אנטילופת סוס שחורה
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןאנטילופה סוס שחורה | |
|---|---|
| קובץ:Sable (Hippotragus niger) male (32278054474).jpg | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | אנטילופת סוס |
| מין: | אנטילופת סוס שחורה |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Hippotragus niger האריס, 1838 | |
| תחום תפוצה | |
| קובץ:Hippotragus niger distribution.svg | |
_male_(32278054474).jpg){kind=link}
_female_crossing_the_road_..._(16635641913).jpg){kind=link}
אנטילופת סוס שחורה (שם מדעי: Hippotragus niger) היא מין של אנטילופה מסוג אנטילופת סוס, הנפוצה בסוואנות המיוערות במזרח אפריקה, דרום קניה, ובדרום אפריקה.
תת-מינים עריכה
ישנם ארבעה תת-מינים של אנטילופת סוס שחורה[1]:
- Hippotragus niger niger - מתגורר מדרום לזמבזי ונחשב כתלוי בשימור. מתייחד בכך שהנקבות שחורות כמעט כמו הזכרים.
- Hippotragus niger variani - (אנטילופת סוס ענקית) ממרכז אנגולה מצויה בסכנת הכחדה חמורה. בעלת קרניים יחסית ארוכות, חסרי פס על הלחי ובעלי ברכיים חומות. הזכרים שונים מאוד מהנקבות, גדולים יותר, שחורים יותר, ובעלי קרניים גדולות יותר[2].
- Hippotragus niger kirkii - (אנטילופת סוס זמביאנית) ממרכז אנגולה וממערב זמביה המסווגת במצב שימור פגיע.
- Hippotragus niger roosevelti - תת-המין עם הקרניים הקצרות ביותר. מתגורר אך ורק באזור החוף של ההינטרלנד של קניה וטנזניה.
תיאור עריכה
גובהם בכתף הוא בין 120 ל-140 ס"מ ומשקלם בין 200 ל-270 קילוגרם. הזכרים גדולים מן הנקבות. צבען של הנקבות הוא בין ערמוני לחום כהה ומתכהה עם הגיל, בזמן שהזכרים שחורים. לשני המינים יש בטן, לחיים, וסנטר לבנים. יש להם רעמה מדובללת בעורף. יש לאנטילופת הסוס השחורה קרניים טבעתיות שמתקשתות אחורה. אצל הנקבות הן מגיעות לאורך של מטר, ואצל הזכרים הן מעל מטר וחצי.
אקולוגיה והתנהגות עריכה
אנטילופות סוס שחורות חיות בסוואנות מיוערות, שם הן אוכלות דשא באורך בינוני ועלים. הן פעילות ביום, אך פחות פעילות בשעות החמות של היום. אנטילופות סוס שחורות יוצרות עדרים של בין עשר לשלושים נקבות ועגליהן שהן מונהגות על ידי זכר אחד. הזכרים נלחמים ביניהם. הם כורעים על ברכיהם ומשתמשים בקרניים.
עדר של אנטילופת סוס שחורה גדל בתנאים טובים בקצב של 20% בשנה. בעדר של אנטילופה ענקית נכללו כ-24 פרטים בממוצע, אך בתת-מינים אחרים העדרים קטנים יותר[3].
במחקר בדרום אפריקה נמצא שעדר של אנטילופת סוס שחורה שהוכנסה לשמורה אקולוגית התרבתה באופן המצופה רק בשנה החמישית לאחר הכניסה לשמורה. שתי השערות הועלו כדי להסביר התנהגות זאת. השערה אחת היא שלוקח לאנטילופת הסוס השחורה מספר שנים כדי להכיר את אזור המחיה החדש שלה ולהתרגל אליה. השנייה היא שהשנים הראשונות היו שחונות ולא היה מספיק גשם כדי לגדל עשב ירוק בכמות מספקת[4].
אחר עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg אנטילופת סוס שחורה, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg אנטילופת סוס שחורה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg אנטילופת סוס שחורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר FishBase (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר צמח השדה
- אנטילופת סוס שחורה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אנטילופת סוס שחורה, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png אנטילופת סוס שחורה, באתר GBIF (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg אנטילופת סוס שחורה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png אנטילופת סוס שחורה, באתר eBird (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 116
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 118
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 121
- ^ Marco Festa-Bianchet, Marco Apollonio, Animal behavior and wildlife conservation, Island Press, 2003, pages 96-97
_(18230369452).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}