https://www.yisraelpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=2A00%3AA041%3A2680%3A6500%3A2B9C%3AB62A%3AE457%3A1448 2026-09-14T06:28:57Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=625884 2025-06-21T17:42:40Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{עמק<br /> | שם = בקעת ארדון<br /> | תמונה = [[קובץ:Ramon Crater.jpg|250px|מרכז]]<br /> | כיתוב = מכתש רמון<br /> | מיקום = [[מכתש רמון]], [[הנגב]]<br /> | מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/כללי|אזור בישראל=הנגב|סמל סמן=natural|זום=11|טקסט={{מפה דינמית/רשות מקומית|מועצה אזורית רמת הנגב}}{{ש}}ממזרח: {{מפה דינמית/רשות מקומית|מועצה אזורית הערבה התיכונה}}{{ש}}ממערב: {{מפה דינמית/רשות מקומית|מצפה רמון}}}}}}<br /> | שטח = 30 קמ&quot;ר<br /> }}<br /> '''בקעת ארדון''' היא [[עמק|בקעה]] [[חול]]ית ששטחה 30 קמ&quot;ר ב[[הר הנגב]] המזרחי. בקעת ארדון היא חלקו המרכזי של [[מכתש רמון]]. הבקעה מוקפת [[מצוק]]ים, והקרקע שלה מכוסה מישורי חול ותלוליות חול.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mapa.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%94/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/2261|הכותב=|כותרת=בקעת ארדון|אתר=מפה|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=V3jdJGJ94Ed6LhOGKKDlZ0F2pwCWEir25jtmKUhpiSFyFfa8%2BYI%2FoJO%2FNNoB%2BKbsYw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=DAV%2f1980%2f10%2f23&amp;page=11&amp;rtl=true|הכותב=|כותרת=שמורות טבע בנגב|אתר=דבר|תאריך=23 באוקטובר 1980}}}}<br /> <br /> הבקעה נוצרה בעקבות תהליכים של [[בליה]] ו[[סחף]]. באזור הבקעה שוכנים [[נחל ארדון]] ו[[הר ארדון]]. ה[[אקלים]] בבקעת ארדון הוא [[אקלים צחיח]].<br /> <br /> מקור השם של בקעת ארדון הוא על שמו של &quot;ארדון&quot;, בנו של [[כלב בן יפונה|כלב בן חצרון]] ([[s:דברי_הימים_א_ב/ניקוד|דברי הימים א ב]]).<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|ישראל|גאוגרפיה}}<br /> [[קטגוריה:הנגב: הרים]]<br /> [[קטגוריה:הנגב: בקעות ועמקים|ארדון]]<br /> [[קטגוריה:מכתש רמון]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=433923 2025-06-15T09:29:25Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>{{אישיות<br /> | תמונה = {{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}<br /> | תאריך לידה = [[19 בנובמבר]] [[1942]]<br /> | מקום מגורים = [[קריית טבעון]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}<br /> }}<br /> '''ענת לוברסקי''' (נולדה ב-[[19 בנובמבר]] [[1942]]) היא [[עריכה (קולנוע)|עורכת קולנוע]] [[ישראלית]]. זוכת [[פרס אופיר]] [[1991]] על עריכת הסרט &quot;[[מעבר לים]]&quot;.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> במהלך השנים ערכה לוברסקי מספר [[סרטי קולנוע]]. בשנת [[1970]] ערכה את תסריט הסרט &quot;[[שבלול (סרט)|שבלול]]&quot;, בכיכובם של &quot;[[חבורת לול]]&quot;. בשנת [[1972]] ערכה את הסרטים &quot;[[סלומוניקו]]&quot; ו&quot;[[עזית הכלבה הצנחנית (סרט)|עזית הכלבה הצנחנית]]&quot; ובשנת [[1976]] את הסרט &quot;[[קשר הדבש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[1980]] שימשה כעורכת הסרט &quot;[[המשחק האמיתי]]&quot;. בשנת [[1982]] ערכה את הסרט &quot;[[מתחת לאף]]&quot;, בכיכובם של [[אורי גבריאל]] ו[[משה איבגי]]. בשנת [[1984]] ערכה את הסרט &quot;מגש הכסף&quot;. בשנת [[1985]] ערכה את הסרט &quot;רומן בהמשכים&quot;. בשנת [[1986]] שימשה כעורכת הסרט &quot;[[הקרב על הוועד]]&quot;, בכיכובם של חברי &quot;[[הגשש החיוור]]&quot;. בשנת [[1987]] ערכה את הסרט &quot;[[אבא גנוב]]&quot;, בכיכובם של [[יהודה ברקן]] ו[[אלונה קמחי]]. באותה שנה שימשה כעורכת הסרט &quot;[[פוטו רומן]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[1991]] שימשה כעורכת הסרט &quot;[[גמר גביע]]&quot;. באותה שנה ערכה את הסרט &quot;[[מעבר לים]]&quot;, על עריכת הסרט זכתה ב[[פרס אופיר]] בקטגוריית העריכה הטובה ביותר. בשנת [[1993]] ערכה את הסרט &quot;[[סיפור שמתחיל בלוויה של נחש]]&quot;. בשנת [[1994]] שימשה כעורכת הסרט &quot;[[מקס ומוריס]]&quot;, שהיה [[סרט המשך]] של &quot;מתחת לאף&quot;, אותו ערכה לוברסקי גם כן. בשנת [[1997]] שימשה כעורכת הסרט &quot;אין שמות על הדלתות&quot;. באותה שנה ערכה את הסרט &quot;ביפ&quot;. <br /> <br /> בשנת [[2000]] שימשה כעורכת הסרט &quot;פרא&quot; וערכה את הסרט &quot;[[הבולשת חוקרת]]&quot;. בשנת [[2001]] שימשה כעורכת הסרט &quot;חוצלארץ&quot;. ב-[[2005]] ערכה את הסרט &quot;[[לרקוד]]&quot;. בשנת [[2006]] ערכה את הסרט &quot;[[נוזהת אל-פואד]]&quot;. באותה שנה ערכה את הסרט &quot;[[אין לה אלוהים]]&quot;.<br /> <br /> ==רשימת סרטים בעריכתה==<br /> *1968 [[השכונה שלנו]] (עוזרת עריכה)<br /> *1970 [[שבלול (סרט)|שבלול]]<br /> *1972 [[סלומוניקו]]<br /> *1972 [[עזית הכלבה הצנחנית (סרט)|עזית הכלבה הצנחנית]]<br /> *1977 [[קשר הדבש]]<br /> *1980 [[המשחק האמיתי]]<br /> *1981 [[העיט]] (יועצת עריכה)<br /> *1982 [[מתחת לאף]]<br /> *1984 [[מגש הכסף (סרט)|מגש הכסף]]<br /> *1985 [[רומן בהמשכים (סרט)|רומן בהמשכים]]<br /> *1986 [[הקרב על הוועד]]<br /> *1987 [[אבא גנוב]]<br /> *1987 [[פוטו רומן]]<br /> *1991 [[גמר גביע]]<br /> *1991 [[מעבר לים]]<br /> *1994 [[סיפור שמתחיל בלוויה של נחש]]<br /> *1994 [[מקס ומוריס]]<br /> *1997 [[אין שמות על הדלתות]]<br /> *1997 ביפ<br /> *1999 [[פרא (סרט, 1999)]]<br /> *2000 [[הבולשת חוקרת]]<br /> *2000 האחים מבורך<br /> *2003 חוצלארץ<br /> *2004 [[מעורב ירושלמי (סדרת טלוויזיה)]]<br /> *2005 [[לרקוד]]<br /> *2006 [[נוזהת אל-פואד]]<br /> *2007 [[אין לה אלוהים]]<br /> <br /> ==פרסים==<br /> * [[פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br /> <br /> <br /> {{פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוברסקי, ענת}}<br /> [[קטגוריה:עורכות קולנוע ישראליות]]<br /> [[קטגוריה:עורכי קולנוע ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:זוכות פרס אופיר: עורכות]]<br /> [[קטגוריה:זוכי פרס אופיר: עורכים]]<br /> [[קטגוריה:קריית טבעון: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1942]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1942]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99&diff=767184 2025-06-15T09:16:39Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>{{אישיות<br /> | שם = ערן אביאני<br /> | תמונה = {{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}<br /> | תאריך לידה = [[22 במרץ]] [[1977]]<br /> | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br /> | מקום מגורים = [[ראש העין]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}<br /> | ידוע בשל = הקומיקסים [[דדליין (קומיקס)|דדליין]] ו-[[ארינאה]]<br /> | התחלת פעילות = [[2002]]<br /> | עיסוק = [[קומיקסאי]]<br /> | בת זוג = [[אביב אור]]<br /> }}<br /> <br /> '''ערן אביאני''' (נולד ב-[[22 במרץ]] [[1977]]) הוא מאייר וכותב קומיקס ישראלי. אביאני החל את קריירת הקומיקס שלו בשנת [[2002]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;{{קישור כללי|כתובת=http://www.comicom.co.il/הקומיקס/|כותרת=הקומיקס|אתר=קומיקום|תאריך=2015-02-26|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;, אז שיתף פעולה לראשונה עם הציירת [[אביב אור]] שהפכה בהמשך לשותפתו בסטודיו קומיקס שהקימו בהרציליה ונושא את השם &quot;קומיקום&quot;. יחדיו פרסמו אור ואביאני את הקומיקס &quot;[[ארינאה]]&quot; שכלל ארבעה כרכים (פורסמו בין 2002–2003). את העלילות כתב אביאני ועל האיורים הופקדה אור. בקומיקס זה ניתן להבחין בהשפעות מהקומיקס האמריקאי, אך עם זאת גם הופעה שכיחה של יצורים דמיוניים ופנטסטיים רבים, שאינם נפוצים בתרבות קומיקס זו. בשנת [[2013]] פורסם האוגדן &quot;ארינאה&quot; שכלל את כל ארבע החוברות יחדיו בנוסף לרצועות קומיקס קצרות שנוצרו לאורך השנים בידיי אביאני ואור&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.goodreads.com/work/best_book/43440923|כותרת=ארינאה|אתר=www.goodreads.com|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.avivor.com/blog/?tag=קומיקס-וירקות|כותרת=קומיקס וירקות « בלון דיבור|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[2004]] הוציאו אור ואביאני חוברת קומיקס קצרה ב[[שחור-לבן]] בשם &quot;דדליין&quot; העוקבת אחר עלילותיהם - כלומר, על מאחורי הקלעים של אור ואביאני ביצירת הקומיקס ארינאה. בקומיקס זה מצוירים השניים כ[[בעלי חיים]] [[האנשה|מאונשים]], המסבירים לקוראים מה הוביל אותם לבחור במקצוע הלא שגרתי שלהם ואיך יצרו את הקומיקס&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.goodreads.com/work/best_book/52045682|כותרת=דדליין|אתר=www.goodreads.com|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;. אביאני כתב את הטקסט ואור ציירה, ולאחר מכן החלו השניים לפרסם חוברות אלו תמורת תשלום. החוברות זכו לביקורות טובות בסצנת הקומיקס המקומית; מבקר הקומיקס אלי הרשטיין כתב ב[[בלוג]] isf משנת 2004 על הקומיקס וביקר קשות את ארינאה, אך עם זאת שיבח עד מאוד את דדליין ואף כינה אותו &quot;'דדליין' רבותיי היא ללא ספק אחת מחוברות הקומיקס הטובות שיצאו תחת ידם של יוצרים ישראליים בשפה העברית&quot;&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070101093044/http://www.isf.co.il/article.asp?ref=665|כותרת=Article|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-01-01|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנים הבאות פרסם אביאני מספר חוברות קומיקס עצמאיות אותן כתב ואייר לבדו, כגון &quot;סיירת 77&quot;, &quot;הגדנע&quot;ע – גדודי נוער-על&quot; ו-&quot;הרפתקאות בארינתיה&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. בשנת [[2016]] הוציא לאור את ספרו העצמאי הראשון, &quot;[[המדריך לציור קומיקס]]&quot;, שהוא למעשה הסבר על הכנת קומיקס ותעשיית הקומיקס&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://mai-art.co.il/items/2053794-המדריך-לציור-קומיקס-מאת-ערן-אבני|כותרת=המדריך לציור קומיקס - מאת ערך אביאני|אתר=mai-art.co.il|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;. הספר הושק באירוע חגיגי בסניף [[קומיקס וירקות]] בתל אביב, שם הוקם דוכן קטן בתוך החנות ובו חתם אביאני על ספרו. האירוע סוקר גם באתר [[IGN|IGN ישראל]], ובכתבה שפרסם דאני לי-סיזר באתר תואר אביאני כ&quot;אמן קומיקס מוכשר, אנציקלופדיה של קומיקס מהלכת, ועכשיו גם רשמית סופר מעורר השראה&quot;&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://il.ign.com/hmdryk-ltsyvr-qvmyqs/12719/news/ayrv-hshqt-hspr-hmdryk-ltsyvr-qvmyqs-shl-rn-abyany-bqvmyqs-vyrqvt|כותרת=אירוע השקת הספר &quot;המדריך לציור קומיקס&quot; של ערן אביאני בקומיקס וירקות|אתר=IGN Israel|תאריך=2016-02-04|תאריך_וידוא=2021-03-01}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[ארינאה]]<br /> * [[דדליין (קומיקס)|דדליין]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> {{מיון רגיל:אביאני, ערן}}<br /> [[קטגוריה:קומיקסאים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:מאיירים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:ראש העין: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1977]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=513586 2025-06-15T09:08:32Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>{{ספורטאי<br /> | שם = אריה ביזם<br /> | תאריך לידה = [[1946]]<br /> | מקום לידה = [[אוסטריה]]<br /> | תבנית מדליות = {{מדליה|מדינה={{דגל|ישראל||+}} }}<br /> {{מדליה|כותרת=[[המשחקים הפאראלימפיים]]}}<br /> {{מדליה|זהב | [[המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)|תל אביב 1968]] | כדורסל }}<br /> {{מדליה|כסף | [[המשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972)|היידלברג 1972]] | כדורסל }}<br /> {{מדליה|כסף | [[המשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976)|טורונטו 1976]] | כדורסל }}<br /> {{מדליה|כסף|[[המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)|תל אביב 1968]]|שליחים 3X50 מעורב }}<br /> {{מדליה|כותרת=[[משחקי סטוק מנדוויל]]}}<br /> {{מדליה|כסף | 1967 | משחה חתירה }}<br /> {{מדליה|כותרת=אליפות אירופה בכדורסל כיסאות גלגלים}}<br /> {{מדליה|זהב | 1978 | כדורסל }}<br /> {{מדליה|כותרת=אליפות ישראל בשחייה לנכים}}<br /> {{מדליה|זהב | 1966 | 50 מטר חתירה }}<br /> | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br /> | מקום מגורים = [[בית דגן]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל||+}}<br /> }}<br /> '''אריה ביזם''' (נולד ב-[[1946]]) הוא [[ספורטאי]] [[ספורט נכים]] ישראלי. שחקן בולט בנבחרת ישראל ב[[כדורסל כיסאות גלגלים]].<br /> <br /> ביזם נולד ב[[אוסטריה]] ב-[[1946]] ועלה ל[[ישראל]] ב[[מרץ]] [[1949]]. בנעוריו החל להתאמן ב[[מרכז הספורט לנכים]] ברמת גן. למעלה משני עשורים היה חבר בנבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים והיה שחקן מצטיין. השתתף ב[[משחקי סטוק מנדוויל]] וזכה להישגים בשחייה. באליפות ישראל לנכים 1966 קבע שיא חדש במשחה 50 מטר בסגנון חתירה וזכה במדליית זהב עם הישג של 37.5 שניות. ב-1967 זכה ב[[מדליית כסף]] במשחה חתירה בסטוק מנדוויל.<br /> <br /> ב{{ה|משחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)}} זכה עם נבחרת הכדורסל במדליית זהב. בנוסף התחרה במשחה שליחים 3X50 בסגנון מעורב וזכה במדליית כסף, במשחה 50 מטר בסגנון חופשי (מקום חמישי), במרוץ מאה מטר (מקום שישי) ובנבחרת מרוץ שליחים ל-160 מטר (מקום חמישי). ב{{ה|משחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972)}} זכה עם נבחרת הכדורסל במדליית כסף והשתתף בתחרות סללום שבה דורג במקום ה-21. ב{{ה|משחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976)}} היה שותף לזכייה במדליית כסף בכדורסל.<br /> <br /> מתגורר ב[[בית דגן]] ואב ל-3.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * [https://www.paralympic.org/arieh-bizem פירוט השתתפותו בתחרויות המשחקים הפאראלימפיים] באתר הרשמי של IPC {{אנגלית}}<br /> <br /> {{משלחת ישראל לאולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)}}<br /> {{משלחת ישראל לאולימפיאדת הנכים היידלברג (1972)}}<br /> {{משלחת ישראל לאולימפיאדת הנכים טורונטו (1976)}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ביזם, אריה}}<br /> [[קטגוריה:אלופים פאראלימפיים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:זוכי מדליית כסף פאראלימפית מישראל]]<br /> [[קטגוריה:שחיינים פאראלימפיים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:שחיינים נכים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:אתלטים פאראלימפיים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:אתלטים נכים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:כדורסלנים פאראלימפיים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:שחקני כדורסל בכיסאות גלגלים ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:ספורטאי איל&quot;ן]]<br /> [[קטגוריה:ספורטאים ישראלים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)]]<br /> [[קטגוריה:אתלטים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)]]<br /> [[קטגוריה:שחיינים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)]]<br /> [[קטגוריה:כדורסלנים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)]]<br /> [[קטגוריה:ספורטאים ישראלים במשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972)]]<br /> [[קטגוריה:אתלטים במשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972)]]<br /> [[קטגוריה:כדורסלנים במשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972)]]<br /> [[קטגוריה:ספורטאים ישראלים במשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976)]]<br /> [[קטגוריה:כדורסלנים במשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976)]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים ילידי אוסטריה]]<br /> [[קטגוריה:בית דגן: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1946]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99&diff=746550 2025-06-10T17:08:33Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{אישיות תקשורת<br /> |תאריך לידה=[[7 במרץ]] [[1967]]<br /> |מדינה=[[ישראל]] {{דגל|ישראל}}<br /> |עיסוק=[[עיתונאי]], [[שדרן ספורט|שדרן]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן ספורט]]<br /> }}<br /> '''רן מלובני''' (נולד ב-[[7 במרץ]] [[1967]]{{הערה|[https://he-il.facebook.com/ran.malovani מתוך עמוד הפייסבוק של רן מלובני]}}) הוא [[עיתונאי]], [[שדרן ספורט|שדרן]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן ספורט]] [[ישראלים|ישראלי]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> מלובני סיים את לימודיו ב[[בית הספר רנה קסין]]. בוגר [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] בתקשורת ב[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]] ו[[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] בתקשורת פוליטית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].{{הערה|[http://newsite.aunmedia.org/lecturers/רן-מלובני/ בית ספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל]}}<br /> <br /> מלובני משמש כ[[שדרן ספורט|שדרן]] וכמגיש תוכניות ב[[ערוץ הספורט]]. בין היתר משמש כשדרן משחקי [[כדורגל]], [[כדורסל]], [[כדוריד]], [[כדורעף]] ועוד. מרצה ב[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]].{{הערה|[https://www.ariel.ac.il/wp/communication/wp-content/uploads/sites/15/2020/08/ידיעון-התשפא.pdf ידיעון הלימודים לשנת תשפ&quot;א - אוניברסיטת אריאל בשומרון], באתר [[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{רשתות חברתיות}}<br /> * [https://m.sport5.co.il/Author/רן_מלובני/ רן מלובני], באתר [[ערוץ הספורט]]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{קצרמר|ישראלים}}<br /> {{מיון רגיל:מלובני, רן}}<br /> [[קטגוריה:סגל ערוץ הספורט]]<br /> [[קטגוריה:סגל אוניברסיטת אריאל בשומרון: בית ספר לתקשורת]]<br /> [[קטגוריה:עיתונאי ספורט ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני כדורגל ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:שדרני ספורט ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תיכון רנה קסין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אריאל בשומרון]]<br /> [[קטגוריה:אלפי מנשה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1967]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9&diff=50353 2025-06-02T16:18:38Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{אישיות<br /> |תמונה=[[קובץ:Yosef Eliyahu Chelouche.jpg|230px|יוסף אליהו שלוש]]<br /> |מקום לידה=[[יפו]]<br /> |כיתוב=שלוש ב-1930<br /> }}<br /> [[קובץ:ISHLUSH.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של &quot;[[האחים שלוש]]&quot; ברחוב שלוש ב[[נוה צדק]], 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE [C]HELOUCHE FRERES]]<br /> [[קובץ:Yosefeliyahuechelouche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים]]<br /> [[קובץ:Yosef Eliyahu Chelouche tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של יוסף אליהו שלוש ב[[בית הקברות טרומפלדור]]]]<br /> [[קובץ:בית יוסף אליהו שלוש, שדרות רוטשילד 9 תל אביב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית יוסף אליהו שלוש]], בשדרות רוטשילד 9, תל אביב]]<br /> '''יוסף אליהו שלוש''' ([[1870]], [[יפו]] – [[י&quot;א באב]] [[ה'תרצ&quot;ד]], [[23 ביולי]] [[1934]], [[תל אביב]]) היה מ[[מייסדי תל אביב]], [[יזם]], [[סוחר]] ו[[תעשיין]].<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> יוסף אליהו שלוש נולד ב[[יפו]] בשנת 1870. אביו, [[אהרן שלוש]], מראשי העדה הספרדית בעיר, היה צורף, [[חלפן כספים]] וסוחר קרקעות. בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] ובבית הספר [[תפארת ישראל (בית ספר)|תפארת ישראל]] ב[[ביירות]]. נישואיו בגיל 17 קטעו את לימודיו, והוא פנה לעיסוק במסחר. בתחילת שנות התשעים של המאה התשע-עשרה הקים יחד עם אחיו הבכור, [[אברהם חיים שלוש]], את בית העסק של &quot;האחים שלוש&quot; לחומרי בניין, ובהמשך גם [[האחים שלוש|בית חרושת]] למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם.<br /> <br /> עסקיו בתחום הבניין ועסקי הקרקעות של אביו דחפו את יוסף אליהו שלוש לעיסוק מעשי בבנייה. הוא החל לפעול גם כקבלן, ובמסגרת זו בנה בניינים שונים בצפונה של [[יפו]] וב[[תל אביב]], בראשם [[בתי פיינגולד]] ב[[שכונת יפה נוף]] אשר ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]], [[בית הספר לבנות (נווה צדק)|בית הספר לבנות]] ובית הספר של &quot;כל ישראל חברים&quot; ב[[נווה צדק]], שלושים ושניים מבתיה הראשונים של [[אחוזת בית]] ובניין [[הגימנסיה העברית הרצליה]]. במקביל המשיך לבדו ובשותפות עם אחרים ב[[גאולת אדמות]], בסביבות [[תל אביב]] וברחבי הארץ כולה. בשנת [[1910]] הוא השלים בניית [[בית יוסף אליהו שלוש]] בו התגורר.<br /> <br /> מעבר לעסקיו הפרטיים הקדיש יוסף אליהו שלוש חלק ניכר מזמנו לענייני ציבור, ובראשם הדאגה לפיתוח שתי הערים בהן חי – [[יפו]] ו[[תל אביב]] – ולרווחת תושביהן. יחד עם אשתו, פרחה שמחה לבית מויאל, היה בין המייסדים של [[תל אביב]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] היה חבר מועצת העירייה הראשונה. בפעילותו בתחום זה יזם והגה רעיונות רבים לשיפור ולשכלול העיר, רעיונות שהוצאו לא פעם אל הפועל בידי אחרים.<br /> <br /> ה[[ערבית]], שהייתה שגורה בפיו, שימשה אותו פעמים רבות כדי לתווך ולקרב בין התושבים היהודים והערבים של [[תל אביב]] ו[[יפו]]. בזכות יחסי הידידות שקשר עם ראשי הציבור הערבים יכול היה למצוא אצלם אוזן-קשבת בעתות שלום כמו גם בזמנים של פרעות ומתיחויות. במסגרת [[ארגון המגן|אגודת &quot;המגן&quot;]] פעל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה כדי לשכנע מעל דפי העיתונות הערבית ובמפגשים עם אישים ערבים כי אין ניגוד אינטרסים עקרוני בין ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לבין השאיפות הערביות באותו מרחב. לא פעם נשלח על ידי ועד [[עיריית תל אביב]] לדבר על לבם של ערביי יפו ולהגיע איתם לכדי פשרה בנושאים שקשרו בין שתי הערים. למשל, הצליח לשכנע את חברי עיריית יפו לבטל את התנגדותם הנחרצת לחיבור יפו לרשת החשמל שהקים [[פנחס רוטנברג]]. המשימה הייתה לא קלה בשל היחסים העכורים בין התושבים המוסלמים והתושבים היהודיים של האזור בימים שלאחר [[הצהרת בלפור]] ופרעות [[פרעות תרפ&quot;א|תרפ&quot;א]] ו[[פרעות תרפ&quot;ט|תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> כאחד מפרנסי [[תל אביב]] עשה יוסף אליהו שלוש רבות במהלך מלחמת העולם הראשונה כדי להתמודד עם הגזרות השונות שהטיל השלטון העות'מאני, ובראשן – [[גירוש תל אביב|גזרת הגירוש מן העיר]]. דאגתו הראשית הייתה אספקת הצרכים החיוניים של הגולים, אשר נותקו מבתיהם וממקורות פרנסתם. בטלטלותיהם הגיעו הוא ומשפחתו, ואיתם עשרות גולים נוספים, ל[[פתח תקווה]], ומשם ל[[קלקיליה]] ול[[כפר ג'מאל]]. בכפר התפתחה קהילה גדולה של גולים, שמנו 152 בני-אדם, והתגוררה שם כחצי שנה. בתקופה זו אימו נפטרה, והוא רכש עבורה חלקת קבר בכפר, קבר אותה שם והציב עליה [[מצבה]]{{הערה|[[צבי אילן]], '''אתרי טיול בארץ ישראל - מדריך לאזורי המרכז והדרום''', עם עובד-תרבות וחינוך, 1982; עמ' 72. שם מובאים מקורות נוספים}}.<br /> <br /> בימי הגירוש, ביקר אותו [[מאיר דיזנגוף]] שעמד באותה תקופה בראש גולי תל אביב. בספר זכרונותיו '''עם תל אביב בגולה''' רשם דיזנגוף על הביקור:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=[...] ומשם סרתי לקלקיליה לראות שם את ידידי מר יוסף אליהו שלוש, שבכפר הערבי הזה ישב עם משפחתו כמעט כל ימי הגירוש.&lt;br /&gt;<br /> אחי-עזר ואחי-סמך היה עמי הרי&quot;א [הרבי יוסף אליהו] שלוש בעבודתי הציבורית מעת שֵבתי בתל אביב, - ובייחוד הועיל הרבה בסידור יחסים טובים בינינו ובין הרשות ועיריית יפו בפרט, ובינינו ובין שכנינו בכלל. ספרדי טהור זה מילידי הארץ נכבד, נאמן וחביב הוא בין ראשי עם הארץ עד מאוד. עמו יחד נכנסתי גם בקבלנות בימי המלחמה לבניין כביש צבאי בין [[לטרון]] ובין [[עזה]]. - עסק פרטי שהיה בו אז ערך ציבורי ידוע ליישוב היהודי - והרבה זמן ומרץ נתַנו שנינו לעבודה זו, וגם הפסדנו בה את כל הכספים שהשקענו בתוכה מכיסנו, כי הרשות לא שילמה לנו התחייבויותיה. - עכשיו, לא בתל אביב משוש נפשנו, אשר שלוש היה מראשי בוניה, אלא בקלקיליה מצאתי את ידידי זה, - את שלוש עשיר הנכסים, בעל הקרקעות, בעל הבתים והחנויות ובעל בתי החרושת, שייסד זה חלוץ-התחייה התעשייתית בארץ, - והנה אחד בביתו של ערבי ממכיריו. חדר רחב וריק בלי שום רהיטים, ושלוש וביתו מתענים שם בדלות ובחסד ערביים ועל הארץ יִשנו כולם. - אף אני שכבתי בתוכם על רצפת האבן - ומרוב צער וכעס לא יכולתי לישון גם בלילה ההוא.<br /> &lt;br /&gt;אכן עתה [= עת כתיבת הדברים לראשונה, בשנת 1931], אעשה נחת רוח לעצמי לציין כאן, כי כעת ידידי עודנו עומד על משמרתו כקדם, לעשות לציבור העברי בכל עת מצוא. כי אחי-עזר ואחי-סמך הוא לכל טוב ומועיל לישראל ולארצו. הוא חזר לכבודו וציר נאמן הוא לשולחיו לטובה. תחזקנה ידיך, אח נאמן וטוב!|מקור=|מירכאות=כן}}<br /> <br /> לאחר מלחמת העולם הראשונה הגה עם חברו [[מאיר דיזנגוף]] את הרעיון להקמת [[נמל תל אביב|נמל]] ב[[שפך הירקון]] ואף רכש לשם כך שטחים נרחבים באזור. לאחר שהבריטים התנגדו לכך, הרעיון עלה שוב בשנות ה-30 ולשם כך רכשה [[האחים שלוש|המשפחה]] שטחים נוספים מהכפר [[שייח' מוניס]]. האחים, יוסף אליהו ו[[יעקב שלוש|יעקב]] ניסו לשכנע את ערביי יפו להקמת נמל משותף לשתי הערים והקמת ריביירה תל אביבית אמנם פרוץ [[המרד הערבי]] שיבשה את תוכניתם זו{{הערה|{{מעריב|גבריאל צפרוני|&quot;תכלת למטה ותכלת מעל אנו נבנה פה נמל&quot;|19760528|222}}}}. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות הלך והתרחק מ[[עסקנות]] ציבורית, על-אף שהיה פעיל באגודות שונות, דוגמת התאחדות הספרדים העולמית בתל אביב. באותן שנים כתב ופרסם מאמרים בעיתונות העברית והערבית ובהם ניסה להשמיע קול שונה, לא מפלגתי במובהק, בשאלות היום.<br /> יוסף אליהו שלוש נפטר בתל אביב בקיץ 1934, כשלושה חודשים לאחר מות אשתו.<br /> <br /> === משפחתו ===<br /> ליוסף אליהו ופרחה שמחה שלוש נולדו שבעה ילדים:<br /> * [[משה שלוש|משה]], שנשא לאישה את רחל לבית מדניצקי ולאחר פטירתה נשא לאישה את [[נינה ברלין]] (בתו של [[אליהו ברלין]])<br /> * [[מאיר שלוש|מאיר]], שנשא לאישה את זהובית סחרוב (בת למשפחת [[:קטגוריה:משפחת סחרוב|סחרוב]]-[[:קטגוריה:משפחת בן-טובים|בן טובים]] ואחותם של [[יחזקאל סהר]], [[ישראל סחרוב]] ו [[אהרון סחרוב]])<br /> * [[אבנר שלוש|אבנר]], שנשא לאישה את מרים בת הנגר [[יהושע גורודנצ'יק]]<br /> * [[צדוק שלוש|צדוק]], שנשא לאישה את [[רוז אפלבוים]] בתו של האגרונום [[מאיר אפלבוים]]<br /> * [[יהודית שלוש|יהודית]] אשת [[חירם הינרייך כהן|חירם היינריך כהן]]<br /> * [[יורם שלוש|יורם]], שנשא לאישה את עליזה בתו של [[שמעון קפלן]]<br /> * [[הלל שלוש|הלל]]<br /> <br /> == ספר הזיכרונות &quot;פרשת חיי&quot; ==<br /> בשנת [[1931]] פרסם את ספרו האוטוביוגרפי &quot;פרשת חיי&quot;, המכיל תיאורים של פרשיות רבות מחייו בארץ, החל בימיו כילד ביפו ועד לאחר [[מאורעות תרפ&quot;ט]]. בספר הוא מותח ביקורת על יחסם של מנהיגי היישוב ל[[ערביי ארץ ישראל]]: התעלמות מקיומם והזנחת יחסי השכנות {{ציטוט|תוכן=נגיד פה את האמת המרה והאיומה, אבל האמת - שמנהלינו והרבה מבוני היישוב שבאו מן הגולה על מנת לנהלנו לא עמדו כלל וכלל על הערך הגדול של יחסי השכנים, על הכלל היסודי והפשוט הזה. הם אולי לא הבינו או לא חפצו לעמוד עליו ובאי־עמידתם בשאלה זו יש עכשיו הרבה להאשים ששאלה זו נסתבכה כל כך ושנעשתה להשאלה המכאיבה מאוד ביישוב..מיום הופעתו של הרצל עם הרעיון של הציונות הפוליטית תיארה התעמולה הציונית בכל הארצות ובכל השפות את הארץ אשר בה אנו הולכים לבנות את יישובנו הלאומי כארץ מדבר שממה ועזובה רבה בה ואין יושב בה, ואחרי תיאור כזה את הארץ בכתב ובעל־פה אך ורק בתור קרקע בתולה, אז, על סמך ויסוד ודאות זו, הועמדו כל השיטות הציוניות בבניין הארץ, שהכל יש בהן חוץ מדבר אחד ששכחו והוא, תשומת הלב לאותם התושבים אשר יושבים כבר בארץ זו|מקור=&quot;פרשת חיי&quot;{{הערה|{{הארץ|צפי סער|ההוגים המזרחים שאף אחד לא זוכר|0000017f-dbe5-df9c-a17f-fffd7e650000|24 ביוני 2013}}}}}}הספר ראה אור לראשונה במהדורה משפחתית בשנות ה-30', והודפס בשנית במהדורת פקסימיליה על ידי צאצאי יוסף אליהו שלוש בשנות ה-70'. מהדורה מחודשת ומוערת ראתה אור בשנת 2005 בעריכת אור אלכסנדרוביץ' בהוצאת בבל. מהדורה מתורגמת לאנגלית עם הקדמה מדעית מאת מישל קמפוס ואור אלכסנדרוביץ עתידה לראות אור בהוצאת אוניברסיטת ברנדייס בשנת 2025&lt;ref&gt;{{צ-ספר|שם=Between Jaffa and Tel Aviv, 1870–1930: A Memoir|קישור=https://press.uchicago.edu/ucp/books/book/distributed/B/bo257338443.html|מו&quot;ל=Brandeis University Press|סדרה=The Tauber Institute Series for the Study of European Jewry|שפה=en}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אליהו שלוש, '''פרשת חיי''', [[הוצאת בבל]], 2005.<br /> * ההתעתמנות וגירוש הנתינים הזרים, מזכרונות יוסף אליהו שלוש, חשון־כסלו תרע&quot;ה (1914), בתוך: [[אברהם יערי]], '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', כרך שני, פרק צג, עמ' 993–1001.<br /> * [[מאיר דיזנגוף]], '''עם תל אביב בגולה''' - בהדפסת צילום, בית התנ&quot;ך - [[בית דיזנגוף]], 2000, עמ' 122–123.<br /> * אהרן שלוש, [http://www.scribd.com/doc/33545957/מגאלאבייה-לכובע-טמבל-אהרן-שלוש מגאלאבייה לכובע טמבל], הוצאת המחבר, 1991.<br /> * אור אלכסנדרוביץ', [http://www.scribd.com/doc/33550939/כורכר-מלט-ערבים-יהודים-איך-בונים-עיר-עברית-אור-אלכסנדרוביץ# כורכר, מלט, ערבים, יהודים: איך בונים עיר עברית], '''[[תיאוריה וביקורת]]''' 36, 2010.<br /> * בן המקום, אופיר טובול על יוסף אליהו שלוש, בתוך: קול התור, ציונות מסורתית ספרדית, ידיעות ספרים 2021<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{תדהר|1|386}}<br /> * {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=136}}<br /> * [http://readingmachine.co.il/home/articles/1137841125 יוסף אליהו שלוש, &quot;אל הערביים&quot;] (מאמר)<br /> * [http://dugrinet.co.il/9267/blog/2010/october/17 מניסיונו של יוסף אליהו שלוּש, מראשוני יפו ותל אביב] (מאמר)<br /> * {{אתר החכם היומי}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007308124205171|יוסף אליהו שלוש (1870-1934)}}<br /> * [http://readingmachine.co.il/home/articles/1137840382 יוסף אליהו שלוש, &quot;הציוניות והסוכנות&quot;] (מאמר)<br /> * [http://readingmachine.co.il/home/articles/1119770092 יוסף אליהו שלוש, &quot;קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל&quot;] (מאמר)<br /> * [http://readingmachine.co.il/home/contribs/1110530979 דף המחבר של יוסף אליהו שלוש], באתר הוצאת &quot;בבל&quot;<br /> * [http://www.myheritageimages.com/V/storage/site2823291/files/00/15/10/001510_834621523049b4bsblm210.pdf המלל המלא של המהדורה הראשונה של &quot;פרשת חיי - 1870-1930&quot;], אוטוביוגרפיה מאת יוסף אליהו שלוש<br /> * {{הארץ||עברי וערבי, ציוני ופלסטיני, תל אביבי ויפואי. פעם היה אדם כזה|1.1036029|15 באוגוסט 2005}}<br /> * {{ynet|דוד הכהן|&quot;פרשת חיי&quot; של אחד ממייסדי אחוזת בית|3101056|21 ביוני 2005|קישור מחבר=ללא}}<br /> * {{הארץ|[[יובל כספי]] ולילך-שירה גביש|האחים הערבים של מייסדי אחוזת בית|1.1412299|25 במאי 2007}}<br /> * [https://web.archive.org/web/20090302132226/http://www.ahuzatbait.org.il/Index.asp?CategoryID=133&amp;ArticleID=75 שמחה - פרחה ויוסף - אליהו שלוש] באתר משפחות מייסדי תל אביב<br /> * {{מטח|[[מרדכי נאור]], עמית לוינסון|מי היו 66 מייסדי תל אביב?|12794|תל אביב בראשיתה : 1909-1934 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, [[יד יצחק בן-צבי]] 1984}}<br /> * [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Noar/Perut/yazamim5.doc פרק אודות חייו ופועלו של יוסף אליהו שלוש] מאת יוסף גלס ורות קרק. בתוך חוברת המתארת את חייהם ופועלם של ארבעה יזמים ספרדים שחיו ופעלו ב[[ארץ ישראל]] בשלהי [[התקופה העות'מאנית]]. בהוצאת מנהל חברה ונוער של [[משרד החינוך]]<br /> * [https://www.myheritageimages.com/Y/storage/site2823291/files/00/16/04/001604_910470b4f532c4gbjqmh11.pdf ספר זיכרון במלאת שנה לפטירתו של יוסף אליהו שלוש], בעריכת א. אלמאליח וי.א. עבאדי, בהוצאת [[ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים]], ירושלים.<br /> * משה עוזיאלי, '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1935%2F07%2F19&amp;id=Ar00400&amp;sk=E96E7820 שרטוט נוסף לדמותו של ר' יוסף אליהו שלוש ז&quot;ל]', [[דואר היום]], 19 ביולי 1935, עמ' 4<br /> *[https://www.youtube.com/watch?v=BPUG3ruac3E&amp;feature=youtu.be יוסף אליהו שלוש - תרומתו והשפעתו על היישוב בא&quot;י - הרצאה של אביתר שלוש]<br /> *[https://youtu.be/kZIquda6oG4 יוסף אליהו שלוש - הקבלן הראשון של תל אביב]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> {{מיון רגיל:שלוש, יוסף אליהו}}<br /> [[קטגוריה:משפחת שלוש|יוסף אליהו שלוש]]<br /> [[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:תל אביב: מייסדים]]<br /> [[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבלני בניין ארץ-ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:סוחרים]]<br /> [[קטגוריה:תעשיינים ביישוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]]<br /> [[קטגוריה:מגורשי תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:גירוש תל אביב: אישים]]<br /> [[קטגוריה:נווה צדק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20]]<br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1870]]<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל במאה ה-19]]<br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1934]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=94775 2025-06-02T16:14:35Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[פעיל ציוני]]|אחר=רב, בעל &quot;מעשה רוקח&quot;|ראו=[[אלעזר רוקח (רב)]]}}<br /> {{אישיות<br /> |תאריך לידה עברי=[[תמוז]] [[תרי&quot;ד]]<br /> |תאריך פטירה עברי=[[ה' בתמוז]] [[תרע&quot;ד]]<br /> |ידוע בשל=[[גאולת קרקע (ציונות)|גואל קרקעות]] ומייסד [[גיא אוני]]<br /> }}<br /> '''אלעזר רוקח''' או '''אליעזר רוקח''' ('''Eliezer Roke'ah''';{{כ}} [[תמוז]] [[תרי&quot;ד]], [[9 ביולי]] [[1854]] – [[ה' בתמוז]] [[תרע&quot;ד]], [[28 ביוני]] [[1914]]{{הערה|ע&quot;פ תדהר, בערכו}}) היה פעיל [[ציונות|ציוני]], [[פובליציסט]], [[עורך]] ו[[מו&quot;ל]] ב[[היישוב|יישוב]] ב[[ארץ ישראל]], רוכש אדמות [[ראש פינה#גיא אוני|גיא אוני]] ומייסד היישוב.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד וגדל ב[[ירושלים]], להורים [[חסידים]] בני [[היישוב הישן]]. מצד אביו, יצחק רוקח, היה צאצא של [[אלעזר רוקח (רב)|הרב אלעזר רוקח]] ש[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] מפולין בשנת 1740. סבו של אלעזר (מצד אמו, מרים), היה הרב [[ישראל ב&quot;ק]] (חלוץ ה[[דפוס]] בארץ, ומייסד הג'רמק, הכפר החקלאי הראשון). אלעזר היה אחיו הבכור של [[שמעון רוקח]] ודודו של [[ישראל רוקח]]. ב-1867, בגיל 13, נישא ועבר לבית חותנו ב[[צפת]].<br /> <br /> עם השנים התפתחה מחלוקת עזה וסוערת בין רוקח לבין הנהגת העיר, גם האשכנזית וגם הספרדית. תחילה יצא רוקח בביקורת נגד התנהלות הממונים בצפת על כספי החלוקה ואופן חלוקתם. הוא ניסה להקים מנגנון אלטרנטיבי ושכספי התרומות יגיעו ישירות אליו. ההנהגה הצפתית נידתה והחרימה אותו, תוך הפעלת לחץ כלכלי וחברתי עליו, שגרם לפגיעה קשה בעסקיו. רוקח השתמש בקשריו הטובים בעיתונות העברית, כדי להפיץ ברבים ידיעות על המתרחש בעיר, תוך שימוש בלשון בוטה ובביזוי אישי את הנוגעים בדבר. לימים אימץ רוקח קו התקפה חדש. הוא ביקש לשים עצמו כמי שמוביל את תהליך הפרודוקטיביזציה של היישוב והציג את הממסד הצפתי כמי שמתנגד לרעיון ורודף את המבקשים להתיישב ולעבוד, בגלל חששם שמקורות פרנסה ייתרו את איסוף התרומות ליושבי הארץ וייחסם מקור כספם ועושרם הפרטי של הממונים והרבנים&lt;ref&gt;{{הצפירה||אזיען: צפת|18750210|6}}.&lt;/ref&gt;. העובדה שרבני צפת, ובראשם הרב [[שמואל הלר]], תמכו בניסיונות ההתיישבות ב[[ראש פינה]] ובעין זייתון, כמו גם מהלכים אחרים לפרודוקטיביזציה, לא מנעה את העלאת הטיעונים הללו&lt;ref&gt;[[רבקה אמבון]], הרב שמואל הלר (1884-1803) ומקומו בקהילה האשכנזית בצפת, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ' 217-189, 306-284.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> רוקח התנגד ל&quot;[[החלוקה|חלוקה]]&quot; שממנה התפרנסו בני [[היישוב הישן]]. ב-1881 פרסם על חשבונו חוברת בשם &quot;מצב צפת ותושביה האשכנזים&quot;, ובה ריכוז של דברים שפרסם במהלך השנים בעיתוני התקופה. בחוברת ביקר קשות את האופן שבו מתנהלים החיים בצפת, הטיף לחיי [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ובמיוחד ל[[חקלאות|עבודת האדמה]].<br /> <br /> ב[[ארץ ישראל]] הכריזו פרנסי [[צפת]] [[חרם חברתי|חרם]] על אלעזר רוקח בגלל מאבקו נגד החלוקה ודרישתו שיוקצו חלק ממשאביה לתמיכה ב[[עבודה עברית|עובדי האדמה היהודים]]. רוקח רצה להמשיך בעקבות סבו, שהקים [[חווה חקלאית]] על [[הר מירון]], לכן יזם הקמת חבורות להתיישבות. רוקח, יחד עם יצחק פרידמן, נענו לפנייתו של [[משה מונטיפיורי]] ב-1874, וביחד עמדו בראש קבוצה גדולה של אנשים, שכינו עצמם 'חברת יישוב ארץ-ישראל', חבורה ששמה לה למטרה למצוא אדמות להתיישבות. במנשר מיום ט&quot;ו בחשוון תרל&quot;ה, חתום על ידי 72 איש, ששמותיהם לא הובאו בעיתון, פנו לעזרה הנדיבים שיסייעו להיענות להצעות מונטיפיורי&lt;ref&gt;{{הלבנון||מכתבי סופרים: צפת|18741216|7}};{{ש}}{{המגיד||צפת|18741202|6}}.&lt;/ref&gt;. מונטיפיורי התרשם מאוד מההיענות ליוזמתו ונתן לזה ביטוי, גם בעיתונות העברית וגם בחוברת מיוחדת שהוציא לאור. שם הוא שיבח את נכונותם הגדולה של ראשי היישוב ושל יחידים להירתם לעשייה, ואף ציין במיוחד את ההתארגנות של החבורה בצפת, המבקשת להתיישב ולעבוד אדמה&lt;ref&gt;{{הלבנון||משה מונטיפיורי וארץ הקדושה|18750120|2}}.&lt;/ref&gt;. באוגוסט 1877 התבשר ציבור קוראי העיתונים על התארגנות נוספת, הפעם נקראה חברת 'יישוב ארץ הקודש בעבודת אדמה', בראשה רוקח, ולצידו בהנהגה שותף אחר, דוד ויטלס כהנא, בנו של הרב ברוך כהנא, שהיה דיין בצפת&lt;ref&gt;{{הצפירה|אליעזר רוקח, דוד וויטטעלס|דברי הימים: צפת|18770822|3}}.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> לימים התארגנה בצפת קבוצה מדורשי ההתיישבות למיניהם, ורכשה ב-[[1878]] חלק מאדמת הכפר ג'עונה. במקום התיישבו 30 משפחות והקימו את '''[[ראש פינה#גיא אוני|גיא אוני]].''' זאת הייתה ל[[מושבה]] היהודית הראשונה, שקדמה ל[[פתח תקווה]], שקמה בארץ ישראל בעת החדשה.<br /> <br /> בעת רכישת הקרקע שהה רוקח ב[[ביירות]], וכשנודע לו על כך יצא בחריפות נגד המהלכים, וטען שהם מעשה נוכלות וניצול ציני של אנשים המבקשים באמת ובתמים להתיישב ולעבוד את אדמתם. הוא שפך קיתונות של לעג וזלזול על ניסיון ההתיישבות הזה. העובדה שהממסד הצפתי בראשות הרב [[שמואל הלר]] עמד מאחוריה ותמך במעשה, והרב [[רפאל זילברמן]] אפילו התמנה לעמוד בראש בית הדין של גיא אוני, החריפה את תגובותיו&lt;ref&gt;{{חבצלת|אלעזר רוקח|מכתבים מצפת|18781227|5}}.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> המתיישבים נתקלו בקשיים רבים, בעיקר כלכליים שלא היו רגילים לעבודת האדמה, התקשו להתמודד עם הקשיים שזימנו להם החיים החדשים, ועזבו בהדרגה את היישוב, פרט לשלוש משפחות. הסתבר שהייתה מידה של תמימות בהנחה כי בכך שהם מממשים בגופם את רעיון עבודת האדמה וההתיישבות, שכל כך הרבה אישים וארגונים יהודיים הטיפו לה, הם יזכו לתמיכה כספית מיידית. תקוותם התבדתה והעזרה בוששה להגיע.<br /> <br /> במחצית השנייה של 1879 שב רוקח לצפת ואז התחדש הקשר בינו לבין החבורה. המתיישבים פנו לרוקח, בהאמינם שהוא בעל קשרים מועילים בחו&quot;ל ויוכל להמציא להם ישועה, ומינו אותו למתרים&lt;ref&gt;מכתב חתום על ידי 29 מתיישבי גיא אוני מיום ב' באלול תרל&quot;ט (21.8.1879). התפרסם בידי {{חבצלת|אלעזר רוקח|לקרא לשבויים דרור|18791107|1}}.&lt;/ref&gt;. אלעזר רוקח יצא לקהילות יהודיות ב[[רומניה]] וב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] כדי לנסות לגייס כסף ומתיישבים חדשים לעבודת האדמה בארץ ישראל. הוא הגיע ל[[קונגרס פוקשאן]], נאם שם ופרסם את דבריו ב[[העיתונות הציונית ברומניה|עיתונים הציוניים ברומניה]], ובהמשך הגיעו יהודים מרומניה לגיא אוני והקימו את היישוב מחדש בשם '''[[ראש פינה]]'''.<br /> <br /> ב-1882 ערך [[כתב עת]] עברי בשם &quot;ישראל&quot;, ובין השנים 1881 - 1885 ערך כתב עת ב[[יידיש]] בשם Hoffnung (התקווה), שניהם בעיר [[פיאטרה ניאמץ]]. באותה תקופה עבד גם בכתב העת העברי &quot;תלפיות&quot;, שהופיע ב[[יאשי]]. ב[[בראילה]], תחת הנהלתו, יצא לאור במאי 1896 כתב עת אידישאי בשם Der Kompass (המצפן), וב-1897 הוציאו לאור תחת שם חדש, Der richtiger Kompass. רוקח למד היטב את השפה הרומנית ויחד עם [[הוריה קרפ]] ניסה להכין מילון עברי-רומני, אך המלאכה לא הושלמה. חוסר הצלחת עיתוניו היה המניע ליציאתו מרומניה.<br /> <br /> מרומניה עבר אלעזר רוקח ל[[אודסה]], וגם שם הופיע בפני היהודים ונאם. הוא הומלץ והיה ליד ימינו של ה[[נדבן]] [[זאב קלונימוס ויסוצקי]], וגם מונה למזכיר &quot;[[חובבי ציון]]&quot; בארץ ישראל. לאחר שפקידי [[הברון רוטשילד]] חשדו שהייתה לו יד ב[[מרד|המרדת]] איכרי [[ראשון לציון]], איבד רוקח את משרתו בחובבי ציון. בשנת [[1886]] הקים יחד עם אחיו [[שמעון רוקח]] את אגודת &quot;[[עזרת ישראל (אגודה)|עזרת ישראל]]&quot;, אשר [[גיוס הון|אספה כספים]] להקמת שכונת [[נווה צדק]], ה[[שכונה]] היהודית הראשונה מחוץ ל[[יפו]]. אלעזר העביר את כספי האגודה לקניית [[חיטה]] עבור איכרי ראשון לציון בעת מאבקם בברון, ומעשה זה הביא לריב ולקרע בין האחים. אלעזר יצא שוב למסע ל[[אירופה]], ובמהלכו פגש ב[[בוצ'אץ']] את שמואל יוסף צ'צ'קס, הוא [[ש&quot;י עגנון]], ומינה אותו למזכירו. עגנון אף היה עורך המשנה של ה&quot;[[דער יודישע וועקער]]&quot; ([[יידיש]]: &quot;המעורר היהודי&quot;; הופיע בבוצ'אץ' וב[[סטניסלבוב]] בין השנים [[1905]]–[[1907]]) לצדו של רוקח, ושם פורסמו [[שיר]]יו הראשונים. רוקח גם ערך יחד עם [[יצחק פרנהוף]] את ארבעת גיליונות הירחון העברי &quot;[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]&quot;, שהוקדש ל[[ספרות]], [[שירה]], [[מדע]] וענייני החיים.<br /> <br /> רוקח נפטר ב-[[28 ביוני]] [[1914]] ב[[דרוהוביץ']] שב[[גליציה]], ושם נקבר על ידי הקהילה בארון מתכת כדי לאפשר העלאת עצמותיו למנוחה ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> === הנצחה ===<br /> הצייר הישראלי [[אבי פיילר]] צייר פורטרט של רוקח, שהוצג ברחובות תל אביב.<br /> <br /> == אילן יוחסין ==<br /> {{עץ משפחת ב&quot;ק}}<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *'''מצב העיר הקדושה צפת ותושביה האשכנזים''': ספר חיי אחינו אשר נאחזו בעיר הזאת, ירושלים: דפוס [[רי&quot;ד פרומקין|פרומקין]], [תרל&quot;ד].<br /> *'''יזרעאל: מ&quot;ע יבשר וישמיע חדשות עם ועם בכלל וישים עין על חפץ ותועלת ישראל בפרט''', פיאטרא: [חמו&quot;ל], תרמ&quot;א.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - [[ברוך טרקטין]] ו[[לוסיאן-זאב הרשקוביץ']], &quot;נוכחויות רבניות במרחב הרומני&quot;, בוקרשט: הוצאת HASEFER, 2008, עמודים 452–453. {{רומנית}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=1890}}<br /> * {{תדהר|2|915}}<br /> * [https://web.archive.org/web/20070602175558/http://www.rokach-house.co.il/archives/06.html אלעזר רוקח – &quot;הטרובדור הציוני&quot;], באתר [[בית רוקח]]<br /> * [http://www.bahurbooks.com/Page.asp?PiD=0.41&amp;id=89 אלעזר רוקח] {{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} (כולל דיוקנו), מתוך &quot;פעמון סדוק&quot; מאת [[איתי בחור]]<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007300938405171|אלעזר בן יצחק רוקח (1854-1914)}}<br /> {{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:רוקח, אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:משפחת ב&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מו&quot;לים ביישוב]]<br /> [[קטגוריה:סגל חבצלת]]<br /> [[קטגוריה:עורכי עיתונים בשפה העברית]]<br /> [[קטגוריה:פובליציסטים כותבי עברית]]<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוקח]]<br /> [[קטגוריה:מייסדי ראש פינה]]<br /> [[קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20]]<br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1854]]<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל במאה ה-19]]<br /> [[קטגוריה:נווה צדק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1914]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A6%D7%93%D7%A7:_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=964659 2025-06-02T16:13:59Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:נווה צדק|אישים]]<br /> [[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים לפי שכונה]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=408466 2025-06-02T16:12:59Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{אישיות}}<br /> '''יוסף &quot;ביי&quot; מויאל''' ([[1843]], [[תר&quot;ג]] – [[7 באוגוסט]] [[1914]], [[ט&quot;ו באב]] [[תרע&quot;ד]]) היה [[סוחר]] מצליח וממנהיגי [[עדת המערביים]] ביישוב היהודי ב[[יפו]], האחראי ל[[גאולת אדמות]] רבות באזור [[תל אביב]] של ימינו, בהם באזור שכונת [[מחנה יוסף]] הקרויה על שמו. היה מיזמי בנייתו של [[מגדל השעון ביפו|מגדל השעון]] ו[[כיכר השעון]] ביפו.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> יוסף מויאל נולד ב[[רבאט]] שב[[מרוקו]] בשנת 1843. אביו היה [[אהרן מויאל]], סוחר עשיר ממנהיגי קהילת יהודי רבאט, ואמו הייתה סעדה לבית עמיאל. יוסף קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] ברבאט, וכמו כן השתלם בשפות זרות. בשנת [[1860]] מכרה המשפחה את רכושה ב[[מרוקו]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]]. לאחר שלוש שנות מגורים ב[[חיפה]], המשפחה התיישבה סופית ב[[יפו]] ורכשה בה מספר חנויות ובתי מגורים. <br /> <br /> יוסף נשא לאישה את שמחה, בתו של הרב [[משה פרדו]], [[הרב הראשי]] של יהודי [[אלכסנדריה]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו של אביו ירש וניהל בהצלחה את הון המשפחה, ועסק ב[[מסחר]] ב[[שמן]] ו[[תבואה|תבואות]]. הוא היה הבולט שבמנהיגי [[עדת המערביים]] (כינוי ליהודים יוצאי ה[[מגרב]]) ביפו, שבתקופה זאת נמנו עמה רוב יהודי העיר, וכן היה בין האישים הבולטים ביפו בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד. הוא ניהל קשרים טובים עם השלטונות העות'מאניים ועם נציגי המעצמות הזרות. בשנת [[תרל&quot;ד]] הוא מונה לסגן [[קונסול קונסולארי|קונסול]] [[ספרד]] ביפו, והיה כנראה בין היהודים הראשונים במשרה מסוג זה עבור ממשלת ספרד מאז [[גירוש ספרד]]. הוא קיבל מממשלת ספרד את אותות הכבוד &quot;קארלוס השלישי&quot;{{הערה|ב[[ספרדית]]: ''Real y Distinguida Orden Española de Carlos'' III}} ו&quot;איזבלה קתוליקה&quot;{{הערה|[[ספרדית]]: ''Orden de Isabel la Católica''}}, וכנראה היה גם ראשון היהודים בקבלת אותות אלה. <br /> <br /> לאחר שהתפטר משירות ספרד נתמנה לקונסול [[ממלכת פרס|פרס]] ביפו, והממשל [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] נתן לו את התואר &quot;[[ביי]]&quot; ואת אות הכבוד &quot;[[מסדר המג'ידיה]]&quot; דרגה ג'.<br /> <br /> הוא ניצל את קשריו הטובים עם השלטון כדי להתערב לטובת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה יהודית לארץ ישראל]]. הוא הקים [[בית כנסת]] ויזם הקמת מבנים ומוסדות שונים ביפו, כולל [[כיכר השעון]] ו[[מגדל השעון (יפו)|מגדל השעון]] המפורסמים של יפו. ביחד עם [[אהרון שלוש]] ו[[חיים אמזלג]], הוא היה אחראי ל[[גאולת אדמות]] רבות באזור [[תל אביב]] של ימינו, כולל השכונות [[נווה צדק]], [[נווה שלום]], חלק מ[[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]] ו[[שכונת אהרן]]. הוא לבדו היה אחראי לרכישת האדמות של שכונות [[מחנה ישראל]] ו[[מחנה יוסף]] (הקרויה על שמו) וכן חלק משכונת [[כרם התימנים]].<br /> <br /> הוא נפטר ביפו ב-[[7 באוגוסט]] [[1914]].<br /> <br /> היו לו ארבעה ילדים מאשתו הראשונה, בהם ד&quot;ר [[שמעון מויאל]] ועו&quot;ד [[דוד מויאל]], מסעודה וסולטנה. לאחר פטירתה הוא נשא לאישה את רחל לבית רג ונס, ולהם חמישה ילדים נוספים: נסים, אברהם, אהרן, משה ואסתר.<br /> היו לו שלושה אחים, בהם [[אברהם מויאל]], נציג תנועת &quot;[[חובבי ציון]]&quot; בארץ ישראל.{{הערה|{{תדהר|3|1185|אברהם מויאל}}}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[רות קרק]], '''יפו: צמיחתה של עיר, 1799-1917''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 2003.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{תדהר|3|1184|יוסף ביי מויאל}}<br /> * {{מעריב|ג. משעולי|השעונים המתקתקים לטובתנו|19790810|158}}<br /> * {{מעריב|אברהם רותם|מציע לקרוא מגדל מויאל ל&quot;מגדל השעון&quot; ביפו|19680930|112}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מויאל, יוסף ביי}}<br /> [[קטגוריה:יפו: היסטוריה]]<br /> [[קטגוריה:יפו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:נווה צדק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:תל אביב-יפו: מייסדי שכונות]]<br /> [[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:יהודים מרוקאים]]<br /> [[קטגוריה:קונסולים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מעוטרי מסדר המג'ידיה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מויאל]]<br /> [[קטגוריה:נציגים קונסולרים יהודים בתקופה העות'מאנית]]<br /> [[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:עולים לארץ ישראל בשנים 1800–1881]]<br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1843]] <br /> [[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1914]]<br /> [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין היהודי ביפו]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%9F:_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=980140 2025-06-02T12:19:45Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: יצירת דף חדש</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אנשי המושב]]<br /> [[קטגוריה:מועצה אזורית הערבה התיכונה: אישים]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94&diff=537757 2025-05-02T15:27:04Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>==ערכים חסרים==<br /> * בשנים 1952–1956 כיהן [[משה לוין (ראש מועצה מקומית)]] (1908 - 1970)<br /> * בשנים 1956–1962 כיהן [[חיים לוי (ראש מועצה מקומית)]] (1889 - 1983)<br /> * בשנים 1962–1969 כיהן [[הלזנר עמנואל]] (ראש המועצה המקומית) (1911 - 1988)<br /> * בשנים 2003–2018 [[מאיר דהן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ראשי מועצות מקומיות בישראל|מזכרת בתיה]]<br /> [[קטגוריה:מזכרת בתיה: אישים|*]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F:_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=933792 2025-04-10T18:14:20Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:מועצה אזורית מטה בנימין|*]]<br /> [[קטגוריה:מתנחלים]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: אישים לפי מועצה אזורית|מטה בנימין]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%A9_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=896914 2025-04-10T15:41:35Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* ערכים חסרים */</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ישראל: יישובים]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: יישובים קהילתיים]]<br /> [[קטגוריה:משקי חרות בית&quot;ר]]<br /> [[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1983]]<br /> [[קטגוריה:צפון השומרון]]<br /> [[קטגוריה:מועצה אזורית שומרון]]<br /> [[קטגוריה:התנחלויות ביהודה ושומרון]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=775428 2025-04-04T07:19:47Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:מאחזים ביהודה ושומרון]]<br /> [[קטגוריה:מועצה אזורית שומרון]]<br /> [[קטגוריה:רכס סלע]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A1%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95_(2015)&diff=474430 2025-01-30T16:36:56Z

<p>2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{פיגוע טרור<br /> |שם=<br /> | חלק מ = [[ירי המוני בארצות הברית]]<br /> |תמונה=[[קובץ:2016-06-18 President Obama's Weekly Address.webm|250px]]<br /> |כיתוב=הנשיא אובמה לאחר פיגוע הירי<br /> |תאריך=<br /> |מקום=<br /> |קואורדינטות=<br /> |סוג=<br /> |הרוגים=<br /> |חטופים=<br /> |פצועים=<br /> |מבצע=סייד ריזוואן פארוק וטשפין מאליק<br /> |מפה={{מפת מיקום|מדינה=קליפורניה|שם=סן ברנרדינו|אורך=-117.3|רוחב=34.1|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה|הסטת פירוט שם1=לוס אנג'לס|הסטת פירוט אופקי1=שמאלה}}<br /> }}<br /> '''פיגוע הירי בסן ברנרדינו''' (ב[[אנגלית]]: '''2015 San Bernardino shooting''') היה פיגוע טרור שהתבצע ב-[[2 בדצמבר]] [[2015]], במרכז הקהילתי &quot;אינלנד&quot; ב[[סן ברנרדינו]], [[קליפורניה]] שב[[ארצות הברית]], בו נרצחו 14 בני אדם ו-21 נפצעו. מבצעי הטבח ההמוני היו מוסלמי יליד ארצות הברית ואשתו, מהגרת פקיסטית-סעודית.<br /> <br /> ==המתקפה וחקירת האירוע==<br /> [[פיגוע ירי|פיגוע הירי]] התרחש בשעה 10:59 בבוקר (שעון מקומי) במהלך אירוע מוקדם לרגל [[חג המולד]], שנערך במרכז הקהילתי עבור עובדי המחלקה לבריאות הציבור ב[[סן ברנרדינו]]. לפי הדיווחים התפרצו לתוך המרכז גבר ואישה חמושים ב[[כלי ירייה]], ופתחו בירי ללא הבחנה אל החוגגים. לפחות 31 בני אדם נפגעו, מהם 14 נהרגו.<br /> <br /> היורים נמלטו מהמקום ב[[רכב שטח]] [[Sport utility vehicle|SUV]], ונהרגו במהלך קרב יריות עם ה[[משטרה]] המקומית בתום [[מרדף]] ממושך אחריהם. לאחר הריגתם זוהו גופותיהם והתברר כי המפגעים הם סייד פארוק ואשתו טשפין מאליק, בעל ואישה [[מוסלמים]] תושבי ארצות הברית. פארוק יליד ארצות הברית בן למשפחה שהיגרה מ[[פקיסטן]], ורעייתו מאליק פקיסטנית.<br /> <br /> חוקרי ה-[[FBI]] הודיעו כי המקרה נחקר כאירוע טרור, ונמצא כי מבצעת הפיגוע נשבעה אמונים לארגון &quot;[[המדינה האסלאמית]]&quot; ברשתות החברתיות. [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] הודיע ב-[[5 בדצמבר]] כי אכן מדובר בפיגוע [[טרור]].{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|אובמה מאשר: המתקפה בקליפורניה - פיגוע טרור|4735220|5 בדצמבר 2015}}}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[טרור בארצות הברית]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{ynet|יצחק בן חורין ואיתמר אייכנר|טבח בקליפורניה: 14 נרצחו, שני חשודים חוסלו|4734236|3 בדצמבר 2015}}<br /> * {{ynet||רובים ומטעני נפץ: מבצעי הטבח - בני זוג|4734395|3 בדצמבר 2015}}<br /> * {{ynet||4,600 קליעים, 15 מטעני צינור: נשק הרוצחים|4734842|4 בדצמבר 2015}}<br /> * [http://www.newseum.org/todaysfrontpages/?tfp_display=archive-date&amp;tfp_archive_id=120315 עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על {{שם הערך}}], באתר [[ניוזיאום]]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{קצרמר|ארצות הברית|טרור}}<br /> [[קטגוריה:ארצות הברית: פיגועי ירי|סן ברנרדינו]]<br /> [[קטגוריה:2015 בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מעשי רצח בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:פעולות טרור ב-2015|סן ברנרדינו]]<br /> [[קטגוריה:פיגועי טרור אסלאמי בארצות הברית|סן ברנרדינו]]<br /> [[קטגוריה:ירי המוני בארצות הברית|סן ברנרדינו]]</div>

2A00:A041:2680:6500:2B9C:B62A:E457:1448