בית הספר לשוטרים (ירושלים)
פעולות נוספות
| בית הספר לשוטרים זמן קצר לאחר פתיחתו. שוטרים במסדר בחצר הפנימית | |
| <mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="14">[]</mapframe> |
בית הספר לשוטרים הוא מבנה שנבנה על ידי ממשלת המנדט על מנת לשמש כבית ספר לשוטרים. המבנה שוכן בסמוך אל הר הצופים, בצמוד לשכונת מעלות דפנה, לבית הספר רנה קסין ולאתר ההנצחה הממלכתי גבעת התחמושת. כיום משמש המבנה את אונר"א.
בתקופה שטרם הקמת המבנה במיקומו זה, נוסד בית הספר בירושלים ב–1921, נסגר ב–1923 ונפתח מחדש בשנת 1926[1]. משנת 1926[2] פעל בית הספר במתחם מגרש הרוסים. באתר בו הוקם מבנה הקבע (באזור מעלות דפנה) היה קודם לכן מתקן של משטרת המנדט בנוי ברובו כמתחם צריפים[3].
תיאור המבנה עריכה
בית הספר הבריטי לשוטרים נבנה על ידי ממשלת המנדט בסגנון תעשייתי פונקציונלי, שתוכנן על ידי מחלקת עבודות ציבוריות של ממשלת המנדט בא"י. הבניין עוצב מבטון[4] מצופה בטיח, כדי לחסוך בעלויות הבניה. בבניין חלונות "רצועה" הנמשכים לאורך המבנה ומדגישים את הקווים הישרים וצורת הקופסה האופקית, האופיינית למבני ממשל המנדט הבריטי. מבנה דומה שהוקם באותה תקופה בעיר הוא בית המדפיס הממשלתי; כן קיים דמיון צורני לתחנות המשטרה הבריטיות מאז הפזורות בארץ, הידועות בשם מצודות טגארט, כדוגמת משטרת לטרון.
חלקו הראשון של המבנה הוקם ב-1935[5], והוא היה אז הגדול ביותר בירושלים[6]. בית הספר אכלס את המבנה החדש באפריל 1936[7]. בסמוך לבית הספר לשוטרים הוקם מצבור תחמושת, באתר שנודע לימים כגבעת התחמושת.
מלחמת העצמאות עריכה
בנובמבר 1947 נסגר בית הספר לשוטרים[8].
במבצע קלשון תוכנן כיבוש מבנה בית-הספר לשוטרים ושכונת שייח' ג'ראח כדי ליצור רצף קרקעי עם הר הצופים. ב-14 במאי 1948 תפסו כוחות אצ"ל את מבנה בית הספר שהיה אז נטוש[9] ומלא במדים של הבריטים[10]. אנשי האצ"ל התבססו במתחם בית הספר והתארגנו להגנה. מבחינת הלוחמים, תפיסת מחנה צבאי בריטי בידי האצ"ל סמלה את ניצחונה של המחתרת העברית על השלטון הבריטי.
כעבור פחות משבוע, ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הלגיון הערבי הירדני חלקים בצפון ירושלים, כולל בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת[11]. הכוח ששהה בבית-הספר לשוטרים נסוג לעבר שיכון פאג"י. בקרב על בית-הספר לשוטרים נהרגו שישה לוחמים, ביניהם המפקד יהושע ("גל") גולדשמיד (קצין המבצעים של האצ"ל במחוז ירושלים, בנו של השוחט הרב יוסף צבי גולדשמיד, ממקימי שכונת גבעת שאול)[12], ונפצעו חמישה-עשר. אברהם ארסט האשים את אנשי האצ"ל בכך שהם ברחו מעמדותיהם והפקירו נשק לאויב[13]. בתגובה בהמשקיף האשימו את ההגנה שבכוונה לא סיפקה נשק אנטי-טנקי ללוחמי האצ"ל, ולכן אנשי האצ"ל לא יכלו להגן על בית הספר[14]. ב-21 מאי 1948 הפגיזו מטוסי צה"ל את בית הספר לשוטרים[15]. בימים שלאחר מכן יצאו מבית הספר לשוטרים כוחות הלגיון לתקוף את סנהדריה ושיכון פאג"י, אך נהדפו[16]. בהמשך המלחמה צלפים ירדנים ירו מן המבנה ומסביבתו לכיוון השכונות היהודיות הסמוכות[17][18].
לאחר מלחמת העצמאות, בימי ירושלים המחולקת, היה בית הספר לשוטרים חלק ממתחם מבוצר שמרכזו היה בגבעת התחמושת, וכלל את מוצב גבעת המבתר והגבעה הצרפתית. בנוסף, שימש בית הספר לשוטרים מוצב של הלגיון הערבי, חלקים מהמבנה שימשו כמשרדים ראשיים ומחסני מזון של אונר"א[19][20].
מלחמת ששת הימים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת
בית הספר לשוטרים היה חלק ממתחם מבוצר שכלל גם את גבעת התחמושת, שחוברה אליו באמצעות תעלת קשר הידועה בשם "התעלה הארוכה". המתחם הוקף בגדרות תיל סבוכות שהגנו מפני תקיפה ממערב, והפרידו בין תעלות הלחימה והבונקרים ובין הצד הישראלי של הגבול. על המתחם הגנה פלוגת חיל רגלים ירדנית מתוגברת מגדוד אל-חוסיין של הלגיון.
אור ליום שלישי, 6 ביוני 1967, בשתיים ועשרים אחר חצות, החל ריכוך ארטילרי ישראלי על יעדי התקיפה. חיילי הלגיון הערבי נטשו את המבנה מיד עם תחילת ההרעשה ונסוגו אל תוך מוצב גבעת התחמושת. הצנחנים הצליחו לחדור לתוך מבנה בית הספר לשוטרים הנטוש ללא קשיים מיוחדים.
בהמשך, קרב קשה מאוד ניטש על כיבוש גבעת התחמושת.
צה"ל החזיק במבנה במשך שבועיים, אז הוחלט להחזיר אותו לרשות אונר"א. הבניין נשאר ביום הפינוי בלי שמירה ותושבי השכונות הסמוכות הגיעו למקום ובזזו את כל הרכוש של האו״ם שהיה במקום בלי כל הפרעה[20].
לאחר מלחמת ששת הימים עריכה
במסגרת החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, שנכנס לתוקף ב-28 באוקטובר 2024, הייתה אמורה ממשלת ישראל לפעול לפינויה מהמקום, אך בפועל הדבר לא בוצע[21].
בינואר 2026 הרסה ישראל את מבני אונר"א הסמוכים לבניין בית הספר על מנת לפנות את השטח לבניית יחידות דיור. מבנה בית הספר עצמו לא נהרס והוא מיועד לשימור.[22]
קישורים חיצוניים עריכה
- מפות האזור משנת 1927 עד 1966 הכוללות ייצוג של מבני המתחם. באתר הספרייה הלאומית
- גבעת התחמושת - אתר הנצחה ממלכתי
- מילות השיר גבעת התחמושת
- בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום: סיפור ההישרדות של גבעת התחמושת, באתר Xnet, 20 באפריל 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ נעמי לבנקרון, אחד כותב: סיכומי השיעור של בנימין פלסקובסקי בבית הספר לשוטרים של משטרת המנדט 1927. הכנס החמישי למשטרה והיסטוריה, 8.4.2025 בית מורשת משטרת ישראל - המכללה הלאומית לשוטרים, בית שמש., באתר יוטיוב
- ^ ידיעה בדבר פתיחת בית ספר לשוטרים במתחם מגרש הרוסים בירושלים, 1926 בעתון דאר היום, 12 במאי 1926, באתר עתונות יהודית היסטורית
- ^ מפה משנת 1927 בהוצאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט (באנגלית) המציגה את המתחם לפני בניית מבנה הבטון, באתר הספרייה הלאומית, מאוסף ד״ר בנימין דניאל פונר הימן
- ^ בנין חדש לבית הספר לשוטרים, דואר היום, 7 בפברואר 1935
- ^ בנין לבית הספר לשוטרים, הירדן, 28 בינואר 1935
- ^ בנין בית הספר לשוטרים וסביבו, הארץ, 3 באוקטובר 1935
- ^ בית הספר לשוטרים, דבר, 15 באפריל 1936
- ^ ביה"ס לשוטרים בירושלים - נסגר, דבר, 27 בנובמבר 1947
- ^ ההגנה תפסה בנינים רבים בירושלים, מעריב, 14 במאי 1948
- ^ אביעזר גולדשטיין, מפקד שכבש את סוהר ירושלים - אסיר המרכזיה לשעבר, המשקיף, 30 במאי 1948
- ^ הקרבות בירושלים מגיעים לשיאם, הַבֹּקֶר, 20 במאי 1948
- ^ יהושע גולדשמיד ("גל"), באתר יזכור
- ^ לעמידה איתנה בחזית המדינית והגברת כוח־המגן - עם לוחמי ירושלים, על המשמר, 27 ביוני 1948; המשך
- ^ א. גיא, בירח הפסקת האש, המשקיף, 4 ביולי 1948
- ^ מטוסינו הרעישו עמדות האויב ליד ירושלים, הצופה, 23 במאי 1948
- ^ אביעזר גולדשטיין, המערכה ההירואית ברמת רחל, המשקיף, 26 במאי 1948
- ^ האויב הפעיל תותח בצפון ירושלם, המשקיף, 5 בנובמבר 1948
- ^ בפגישת ירושלים הושג הסכם על הפסקת הצליפות, על המשמר, 30 בנובמבר 1948
- ^ חלומות בין כוכים וקברים, חרות, 4 בנובמבר 1962
- ^ 1 2 יגאל לביב, תושבי שכונות בבירה בזזו ציוד בבי"ס לשוטרים, הארץ, 4 ביולי 1967
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., חברת האופוזיציה הקימה "לשכה" במתחם אונר"א בירושלים: "כך מחילים ריבונות", באתר ynet, 26 במאי 2025
- ^ אתר למנויים בלבד שלומית צור, רמ"י פינתה את מטה אונר"א בירושלים - בשטח מתוכננות לקום 1,400 יחידות דיור, באתר הארץ, 20 בינואר 2026
