Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אירוס ההיכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אירוסי ההיכל)
קריאת טבלת מיוןאירוס ההיכל
אירוס נצרתי
אירוס נצרתי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אירוסיים
סוג: אירוס
תת־סוג: אירוס
סקציה:אירוס ההיכל
שם מדעי
קובץ:Wikispecies-logo.svg Oncocyclus
קובץ:אירוס השומרון ליד אלון מורה.jpg
אירוס השומרון תת-מין של אירוס הדור
קובץ:Iris westii (1776).JPG
אירוס ווסט

אירוס ההיכל (שם מדעי: Oncocyclus, אונקוציקלוס) הוא סקציה בתת הסוג אירוס (אנ') בסוג אירוס במשפחת האירוסיים.

סקציה זו מכילה את המינים הנחשבים ליפים ביותר בסוג האירוסים.

הקבוצה כוללת 54 מינים ברחבי העולם, כולם גדלים במערב אסיה בשלושה אזורים: ארץ ישראל וירדן, צפון לבנון ואזור הטרנס-קווקז (מפגש הגבולות בין טורקיה, ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן).

אירוסי ההיכל (אונקוציקלוס) הם צמחי שורש רב שנתיים, המתייבשים בקיץ אך מותירים קנה-שורש. הם זקוקים בדרך כלל לקרקעות מנוקזות היטב ושמש מלאה. רובם מעדיפים גם תקופה יבשה לאחר הפריחה.[1] אירוסי ההיכל הם בעיקר מטורקיה, הקווקז ואיראן. לרובם רק פרח יחיד על הגבעול,[2] שהוא עורקי או מנוקד.[3] לפרח שישה עלי עטיף, שלושה עלים חיצוניים ומופשלים היוצרים היכל, ושלושה עלי עטיף פנימיים זקופים. חלק מהמינים הללו התערבבו עם אירוסים מזוקנים והם בעלי צבעים וסימנים ייחודיים.

שם עריכה

אונקוציקלוס היא מילה יוונית, כאשר אונקו משמעותה מסה, או תפזורת, ו-ציקלוס משמעותו עיגול.[4] בשנת 1846, C.H. Siemssen השתמש לראשונה במונח 'אונקוציקלוס' ודירג את אירוסי ההיכל כסוג (טקסונומיה) בספר Botanische Zeitung.[5] לאחר מכן, בייקר סיווג אותו מחדש כתת-סוג (טקסונומיה) ב-1877, ומאז 1914 ועד היום דייקס הגדיר את אירוסי ההיכל כסקציה.[6]

מיון עריכה

נציגי הסקציה בארץ ישראל כוללים תשעה מינים, חלקם אנדמיים לארץ ישראל, וחלקם תת-אנדמיים ומצויים גם בירדן, סוריה ולבנון.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Christopher Brickell RHS Encyclopedia of Plants and Flowers, p. 521, at Google Books
  2. ^ Stebbings, Geoff (1997). The Gardener's Guide to Growing Irises. Newton Abbot: David and Charles. p. 18. ISBN 0-7153-0539-5.
  3. ^ "Aril Irises". pacificbulbsociety,org. Retrieved 1 March 2016.
  4. ^ Saad, Layla; Khuri, Sawsan (4 August 2003). "Hanging in There by a Fall – The Oncocyclus Irises of Lebanon" (PDF). orbi.ulg.ac.be. Retrieved 23 July 2014.
  5. ^ https://books.google.co.il/books?id=PDIXAAAAYAAJ&pg=PA705&lpg=PA705&dq=%22C.H.+Siemssen%22+iris&source=bl&ots=zTURp-xS23&sig=ACfU3U3FeU0khvNgC6-yPek0dd3uin5qAw&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwjuiIn78471AhV3Q_EDHVYoCQAQ6AF6BAgZEAM#v=onepage&q=%22C.H.%20Siemssen%22%20iris&f=false
  6. ^ Pries, Bob (11 June 2014). "Section Oncocyclus". wiki.irises.org. Retrieved 2 March 2015.