מערכת הבחירות
עריכה
עם חקיקת חוק המעבר והפיכת האספה המכוננת לכנסת הראשונה, נקבעו הבחירות הראשונות לנשיאות ללילה שבין 16 ל-17 בפברואר. לקראת הבחירות הוצגה מועמדותו של חיים ויצמן על-ידי מרבית סיעות הבית. סיעת מק"י התנגדו למועמדותו של ויצמן, נוכח עמדותיו הפרו-מערביות, אך לא העמידו מועמד אחר תחתיו. כמוהם סיעת מפ"ם התנגדה אך לעומת מק"י, הם הצביעו בעד בחירתו בכנסת – לפי הצהרתם. הסיעות הציוניות דתיות התחבטו בשאלה האם להעמיד את הרב מאיר ברלין (בר-אילן) כמועמד לנשיאות, אך לאחר ויכוח פנימי ער הוחלט לא להעלותו בכדי לא להתריס נגד מפא"י ולפגוע במשא ומתן הקואליציוני. סיעת חרות החליטה להעלות את מועמדותו של קלוזנר לתפקיד הנשיא, ומלבד נציגי סיעת חרות ונציג סיעת הלוחמים, לא זכה קלוזנר בקולות נוספים.[1]
תוצאות הבחירות
עריכה
הבחירות הוכרעו בסיבוב ההצבעה הראשון, בעקבות זכייתו של ויצמן ברוב מוחלט מבין חברי הכנסת, והוא הושבע לתפקיד למחרת היום.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ידיעות מאתר עיתונות יהודית היסטורית:
- ד"ר חיים ויצמן נבחר נשיא מדינת ישראל, דבר, 17 בפברואר 1949
- ד"ר ח. וייצמן נבחר נשיא מדינת ישראל, הארץ, 17 בפברואר 1949
- גבריאל צפרוני, ד"ר ח. וייצמן נבחר כנשיא המדינה, הַבֹּקֶר, 17 בפברואר 1949
- ווייצמאן - נשיא מדינת ישראל, הצופה, 17 בפברואר 1949
- ב-83 קולות נבחר ד"ר ווייצמן לנשיא-המדינה, חרות, 17 בפברואר 1949
- בלוויית שיירת כבוד הגיע הנשיא לשערי ירושלים, מעריב, 17 בפברואר 1949
- פרופ. ח. ווייצמן נשיא מדינת ישראל, על המשמר, 17 בפברואר 1949
- ד"ר וייצמן נבחר לנשיא המדינה, קול העם, 17 בפברואר 1949
.svg){kind=link}