אולפני טריטון
פעולות נוספות
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| מייסדים | יצחק גליקסמן, טומי פרידמן, חנה דרורי קשי ושפרירה זכאי | |||
| תקופת הפעילות | 1972–הווה (כ־54 שנים) | |||
| מיקום המטה | בני ברק | |||
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| משרד ראשי | בני ברק | |||
| בעלות |
שפרירה זכאי (שנות ה-70) חנה דרורי קשי (כהיום) | |||
| ענפי תעשייה | תעשיית המוזיקה והדיבוב | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
אולפני טריטון הם אולפני הקלטות שהוקמו ב-1972 ופעלו עד ל-2004. האולפנים נחשבים למשפיעים ביותר על המוזיקה הישראלית.
היסטוריה עריכה
יצחק (פרנקי) גליקסמן וטומי פרידמן, שהיו חברי להקת גייסות השריון ,הקימו את להקת קווינטט שפעלה עד שנת 1972. בסוף 1972 הלהקה התפרקה, ופרידמן יחד עם גליקסמן הקים את האולפנים ברחוב אידלסון 13 בתל אביב. כעבור שנתיים האולפנים עברו לרחוב ה’ באייר המקיף את כיכר המדינה[1] ובסוף שנות השבעים הועתקו לאזור התעשייה בבני ברק, שם פעלו עד לסגירתם.
במהלך השנים הוקלטו באולפנים אלבומים של אמנים בולטים רבים בישראל כמו "סוף עונת התפוזים" של תמוז, "חתונה לבנה" של שלום חנוך, "אפר ואבק" של יהודה פוליקר, "סיפורי פוגי" של כוורת, "שירי תימן" של עפרה חזה, "היו זמנים" של זוהר ארגוב, "הכבש השישה עשר" ומרבית אלבומיו של אריק איינשטיין. באולפנים החלו לפעול לראשונה הלהקות כוורת, קילר הלוהטת ותיסלם והאמנים יהודית רביץ, שלמה ארצי, דפנה ארמוני ורמי קליינשטיין.
קישורים חיצוניים עריכה
- דודי פטימר, "פרנקי" – סיפורו של הנגן, זמר וטכנאי הסאונד של "טריטון" פרנקי גליקסמן, דודיפדיה-פרויקט שימור המוזיקה הישראלית, 28 באפריל 2015
- אולפני טריטון באתר Discogs
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ עטיפת האלבום "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978) צולמה בכניסה לבניין
