אינה בשימוש כיום, בין השאר בגלל בעיות גישה לנכים, והכניסה לציבור הרחב היא כניסה צדדית במפלס רחוב אבן-גבירול.
בתחילת המאה ה-21 התגלו ליקויי בטיחות במבנה, ועקב כך הוסרה בשנת 2004 רשת הבטון משני צדיו. לאחר מכן החלה להתגבש תוכנית כוללת לשיפוצו והרחבתו, ובשנת 2012 עבר שיפוץ כולל.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נבחנו אפשרויות להוסיף לבניין קומות נוספות, ומערכת קולטים סולארים שיפיקו אנרגיה בבניין[1]. כמו כן, נבחנה אפשרות לשיפוץ של המבנים המקיפים את הכיכר והסדרת חזית מסחרית בעיצוב אחיד מתחתם. שיפוץ נוסף שנבחן היה לרחבת הכיכר, ואף נבחנה האפשרות להקים מתחתיה חניון תת-קרקעי. לבסוף הסתיים השיפוץ בשנת 2014 והוא כלל הקמת מערכת תאורה צבעונית על חזית הבניין לכיוון כיכר רבין, שלדברי העירייה "משמשת להעברת מסרים מהעירייה לתושבים ולהעניק לציבור חוויה אסתטית ואינטראקטיבית". בין השאר שימשה מערכת התאורה במקרים הבאים[2]:
- 2015
- נובמבר - דגל צרפת - בעקבות פיגועי נובמבר 2015 בפריז
- נובמבר - דגל ישראל - בעקבות שני פיגועים נגד ישראלים שהתרחשו ב-19 לחודש זה[3]
- 2017
- אפריל - דגל רוסיה - בעקבות הפיגוע ברכבת התחתית של סנקט פטרבורג
- מאי - דגל בריטניה - בעקבות הפיגוע במנצ'סטר ארנה
- מאי - דגל מצרים - בעקבות פיגוע הירי באל-מניא
- אוגוסט - דגל ספרד - בעקבות פיגועי הדריסה בקטלוניה
- אוקטובר - דגל ארצות הברית - בעקבות הטבח בסטריפ של לאס וגאס
- 2018
- אוגוסט - דגל איטליה - בעקבות קריסת גשר מוראנדי
- אוגוסט - דגל הדרוזים - בעקבות מחאה נגד חוק הלאום
- נובמבר - דגל פולין - לכבוד 100 שנות עצמאות פולין[4]
- 2019
- אפריל - דגל סרי לנקה - בעקבות הפיגועים בסרי לנקה[5]
- נובמבר - תאורה בצבע אדום - כמחאה נגד אלימות נגד נשים[6]
- נובמבר - דגל צ'כיה - לציון 30 שנה למהפכת הקטיפה
- 2020
- דגלי סין, איטליה, בריטניה, וארצות הברית - בעקבות מגפת הקורונה
- אפריל - כיתוב הוקרה לבני ברק בעקבות מגפת הקורונה[7]
- אוגוסט - דגל לבנון - בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות[8]
- אוגוסט - דגל איחוד האמירויות הערביות - בעקבות ההכרזה על הסכם איחוד האימרויות-ישראל[9].
- 2022
- פברואר - דגל אוקראינה - בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה
- ספטמבר - דגל הממלכה המאוחדת עקב מות המלכה אליזבת השנייה
הבניין הראשון והשני עריכה
בית העירייה הנוכחי הוא המבנה השלישי של עיריית תל אביב. בראשונה שכנה עיריית תל אביב ב"בית הוועד" שהיה מבנה בן 3 קומות הצמוד למגדל מים בשדרות רוטשילד. בשנת 1925, עברה העירייה למשכן חדש בבית א. סקורה, מבנה בכיכר ביאליק, שבמקור נועד לשמש כבית מלון, ומשרדי העירייה שכנו גם במבנים סמוכים אליו.
במשך השנים 1965–1966 עברה עיריית תל אביב למיקומה הנוכחי בכיכר רבין (אז "כיכר מלכי ישראל").
מבחר תמונות עריכה
-
האדריכל מנחם כהן בחזית הבניין לאחר חידוש החזית, 2014
-
בניין העירייה כפי שנראה לפני שיפוצו, יוני 2005
-
בניין עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009
-
בניין העירייה מוקרן בצבעי היוניון ג'ק לאחר הפיגוע במנצ'סטר ארנה (2017)
-
בניין העירייה מלמעלה, 2008
-
בניין העירייה בחגיגות ה-60 למדינת ישראל
-
בניין עיריית תל אביב מואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות עם קורבנות הפיצוץ בנמל ביירות, אוגוסט 2020
-
בניין העירייה מואר בצבעי דגל הגאווה לכבוד ציון חודש הגאווה (יוני), 2014
.jpg){kind=link}
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- עידו רוזן. Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.
קישורים חיצוניים עריכה
- מיכאל יעקובסון, מה הייתה העבודה הראשונה שלך כאדריכל?, באתר Xnet, 7 ביוני 2011
- אתר למנויים בלבד אסתר זנדברג, מה חושב האדריכל מנחם כהן על הבניין החשוב ביותר שתיכנן, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., עיריית ת"א תעבור שיפוץ שיכלול שתי קומות חדשות, באתר ynet, 19 בדצמבר 2007
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., לא רק דגל לבנון: מתי עוד הואר בניין עיריית תל אביב?, באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
- ^ משה כהן, אחרי פיגוע הדקירה הרצחני בתל אביב: בניין העירייה הואר בדגל ישראל, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2015
- ^ משה כהן, לרגל חגיגות ה-100 לעצמאות: בניין עיריית ת"א הואר בדגל פולין, באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2018
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg בעקבות האסון: דגל סרי לנקה בבניין עיריית תל אביב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:33)
- ^ דנה ירקצי, מחיפה ועד אילת: מבנים נצבעו באדום כחלק מהמאבק באלימות נגד נשים, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2019
- ^ יאיר טוקר, בניין עיריית תל אביב הואר: "אוהבים את בני ברק", באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2020
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בניין עיריית תל אביב הואר בדגל לבנון: "ליבנו עם העם הלבנוני", 6 באוגוסט 2020
- ^ דגל איחוד האמירויות ודגל ישראל על בניין עיריית תל אביב, באתר כיפה, 13 באוגוסט 2020
.svg){kind=link}
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. (1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת |