אירוס ההיכל
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןאירוס ההיכל | |
|---|---|
| אירוס נצרתי אירוס נצרתי | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | אירוס |
| תת־סוג: | אירוס |
| סקציה: | אירוס ההיכל |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Oncocyclus | |
.JPG){kind=link}
אירוס ההיכל (שם מדעי: Oncocyclus, אונקוציקלוס) הוא סקציה בתת הסוג אירוס (אנ') בסוג אירוס במשפחת האירוסיים.
סקציה זו מכילה את המינים הנחשבים ליפים ביותר בסוג האירוסים.
הקבוצה כוללת 54 מינים ברחבי העולם, כולם גדלים במערב אסיה בשלושה אזורים: ארץ ישראל וירדן, צפון לבנון ואזור הטרנס-קווקז (מפגש הגבולות בין טורקיה, ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן).
אירוסי ההיכל (אונקוציקלוס) הם צמחי שורש רב שנתיים, המתייבשים בקיץ אך מותירים קנה-שורש. הם זקוקים בדרך כלל לקרקעות מנוקזות היטב ושמש מלאה. רובם מעדיפים גם תקופה יבשה לאחר הפריחה.[1] אירוסי ההיכל הם בעיקר מטורקיה, הקווקז ואיראן. לרובם רק פרח יחיד על הגבעול,[2] שהוא עורקי או מנוקד.[3] לפרח שישה עלי עטיף, שלושה עלים חיצוניים ומופשלים היוצרים היכל, ושלושה עלי עטיף פנימיים זקופים. חלק מהמינים הללו התערבבו עם אירוסים מזוקנים והם בעלי צבעים וסימנים ייחודיים.
שם עריכה
אונקוציקלוס היא מילה יוונית, כאשר אונקו משמעותה מסה, או תפזורת, ו-ציקלוס משמעותו עיגול.[4] בשנת 1846, C.H. Siemssen השתמש לראשונה במונח 'אונקוציקלוס' ודירג את אירוסי ההיכל כסוג (טקסונומיה) בספר Botanische Zeitung.[5] לאחר מכן, בייקר סיווג אותו מחדש כתת-סוג (טקסונומיה) ב-1877, ומאז 1914 ועד היום דייקס הגדיר את אירוסי ההיכל כסקציה.[6]
מיון עריכה
נציגי הסקציה בארץ ישראל כוללים תשעה מינים, חלקם אנדמיים לארץ ישראל, וחלקם תת-אנדמיים ומצויים גם בירדן, סוריה ולבנון.
- אירוס החרמון - גדל בגולן ובחרמון.
- אירוס נצרתי - גדל בהרי הגליל התחתון, במערב הגליל העליון ולרגלי החרמון.
- אירוס הדור - גדל בהרי נפתלי ובמזרח הגליל העליון. תת-מין שלו גדל בשומרון (אירוס השומרון).
- אירוס הגלבוע - גדל בגלבוע.
- אירוס שחום - גדל באזור ערד, באר שבע, ספר מדבר יהודה ומזרח שומרון.
- אירוס הנגב - גדל במרכז הנגב ובצפון סיני.
- אירוס ירוחם - גדל באזור ירוחם ודימונה.
- אירוס הארגמן - גדל במישור החוף, מאשדוד עד לבנימינה.
- אירוס וסט - גדל בחרמון. בעבר גדל גם בדרום לבנון אך נכחד שם.
גלריה עריכה
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
לקריאה נוספת עריכה
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (ע"ע אונקוציקלוס) (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg אירוס ההיכל, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg אירוס ההיכל, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- אירוס ההיכל, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אירוס ההיכל, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg אירוס ההיכל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אירוס ההיכל, באתר FishBase (באנגלית)
- אירוס ההיכל, באתר צמח השדה
- אירוס ההיכל, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אירוס ההיכל, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png אירוס ההיכל, באתר GBIF (באנגלית)
- אירוס ההיכל, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg אירוס ההיכל, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png אירוס ההיכל, באתר eBird (באנגלית)
- אירוס ההיכל, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- אמיר ברנע, מסע בעקבות פריחת אירוסי ההיכל, באתר הארץ, 7 בפברואר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ Christopher Brickell RHS Encyclopedia of Plants and Flowers, p. 521, at Google Books
- ^ Stebbings, Geoff (1997). The Gardener's Guide to Growing Irises. Newton Abbot: David and Charles. p. 18. ISBN 0-7153-0539-5.
- ^ "Aril Irises". pacificbulbsociety,org. Retrieved 1 March 2016.
- ^ Saad, Layla; Khuri, Sawsan (4 August 2003). "Hanging in There by a Fall – The Oncocyclus Irises of Lebanon" (PDF). orbi.ulg.ac.be. Retrieved 23 July 2014.
- ^ https://books.google.co.il/books?id=PDIXAAAAYAAJ&pg=PA705&lpg=PA705&dq=%22C.H.+Siemssen%22+iris&source=bl&ots=zTURp-xS23&sig=ACfU3U3FeU0khvNgC6-yPek0dd3uin5qAw&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwjuiIn78471AhV3Q_EDHVYoCQAQ6AF6BAgZEAM#v=onepage&q=%22C.H.%20Siemssen%22%20iris&f=false
- ^ Pries, Bob (11 June 2014). "Section Oncocyclus". wiki.irises.org. Retrieved 2 March 2015.