Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אנדרטת נירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנדרטת דנגור)
אנדרטת נירים
קובץ:War Memorial in Nirim(Dangur) in the Negev, Israel.jpg
מידע כללי
על שם קרב נירים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1983–1985 (כשנתיים)
תאריך פתיחה רשמי 15 במאי 1985
אדריכל יחיאל ערד בשיתוף האמן אריה סרטני

אנדרטת נירים, הקרויה גם אנדרטת דנגור, היא אנדרטה לזכר קרב נירים שנערך ב-15 במאי 1948, הנמצאת ליד קיבוץ סופה, במקום שבו הוקם לראשונה קיבוץ נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946) במסגרת עליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב. בקרב נהרגו שמונה ממגיני נירים, והם מונצחים באנדרטה.

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יחיאל ערד בשיתוף האמן אריה סרטני שהתמחה בתבליטי בטון. אבן פינה לאנדרטה הונחה ביוני 1983[1] והיא נחנכה בשנת 1985. היא בנויה בצורת בית הביטחון עם מרפסת בולטת על הגג. על הקיר יש כתובת גדולה, שהייתה לסמל לעמידת היישובים בכלל ונירים בפרט - לא הטנק ינצח כי אם האדם, כתובת שנשארה על קיר צריף האוכל ההרוס. במקום גם דגם של נירים במלחמה ואתר זיכרון לשמונת הנופלים שהועברו לאחר המלחמה לקבורה בקיבוץ נירים.

האנדרטה נקראת על שם שלום דנגור, רוכש אדמות נירים[2].

בשבעה באוקטובר עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרב מוצב סופה

בבוקר טבח שבעה באוקטובר הגיע למקום כוח של שישה לוחמים מסיירת נח"ל, שנשלח טרם פרוץ המתקפה במסגרת כוננות עם שחר. עם תחילת המתקפה, שכללה ירי רקטות ופצמ"רים, הכוח, המצויד בנשק אישי בלבד, התבצר במיגונית שבמקום, ונאבק בעשרות מחבלים, חמושים ברימוני יד ובמטולי RPG, שתקפו אותו. במהלך הקרב הגיעה למקום תגבורת של שישה לוחמים. ארבעה לוחמי נח"ל נהרגו בקרב שהתפתח במקום, ושישה נפצעו, עד חילוצם בצהריים במסוק של יחידה 669.[3]

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אנדרטת נירים]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אמיר רוזנבליט, אבן פינה לאנדרטת דנגור, דבר, 2 ביוני 1983
  2. ^ מפות האזור בהוצאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט 1938 עד 1948 עם סימון האדמות בשם Ed Denqur (קו אורך 85), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאלור
  3. ^ סיפור הקרב, באתר לזכרו של סרן אייל קליין