Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלישבע (משוררת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף אלישבע ביחובסקי)
אלישבע (יֶליזבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי)
אלישבע, 1936
אלישבע, 1936
לידה ספאסק-ריאזאנסקי (אנ'), האימפריה הרוסית
קובץ:Beaches of Tel Aviv, WInter 1926 - detail P1080414.JPG
אלישבע עם בתה, מרים, בחוף הים בתל אביב, 1926
קובץ:Elisheva poems in russian.jpg
עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-1919, תחת שם העט "א. לישבע"

יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова;‏ 19 בספטמבר 1888 – 26 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע,[1] הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל. בת למשפחה נוצרית, נישאה למו"ל והעיתונאי שמעון ביחובסקי ועלתה עמו לארץ ישראל ב-1925.

חייה עריכה

על מוצא משפחתה העידה:

מובן שאינני מגזע היהודים, אך גם רוסיה גמורה אינני. אבי-אמי היה אנגלי (יותר נכון אירלנדי) וברח מביתו בימי נעוריו, השתקע ברוסיה ונשא לו אישה שהייתה גרמניה בלידה, אבל גדלה וחונכה במשפחה אנגלית, ולכן הדור השני - אמי ואחיה ואחיותיה - חשבו את עצמם לאנגלים סתם. אני גדלתי עם דודתי אחת שהייתה לי במקום אם (כי אמי מתה בילדותי) וכולי שייכת למשפחה הזו, האנגלית, הרבה יותר מאשר למשפחת אבי.

אלישבע נולדה בספאסק-ריאזאנסקי (Спасск-Рязанский) (אנ'), עיירת לוויין של העיר ריאזאן שברוסיה, בת לאיוואן ז'ירקוב, נוצרי פרבוסלבי שהיה תחילה מורה בבית ספר עממי כפרי, ולאחר מכן סוחר ומוציא לאור, ולאם ממוצא אירי-קתולי.[2] אמהּ נפטרה כשהייתה בת שלוש, והיא התחנכה אצל דודתה (אחותה הבכורה של אמה) במוסקבה. היא למדה בגימנסיה לנערות במוסקבה, ואחר כך השתלמה בקורסים לפדגוגיה מטעם התאחדות המורות והמחנכות, וסיימה את לימודיה ב-1910.

בשנת 1908, בהיותה בת עשרים, החלה להתעניין בלשונות העברית והיידיש, בהשפעת ידידיה היהודים. למדה יידיש ועברית, תרגמה מעברית לרוסית, וכעבור זמן מה החלה לכתוב שירים עבריים מקוריים. עניינה ביהדות הביא אותה במגע עם הסופר שמעון ביחובסקי, עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, השניים נישאו, ונוחדה להם בת. היא לא התגיירה ונותרה נוצרייה בדתה (אף שכינוה "רות על גדות הוולגה").

בשנת 1925 עלו בני הזוג לארץ ישראל. ב-26 במרץ יצאו לדרכם באוניה "אילאיץ". ב-1 באפריל חגגו כל הנוסעים היהודים באוניה את חג פתיחת האוניברסיטה העברית וכאשר עגנה האוניה בסאלוניקי קראה אלישבע מספר שירים לכבוד החג. ברשימת העולים שהגיעו ליפו ב-6 באפריל רשומים בני המשפחה הבאים: אלישבע ביחובסקי בת 36. שמעון ביחובסקי בן 42, וביחובסקי מרים בת 11 חודשים (הרישום בתיק העלייה שבארכיון המדינה s104/558 עמוד 175) באותה השנה נערכו בערי הארץ נשפים ספרותיים לכבודה ובהשתתפותה.[3] היא גם תרגמה לרוסית יצירות של סופרים עבריים כמו גרשון שופמן, יוסף חיים ברנר ואחרים.

על-פי האנציקלופדיה העברית, "בסיפוריה בולטת השאיפה לספר על היסוד הנאצל שבחיים ולתאר את הטוב והמעולה שבאדם".

פרסומה הביא לכך שאורגנו סביבה נשפים ספרותיים בישראל ומחוצה לה, אך לדבריה, הם העיקו עליה ושעממו אותה. בעת ביקורה בקובנה בשנת 1928, פגשה אותה הנערה לאה גולדברג, שכתבה את התרשמותה מאלישבע ביומנה: "היום הייתי בביתה. היא עושה עלי רושם מצוין. פשוטה, צנועה, אותה סנסציה שמקיפה אותה לא נגעה בה. היא יהודייה, עברייה, כאילו הייתה יהודייה תמיד - כל חייה."[4]

טרגדיה הכתה בה בשנת 1932 כשמת בעלה בפתאומיות. היא נותרה עם ילדה בת 8, מרים, והתקשתה להתפרנס. אפילו לא הצליחה להתקבל לעבודה כספרנית ב"שער ציון" (לימים בית אריאלה). היא שקעה בעוני והתגוררה בצריף הדולף בימי החורף, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. בזכות חיים נחמן ביאליק, שפנה להנהלת "קרן ישראל מץ" בניו יורק, זכתה לקצבה חודשית של 15 דולר, שהיו למקור קיומה היחיד.

בעת מלחמת העולם השנייה התגייסה בתהּ לחיל העזר לנשים. היא שירתה במצרים, שם הכירה חייל בריטי, דני ליטל, ונישאה לו ב-1946. לשניים נולדו שלוש בנות. כך נותרה אלישבע בודדה לחלוטין. אלישבע רצתה לצאת לבריטניה לבקר את בתה ונכדותיה, אולם מצבה הכלכלי ובריאותה הרופפת מנעו זאת.

אלישבע נפטרה בשנת 1949 בטבריה, שאליה עברה כדי לרפא דלקת מפרקים שלקתה בה. בת 60 במותה. לאחר שאנשי חברה קדישא הערימו קשיים על קבורתה בטבריה כיוון שלא הייתה יהודיה,[5] היא נקברה בבית הקברות כנרת. אברהם ברוידס, מזכיר אגודת הסופרים, תיאר כיצד נתקיימו בה מילות שירה שלה:

כאן אשב בין ים ובין רקיע
ואדמה, כי גם הקץ הגיע.
כי מצאה נפשי מולדתהּ

שירים מולחנים עריכה

מקצת משיריה הולחנו בידי יוצרים כדניאל סמבורסקי, שייקה פייקוב וחוה אלברשטיין, ובוצעו על ידי זמרים כמו אלכסנדרה, דורית ראובני וחוה אלברשטיין.

הנצחה עריכה

  • רחוב (ושכונת) "חרוזים" ברמת גן נקרא ע"ש אחד מספרי שירתה הראשונים.
  • בהרצליה נקראה כיכר במפגש הרחובות הנדיב ורש"י, על שם המשוררת אלישבע.

מספריה של אלישבע עריכה

קובץ:קבר המשוררת אלישבע בבית הקברות כנרת.jpg
קברה של אלישבע בבית הקברות כנרת
  • עם אור בֹּקר בקול רנה, תל אביב: [חמו"ל], תרפ"ו.
  • כוס קטנה: שירים, תל אביב: תומר, תרפ"ו. (מהדורה ב: תרפ"ו; מהדורה ג: תרפ"ז.)
  • ספורים, תל אביב: תומר, תרפ"ח.
  • חרוזים: שירים, תל אביב: תומר, תרפ"ח.
  • סמטאות: רומן, תל אביב: תומר, תרפ"ט.[6]
  • משורר ואדם: על שירתו של אלכסנדר בלוק, תל אביב: תומר, תרפ"ט. (מאמריה שנדפסו ב"התקופה" כא–כב ובמוסף "דבר" אלול תרפ"ו)
  • מקרה טפל: ספור, תל אביב: תומר, תרפ"ט.
  • שירים, תל אביב: עדי, תש"ו 1945.
  • מלכת העברים: סיפורים, תל אביב: ידיעות אחרונות, [תש"ח?]. (ספרון)
  • ספורי משלים; לִקטה אלישבע; הציורים: ס. מדוי, תל אביב: עמוס ('ספרית פז') [תשכ"-?]. (לילדים)
  • חומי וכרמלה; ציר פיר פרובסט; סִפּרה אלישבע, תל אביב: עמוס ('ספרית ורד'), [תשכ"-]. (לילדים)

קבצים ומהדורות שראו אור לאחר מותה:

תרגום עריכה

  • יוהרלל ניהרו, מכתבים מבית הכלא; תורגמו מאנגלית בידי אלישבע, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ג.
  • ריצ'רד א' בירד, בדד; תרגמה מאנגלית אלישבע ; הציורים: גיטה ריטלר, תל אביב: עם עובד ('ספרית שחרות'), תש"ג. (מהדורה חדשה: תשי"ג) (יומן מן הקוטב הדרומי)
  • ר"ל סטיבנסון, גן הקסמים; הציורים: רות ווד; עֻבד לעברית על ידי אלישבע, תל אביב: עמוס, תש"ל. (לילדים)
  • מלים; מילים, ציורים: ג. אליוט; עברית: אלישבע, תל אביב: עמוס ('ספרית פז') [תש"ל?].

לקריאה נוספת עריכה

  • אלישבע: קובץ מאמרים אודות המשוררת אלישבע, תל אביב: תומר, תרפ"ז. (הופיע במהדורות נוספות)
  • 'ביחובסקי, אלישבע', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 76. (הספר בקטלוג ULI)
  • אורנה רב-הון, 'המסתורין של אלישבע: זיקת הפואטיקה של אלישבע לסימבוליזם ולאקמאיזם', מאזנים סז, 10 (תשנ"ג), 7–10.
  • חיים באר, "אלישבע", בספרו: מזיכרונותיה של תולעת ספרים: מסעות בעקבות סופרים וספרים; עורך: גדעון טיקוצקי, תל אביב: עם עובד, תשע"א 2011, עמ' 367–370.
  • רבקה אלינב, "כי מרה מאד הדעת": עת הגיבורה האינטלקטואלית-יוצרת בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג; עריכה ראשית: יהודית שטיימן, תל אביב: מכון מופ"ת ('כליל – סדרת ספרים בנושאי חנוך'), תשע"ב 2012.
  • הילה שלומית קינל-לימוני, תלושות ומורדות: סיפורת נשים בספרות התחייה העברית: חוה שפירא, דבורה בארון ואלישבע ז'ירקובה - ביחובסקי, תל אביב: רסלינג, 2016.
  • אילת נגב, אלישבע: לא היה זה אושר, אף לא חיים, בתוך שיחות אינטימיות תל אביב: משכל, 1995. גרסה דיגיטלית מפרויקט בן-יהודה
  • ארנסט ד'ארביי, מתוך קורות הילד הקדמון (עברית: אלישבע | תרגום מעיזבון המשוררת), דחק, כרך טו', 2022.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלישבע בוויקישיתוף

מכּתביה:

שירים:

סיפורת:

על כתביה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יליזבטה היא הצורה הרוסית של השם העברי אלישבע.
  2. ^ שלמה שבא, ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה, דבר, 9 במאי 1969.
  3. ^ למשל: ירושלים יום יום, דואר היום, 12 ביולי 1925
  4. ^ יומני לאה גולדברג, ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 2005; עמ' 170, 7.5.28; וגם עמ' 171–172, יום ג' 8.5.28.
  5. ^ שירי לב-ארי, גרה בתוכנו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
  6. ^ ביקורת: רחל פייגנברג, סימטאות, דבר, 10 ביולי 1931.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אלישבע_(משוררת)&oldid=11600"