<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=213.137.73.59</id>
	<title>Pinkas - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=213.137.73.59"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/213.137.73.59"/>
	<updated>2026-09-14T10:57:09Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%91%D7%94_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&amp;diff=4355</id>
		<title>גנבה ספרותית</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%91%D7%94_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&amp;diff=4355"/>
		<updated>2025-05-26T08:06:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;213.137.73.59: /* לקריאה נוספת */ ויקיזציה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;גנבה ספרותית&#039;&#039;&#039; (ב[[לועזית]]: &#039;&#039;&#039;פְּלַגְיָאט&#039;&#039;&#039;) היא שימוש לא ראוי או גנבה של [[מילה (בלשנות)|מילים]], מחשבות, [[רעיון|רעיונות]] וביטויים של אדם אחד והצגתם כשייכים לאחר.{{הערה|1=[http://www.m-w.com/dictionary/plagiarizing Merriam-Webster&#039;s Online Dictionary: Plagiarizing]}} לעיתים יש הרואים את תופעת הפלגיאט כשקולה להפרת [[זכויות יוצרים]], אולם השתיים נבדלות זו מזו בשני עקרונות מרכזיים{{הערה|1=Snapper, J. W. (1999). On the web, plagiarism matters more than copyright piracy. &#039;&#039;Ethics and Information Technology&#039;&#039;, 1, 127-136}}: האחד, בעוד שזכויות יוצרים מגינות על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, ביצוע גנבה ספרותית משמעותו שימוש ברעיון גם כאשר צורת הביטוי שונה. השני, זכויות יוצרים חלות לתקופה מוגבלת לאחר מות בעליהן, אך העתקת יצירה על ידי אדם והצגתה כשייכת לו לעולם תיחשב כגנבה ספרותית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגנבה הספרותית נפוצה במגוון תחומי היצירה, כגון: [[מוזיקה]], [[תיאטרון]], [[ספרות]], [[עיתונאות]] ו[[אקדמיה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש מקרים בהם הגנבה הספרותית היא לא מודעת, אצל אנשים הסובלים מ[[קריפטומנזיה]], הפרעת זיכרון, שמקשה על הסובלים ממנה להבדיל בין דברים שהגו בעצמם ובין דברים שקראו או שמעו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע ב-[[1946]] תחת המילה פלגיאט את המילה &#039;&#039;&#039;גְּנובֶת&#039;&#039;&#039; (במשקל פסולֶת) – ותחת פלגיאטור גנבר, אולם הצעותיו אלה לא קנו להן אחיזה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו&amp;quot;ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 465}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מקור המונח פלגיאט==&lt;br /&gt;
שורשיו של המונח &#039;&#039;&#039;פלגיאט&#039;&#039;&#039; טמונים במילה הלטינית &#039;&#039;Plagiarius&#039;&#039;, אשר משמעותה [[חטיפה|חוטף]].{{הערה|1=[http://www.etymonline.com/index.php?term=plagiarism Online Etymology Dictionary: Plagiarism]}} מילה זו שימשה עד שלהי [[המאה ה-17]] לתיאור מעשי חטיפה של ילדים ו[[עבדות|עבדים]]&lt;br /&gt;
לצד ציון מעשי גנבה ספרותית.{{הערה|1=Garfield, E. (1980). [http://www.garfield.library.upenn.edu/essays/v4p503y1979-80.pdf From citation amnesia to bibliographic plagiarism]. Current Contents, 23, 5-9.}} לדעת ה[[היסטוריון|היסטוריונים]], השוואת פעולת הגנבה הספרותית לגנבת העבד/הילד מלמדת על החשיבות הרבה שיוחסה ליצירה האמנותית וממחישה את תפיסת חומרת המעשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==גנבה ספרותית במהלך ההיסטוריה==&lt;br /&gt;
===בימי הביניים===&lt;br /&gt;
ב[[ימי הביניים]] כותבי [[שיר]]ים ו[[פיוט]]ים ניסו להתגבר על תופעה זו, באמצעות הצפנת שמם ביצירה. המקובל ביותר היה שימוש ב[[אקרוסטיכון]] - התחלת כל בית של השיר באות מהשם (לדוגמה - הפיוט [[לכה דודי]]).&lt;br /&gt;
===ברנסאנס===&lt;br /&gt;
בתקופת ה[[רנסאנס]] השתפר מאוד מצבם של ה[[משורר]]ים וה[[סופר]]ים, כיוון שה[[אמנות]] עלתה למעמד חדש ועליון. הגנבה הספרותית בתחומים אלו הייתה מאוד לא מקובלת, ונחשבה לבגידה באמון הבסיסי בין [[אמן (אמנות)|אמן]] ואמנותו. לעומתם, ה[[מחזאים]] סבלו מבעיה קשה עוד יותר, היות שהגנבה הספרותית לא רק שהייתה חוקית אלא גם מקובלת, וכל [[תיאטרון]] היה מעלה אילו הצגות שרצה, שחלקן נכתבו על ידי מחזאי הבית, וחלקן נכתבו על ידי מחזאים זרים. להקות רבות לא עסקו בכתיבה כלל אלא רק העתיקו מלהקות אחרות. כדי למנוע העתקות, צריך היה כל מחזאי לכתוב את המחזה כך שיתאים בדיוק ללהקתו, ובכך להקשות על להקות אחרות להציגו. אצל [[ויליאם שייקספיר]] לדוגמה, אפשר לראות איך במחזות שונים הדמויות מקבילות זו לזו, ותפקידו של שחקן אחד הותאם לדמויות רבות במחזות שונים. רבים ממחזותיו של שייקספיר, כמו &amp;quot;[[הסוחר מוונציה]]&amp;quot;, &amp;quot;המלט&amp;quot;, ו&amp;quot;הנרי הרביעי&amp;quot; היו נחשבים כיום לגנבה ספרותית, כיוון שישנו שימוש רב בנושאים, בדמויות ([[ג&#039;ון פלסטף]], למשל, ב&amp;quot;המלך הנרי הרביעי&amp;quot;, הוא דמות שנגנבה מן המחזאות האיטלקית) ואפילו בטקסטים שנכתבו על ידי מחזאים קודמים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===בתקופת המהפכה התעשייתית===&lt;br /&gt;
אחד השינויים העיקריים של [[המהפכה התעשייתית]] הוא המצאת זכויות היוצרים. בזמן שהומצא גם ה[[פטנט]] הומצאו זכות היוצרים על כל [[קניין רוחני]]. על כן נעשו אותן גניבות בלתי חוקיות, ועל אף שהן המשיכו להתקיים מספרן קטן בצורה משמעותית. ב[[בריטניה]] למשל כמעט שלא היו גניבות ספרותיות באותה עת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==גנבה ספרותית בעידן המודרני==&lt;br /&gt;
בעידן המודרני התופעה חוזרת להתפשט, כיוון שקלות הפרסום וכמות יצירות אדירה מביאים לכך שהסיכוי להיתפס קטן מאוד. רשת האינטרנט מגבירה עוד יותר את זמינות התופעה, מכיוון שבעזרתה ההעתקה נעשית בקלות, ופרסום היצירה נוח מאוד. גם הקושי ב[[אכיפת החוק]] באינטרנט מקל על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===קונספירציות ותאוריות קשר===&lt;br /&gt;
בנוסף, ואולי בגלל הקלות של ההעתקה, נוצרו עשרות [[תאוריית קשר|קונספירציות]] בקשר ליצירות מסוימות, בטענה שהן מועתקות. דוגמה בולטת לתופעה זו היא סדרת הספרים &amp;quot;[[הארי פוטר]]&amp;quot; של הסופרת [[ג&#039;יי קיי רולינג]]. בעבר נטען שהסופרת העתיקה אלמנטים רבים בספרה מספר אחר לא מוכר. כמו כן דובר על דמיון רב בין ספרה לבין סדרת ה[[קומיקס]] של [[ניל גיימן]] (The Books of Magic). ניל גיימן עצמו הכריז שלדעתו הדמיון בין הספרים מקרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לקריאה נוספת ==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אקס ליבריס&#039;&#039;&#039;, מאת: [[אן פדימן]]: וידויים של קוראת מצויה, מאנגלית: [[יואב לויטס הלוי|יואב הלוי]] ורוני אמיר, [[אחוזת בית (הוצאה לאור)]], תשס&amp;quot;ו, עמ&#039; 105–113&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ראו גם ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[[גנבה]]&lt;br /&gt;
*[[קניין רוחני]]&lt;br /&gt;
*[[ציטוט]]&lt;br /&gt;
*[[אתיקת מידע]]&lt;br /&gt;
*[[פסאודואפיגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|ויקימילון=פלגיאט}}&lt;br /&gt;
*[http://www.plagiarism.org.il גניבה ספרותית בעידן האינטרנט]&lt;br /&gt;
*[http://members.pundak.co.il/world/article1.html על גניבה ספרותית בספרות מעריצים]&lt;br /&gt;
*[[דוד אסף]], [http://www.tau.ac.il/~dassaf/popular/davka_4.pdf &#039;גנב, גנב!&#039;, גניבות ספרותיות בתיאטרון ואחריתן], [[דווקא (ישראל)|דווקא]] 4 (תשס&amp;quot;ח), עמ&#039; 8–9.&lt;br /&gt;
* {{הארץ|מיה סלע|ואל ספרה תשוקתך|1.1592734|16 בדצמבר 2011}}&lt;br /&gt;
* {{הארץ|נועה מנהיים|סופרים וגנבים - מסע בעקבות ההיסטוריה של הגניבה הספרותית|1.1839585|12 באוקטובר 2012}}&lt;br /&gt;
* {{הארץ|איתמר זהר|בין חיקוי למחווה {{!}} האם גניבה מוזיקלית היא בכלל דבר רע?|1.2584689|9 במרץ 2015}}&lt;br /&gt;
* {{הארץ|בן סיסריו, [[הניו יורק טיימס]]|השיר של אד שירן נשמע לכם מוכר מאיפשהו? אתם לא לבד|1.7113035|14 באפריל 2019}}&lt;br /&gt;
* {{גלובס||עדות שמיעה|1001138033|7 ביולי 2016}}&lt;br /&gt;
* {{הארץ|נועה מנהיים|הגניבה החצופה של רומנים רומנטיים היתה רק ההתחלה של הסיפור המוזר הזה|1.7433622|4 ביולי 2019}}&lt;br /&gt;
* {{בריטניקה}}&lt;br /&gt;
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550800805171|גניבה ספרותית}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מונחים ספרותיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קניין רוחני]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>213.137.73.59</name></author>
	</entry>
</feed>