Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בנז'מן קונסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בנז'מין קונסטן)
בנז'מן קונסטן

אנרי-בנז'מן קונסטן דה רֵבֵּק (צרפתית: Henri-Benjamin Constant de Rebecque;‏ 25 באוקטובר 17678 בדצמבר 1830) היה פילוסוף, איש מדע המדינה, סופר ופוליטיקאי צרפתי יליד שווייץ. היה אחד ההוגים הפוליטיים והסופרים המשפיעים ביותר במאה ה-19. נחשב לאבי הליברליזם המודרני, ומי שהגדיר מחדש את מושג החירות בעידן שאחרי המהפכה הצרפתית.

תולדות חייו עריכה

קונסטן נולד בלוזאן שבשווייץ למשפחה ממוצא הוגנוטי (פרוטסטנטים צרפתים שברחו מצרפת).

התחנך באוניברסיטת ארלנגן (גרמניה) ואוניברסיטת אדינבורו. השהות בסקוטלנד חשפה אותו להגות של הנאורות הסקוטית, שהשפיעה עמוקות על תפיסתו הכלכלית והחברתית.

חייו האישיים היו סוערים. מערכת היחסים המפורסמת ביותר שלו הייתה עם מאדאם דה סטאל (Madame de Staël). יחד הם הנהיגו את "חוג קופֶּה" (Coppet group), שהפך למרכז אינטלקטואלי אירופי שהתנגד לעריצותו של נפוליאון.

עשייה הגותית ופוליטית עריכה

קונסטאן לא החזיק במשרה אקדמית קבועה, אך כתיבתו העיונית נחשבת בין יסודות מדע המדינה המודרני.

בנאומו המכונן על חירותם של בני העת העתיקה: בהשוואה לזו של בני העת המודרנית (De la liberté des Anciens comparée à celle des Modernes) מ-1819 הבחין בין שני סוגים של חירות: חירות העת העתיקה שהדגם שלה הוא דמוקרטיה ישירה כמו באתונה העתיקה ומשמעותה השתתפות פעילה וקולקטיבית בכוח הפוליטי. בשיטה זו הפרט ריבון כמעט בכל עניין ציבורי, אך עבד ומשועבד למדינה בחייו הפרטיים. לעומת חירות העת המודרנית שמהותה היא הזכות של הפרט לא להיות כפוף אלא לחוק, כך הוא רשאי לבחור לעצמו עיסוק, דת וסגנון חיים ללא התערבות המדינה. זוהי החירות האישית. מסקנת הטקסט היא שעל מנת לקיים חירות, בני העת המודרנית זקוקים למערכת ייצוגית שתשמור על החירות הפרטית שלהם, תוך שהם מקדישים חלק מזמנם לביקורת על השלטון.

קונסטן היה איש מעשה לא פחות מאשר הוגה דעות. בתחילת דרכו תמך במהפכה, אך הפך למתנגד חריף של נפוליאון בשל אופיו הדיקטטורי של משטרו. עם זאת, באופן מפתיע, במהלך "מאה הימים" (חזרתו הקצרה של נפוליאון לשלטון) הסכים לנסח עבורו חוקה ליברלית. בתקופת הרסטורציה, לאחר נפילת נפוליאון, נבחר לפרלמנט והיה למנהיג הסיעה הליברלית ולנואם המוכשר ביותר שלה, תוך שהוא נלחם על חירויות אזרחיות כגון חופש העיתונות, חופש הדת וביטול העבדות.

ב-1816 חיבר רומן בעל אופי פסיכולוגי בשם "אדולף". זהו סיפור חצי-אוטוביוגרפי אודות גבר צעיר שאינו מסוגל להתחייב לאישה שאוהבת אותו, תמה המשקפת את העניין של קונסטן במתח שבין עולמו הפנימי של האדם ורגשותיו לבין הציפיות החברתיות.

ספריו שתורגמו לעברית עריכה

  • בנימין קונסטאן, אדולף, תרגום ומבוא: עדה צמח, תל אביב: דביר, תשל"א 1970
    • בנז'מן קונסטאן, אדולף, תרגום ואחרית דבר: אירית עקרבי, ירושלים: כרמל, תשע"ט 2019
  • בנז'ימן קונסטאן, המחברת האדומה, מצרפתית: חגית בת-עדה, ירושלים: סמטאות, 2012
  • בנז'מן קונסטאן, על חירותם של בני העת העתיקה: בהשוואה לזו של בני העת המודרנית, מצרפתית: דניאל רוזנברג, בנימינה: נהר, תשפ"ד 2024

קישורים חיצוניים עריכה

קובץ:P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.